לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
וכן כתב שנהגו גם בתש"ג ב"זכרון משה"??? ברור שכבר בשנת תש"ג לא היה מנהג ברור בירושלים עיר הקודש. ב"זכרון משה" הרב היה רבי מאיר סטלביץ, שפרסם את דעתו ברבים, לקרוא באחרי "הלא כבני" ובקדושים "התשפוט". ב"עץ חיים" הסכימו ראשי הישיבה הגרש"ז ...
כתב לי פלוני: בזכרון משה סגרו השנה כל הנביאים חוץ מתרי עשר שח"ו לא יקראו ביחזקאל (באופן אחר אין להם יכולת לאכוף את מנהגם על כל המנינים הרבים שמתקיימים שם) . דלא כמו שפסק רבה של "זכרון משה" הגאון הגדול רבי מאיר סטלביץ, בשנת תש"ג!!! אבל כן כמו שפסק רבה של זכרון משה הגרי"י פיש...
מי שיקרא את המסופר למשל הרב חרל"פ ז"ל וכד' יראה שזה רק סיבות רגשיות בעיקר מי שקראו רק כושיים הסיפור על שנת תרעט מפוקפק למדיי בכל אופן נעבור לתורת הקורא על הפטרת אמור המסופר על הרב חרל"פ הוא שהוא טען שהיה מנהג כזה בירושלים לקרוא פעמיים הלא כבני כושים ולא שהוא המציא את זה כן כתב הגר&qu...
איני יודע מניין ההנחה שבסעודת מצווה מותר לרקוד ןעד כמה שזכור לי המשנה ברורה אוסר אבל לגבי קידוש לבנה - הריקודים הם חלק מהקידוש לבנה כמבואר ברמ"א סי' תכו' ולפני כמה שנים התלבטנו בזה בימי העומר ושאלתי א' מגדולי הדור זצ"ל והורה שכן לרקוד בקדוש לבנה. ראשית בא נתחיל מכך שכידוע אין כל איסור שמי...
איני יודע מניין ההנחה שבסעודת מצווה מותר לרקוד ןעד כמה שזכור לי המשנה ברורה אוסר אבל לגבי קידוש לבנה - הריקודים הם חלק מהקידוש לבנה כמבואר ברמ"א סי' תכו' ולפני כמה שנים התלבטנו בזה בימי העומר ושאלתי א' מגדולי הדור זצ"ל והורה שכן לרקוד בקדוש לבנה.
HaimL כתב:איזו מעלה ישנה בספה"ע בציבור, מלבד ברוב עם הדרת מלך, דשייך בכל המצוות.
גם אני התפלאתי אבל ראיתי גם בפסקי תשובות על סימן תפט' שכתב דלכתחילה יש לאמרו בציבור (ראיתי בסוף הסימן שציין שכתב כן בראש הסימן אבל לא עינתי במקור ולא ראיתי מה מקורו ונמוקו)
לא כתבתי שההלכה שם אומרת שבנידון של מר אסור לספר כתבתי שמההלכה שם שאסור לספר בשבח כי יכול לבוא מזה גנות רואים שאסור לספר שבח שמביא לידי גנות באפשרי ואם כך ברור שאסור לספר דבר שיש בו גם גנות וגם שבח אף אם מטרתו לספר את השבח החידוש של מר שכשמסיים בסוף בשבח אז הגנות אינה גנות אינה נראית לי. וכי פב"...
אסור לספר בשבחו של חברו כאשר זה מביא לכך שיספרו גם בגנותו כמובא בחפץ חיים כלל ט אז לספר לכתחילה בגנותו שמביא גם לידי שבחו? מהמקורות שהביא מר אין ראיה מפני ששם היה דבר הידוע לכל ורק לא היה לשבחו להזכיר זאת אם לא הביא לשבחו
מה זה קשור? להתייחס לדבר שהיה כאילו לא היה א אמור להיות קל יותר מלהתייחס לדבר שלא היה כאילו היה. חוץ מזה, לא חייב להגדיר שהמחילה היא: "הריני כאילו דברתי אתך אתמול". מסתבר יותר להגדירה כ"הריני ידידך כפי שהיינו קודם לכן".
ראיתי מי שכתב: "יואל ב', יז' – "בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה' וכו'" – יש לפרש דהיינו פתח השער = חכמים = כהנים = סנהדרין ועשו דין ופלילות עם הקב"ה. יעויין שם בפסוק". לא הבנתי מה הוא מפרש ואיך זה נכנס בלשון הכתוב
5א. מה שהובא כאן בתור דעת הר"ן אינו דעת הר"ן אלא דעת רבנו אפרים שמובא בר"ן. ב. בספר "שיח שרפי קודש" לרבי יועץ קים קדיש מביא שהחי' הרי"ם היה שונא שכרות וכשפעם פגש שיכור מחסידיו (שהחזיק ממנו) בפורים התפלא ואמר לו "פלוני! גם אתה?" אותו חסיד ענה: "והרי שטייט ...
לשיטתו אולי המשנ"ב דיבר דווקא בכגון שהבנת המשפט כולו משתנה ולא בכל מקום אמנם לי נראה שאינו כן, שכשאומר שיהיה נעשה לדם כמו לדם הפר הרי שאמר משהו אחר מהכתוב שהכהן צריך לעשות לדם כמו שעשה לדם הפר
מצאתי מי שכתב על הפסוק במשלי כו, כו: "תכסה שנאה במשאון": "וידוע שסיומת "xוֹן " פירושה הקטנה".אולי כוונתו לסיומת "Xִין" בחיריק. על כל פנים לא מצאתי משמעות כזו במקרא ואודה למי שיעזור לי למצוא.
ואני מכיר הפוך שלפעמים מגיע אברך אשכנזי לבית כנסת ספרדי בעלי בתים ומתחיל לומר בקול את קטעי התפילה (וייבוסך אל תוסיר) למרות שהנוהג שרק החזן אומר בקול וכל העם בלחש ויש המהדרין לשוטט במרכז בית הכנסת קדימה אחורה למרות שתופעת השוטטות כמעט ולא קיימת אצל הספרדים בע''ב. אולי זה עניין לאשכול חדש באספקלריא. ...
לענ"ד כוונת הרב עזריאל לא היתה לשאול על ההבדל בין נופל לנפל, אלא, שב"והמן נופל" כתבו הפוסקים שאם קרא "נפל" בלשון עבר צריך לחזור כי זה משנה את המשמעות והוא שואל מה בין יעשה בי' פתוחה שנקראה כי' צרויה וזה משנה את המשמעות מלשון "עושה" ל"נעשה" כפי שביאר מר לע...