לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
אני עובד על ספר שיש לציין מראי מקומות לדברים שהוא כותב. הגעתי למשפט "יחיד ורבים הלכה כרבים". רק בגמרא מופיע יותר מ15 פעם. הכותב שלפני ציין: ע' במקבילות שנסמנו במסורת הש"ס ברכות ט' ע"א. האמנם כך לציין? אולי עדיף לציין את כל מראי המקומות מהגמרא? אולי גם מהירושלמי והפוסקים? אולי לא ...
ראיתי את האשכול רק עכשו וחבל שכך (שראיתי עכשו, לא שלא ראיתי קודם) אניע חושב שהוא מיותר לחלוטין ודינו להמחק. כנראה זה שהגבאי לא עושה כן משום שחושש שזה יתפרש כנקמה אישית לי גם נמחקו כמה ודעות וברוב המקרים, כאשר סיבת המחיקה לא היתה מובנת מאליה, קבלתי הודעה מהגבאי עם הסבר למחיקה ופעמים שכתב לי באישי הער...
התפללתי היום לפני העמוד, לידי מתפלל יהודי שמאריך הרבה בתפילה, חזרת הש"ץ מפריעה לו בכוונה, אז הוא מגביה את הקול ומפריע לחזן, וכל רמזי לא הועילו. הלא פשיטא שראוי לו לוותר על כוונתו, ולא להפריע לחזון שמתפלל תפילת הציבור, האם יש צד אחר? מה הוא עושה בשאר הימים?" האם רק באותו יום החזרה הפריעה ל...
וכן כתב שנהגו גם בתש"ג ב"זכרון משה"??? ברור שכבר בשנת תש"ג לא היה מנהג ברור בירושלים עיר הקודש. ב"זכרון משה" הרב היה רבי מאיר סטלביץ, שפרסם את דעתו ברבים, לקרוא באחרי "הלא כבני" ובקדושים "התשפוט". ב"עץ חיים" הסכימו ראשי הישיבה הגרש"ז ...
כתב לי פלוני: בזכרון משה סגרו השנה כל הנביאים חוץ מתרי עשר שח"ו לא יקראו ביחזקאל (באופן אחר אין להם יכולת לאכוף את מנהגם על כל המנינים הרבים שמתקיימים שם) . דלא כמו שפסק רבה של "זכרון משה" הגאון הגדול רבי מאיר סטלביץ, בשנת תש"ג!!! אבל כן כמו שפסק רבה של זכרון משה הגרי"י פיש...
מי שיקרא את המסופר למשל הרב חרל"פ ז"ל וכד' יראה שזה רק סיבות רגשיות בעיקר מי שקראו רק כושיים הסיפור על שנת תרעט מפוקפק למדיי בכל אופן נעבור לתורת הקורא על הפטרת אמור המסופר על הרב חרל"פ הוא שהוא טען שהיה מנהג כזה בירושלים לקרוא פעמיים הלא כבני כושים ולא שהוא המציא את זה כן כתב הגר&qu...
איני יודע מניין ההנחה שבסעודת מצווה מותר לרקוד ןעד כמה שזכור לי המשנה ברורה אוסר אבל לגבי קידוש לבנה - הריקודים הם חלק מהקידוש לבנה כמבואר ברמ"א סי' תכו' ולפני כמה שנים התלבטנו בזה בימי העומר ושאלתי א' מגדולי הדור זצ"ל והורה שכן לרקוד בקדוש לבנה. ראשית בא נתחיל מכך שכידוע אין כל איסור שמי...
איני יודע מניין ההנחה שבסעודת מצווה מותר לרקוד ןעד כמה שזכור לי המשנה ברורה אוסר אבל לגבי קידוש לבנה - הריקודים הם חלק מהקידוש לבנה כמבואר ברמ"א סי' תכו' ולפני כמה שנים התלבטנו בזה בימי העומר ושאלתי א' מגדולי הדור זצ"ל והורה שכן לרקוד בקדוש לבנה.
HaimL כתב:איזו מעלה ישנה בספה"ע בציבור, מלבד ברוב עם הדרת מלך, דשייך בכל המצוות.
גם אני התפלאתי אבל ראיתי גם בפסקי תשובות על סימן תפט' שכתב דלכתחילה יש לאמרו בציבור (ראיתי בסוף הסימן שציין שכתב כן בראש הסימן אבל לא עינתי במקור ולא ראיתי מה מקורו ונמוקו)
לא כתבתי שההלכה שם אומרת שבנידון של מר אסור לספר כתבתי שמההלכה שם שאסור לספר בשבח כי יכול לבוא מזה גנות רואים שאסור לספר שבח שמביא לידי גנות באפשרי ואם כך ברור שאסור לספר דבר שיש בו גם גנות וגם שבח אף אם מטרתו לספר את השבח החידוש של מר שכשמסיים בסוף בשבח אז הגנות אינה גנות אינה נראית לי. וכי פב"...
אסור לספר בשבחו של חברו כאשר זה מביא לכך שיספרו גם בגנותו כמובא בחפץ חיים כלל ט אז לספר לכתחילה בגנותו שמביא גם לידי שבחו? מהמקורות שהביא מר אין ראיה מפני ששם היה דבר הידוע לכל ורק לא היה לשבחו להזכיר זאת אם לא הביא לשבחו
מה זה קשור? להתייחס לדבר שהיה כאילו לא היה א אמור להיות קל יותר מלהתייחס לדבר שלא היה כאילו היה. חוץ מזה, לא חייב להגדיר שהמחילה היא: "הריני כאילו דברתי אתך אתמול". מסתבר יותר להגדירה כ"הריני ידידך כפי שהיינו קודם לכן".
ראיתי מי שכתב: "יואל ב', יז' – "בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה' וכו'" – יש לפרש דהיינו פתח השער = חכמים = כהנים = סנהדרין ועשו דין ופלילות עם הקב"ה. יעויין שם בפסוק". לא הבנתי מה הוא מפרש ואיך זה נכנס בלשון הכתוב