שמעתי בשם גדול אחד בשם הגר"ש קלוגער זצ"ל, שהוא הדפיס ראשונה את שיחותיו וכו' שאמר ברבים היות ויש בהם כח הרבים, משא"כ חידושיו וכו', מאן יימר שהם אמת.
האם ידוע לאחד מן החברים אם יש איזה מקום שהגר"ש זצ"ל כותב את זה בפירוש. או שזה רק מפי השמועה?
כרמי שלי כתב:צבי-שפייר כתב:אני מחפש את תל תלפיות - מכתבי תורה - שנדפס בוויטצען - בשנת תרס"ח. באוצר אין, וכמו"כ בהיברו בוקס, אין.
בה"ב ישנוֹ.
חד ברנש כתב:אחרים נוהגים במעט הגינות, וכותבים בסופו של המאמר: "נעזרנו גם בספר פלוני", בשעה ש-90 אחוזים ממה שכתבו ואולי יותר, מקורו מאותו ספר...
מקדש מלך כתב:זרוע לחיים וקיבה
שריפת חלה
(לא ממש לא נוהגים, אבל שניהם כמעט ונשתכחו מטעמים שונים)
דרומי כתב:[בהל' שמחות כ' הרמב"ם שיש חובת אבלות גם לקרובי האבל (ל"ע) - כגון סבא ודוד כו' - בפניו, ולמעשה אין נוהגים כן]
כל הדין של שושבינות בחתונה והחוב להחזירה כו' אינו נוהג כיום
שברי לוחות כתב:זיטומיר נמצא בהיברו בוקס
הוד_והדר כתב:ר' פסח היה לו כמה בנים ובנות, כמה מהם עם השם לנגזאם וכמה עם השם מיללער ולהם אלפי נכדים עד היום הזה.
עזריאל ברגר כתב:צבי-שפייר כתב:עזריאל ברגר כתב:שמעתי יש אומרים שהטעם שאין מברכים שהחינו על מצוות ביעור חמץ, היא משום שנפטר בשהחינו של הקידוש.
ומדבריהם למדנו שהשהחינו יכול להיאמר גם אחרי קיום המצווה.
ומי הם ה"יש אומרים"?
איני זוכר. שמעתי בדרשה בבית כנסת.
עזריאל ברגר כתב:שמעתי יש אומרים שהטעם שאין מברכים שהחינו על מצוות ביעור חמץ, היא משום שנפטר בשהחינו של הקידוש.
ומדבריהם למדנו שהשהחינו יכול להיאמר גם אחרי קיום המצווה.
עזריאל ברגר כתב:שמעתי יש אומרים שהטעם שאין מברכים שהחינו על מצוות ביעור חמץ, היא משום שנפטר בשהחינו של הקידוש.
ומדבריהם למדנו שהשהחינו יכול להיאמר גם אחרי קיום המצווה.