פורום אוצר החכמה

שערי חכמה

מענין לענין באותו ענין, ראיתי רבים מניחים את המחשב על ספרי קודש, ולענ"ד יש בזה זלזול בספרי הקודש, כיון שבמחשב אין שום קדושה.
פעם הערתי לידידי על כך, ואמר לי שהוא רואה בזה ספר קודש לכל דבר וענין. אמרתי לו: רק שאלה אחת לי אליך, אם יפול המחשב על הרצפה תנשק אותו ???

שערי חכמה

בירושלמי דידן ליתא, וכבר העד העיד בנו האר"י החי שאינו מן הירושלמי, כמ"ש מהרח"ו בשער הכוונות וז"ל: מורי ז"ל לא היה קם מעומד בענית אמן יש"ר של הקדיש וא"ל כי הלשון הנז' בירושלמי דמשמע ממנו שצריך לקום מעומד הוא מוטעה ואינו מתלמוד ירושלמי עצמו אלא הגהת איזה חכם היתה והא...

שערי חכמה

בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי' תקג) כתב בזה"ל: אמנם באופן שיש איזה חשש סכנה ממשי למוהל או לתינוק, אפשר לעשות המציצה בכלי, וכפי ששמעתי ממרן הגריז"ס זצ"ל (הגאב"ד דבריסק) שבבריסק היתה מגפה דטוברקלוס (שחפת) ר"ל, ואמרו שעלול המוהל להדביק את התינוק או התינוק ידביק את המוה...

שערי חכמה

סתם איש כתב:בביה"ל ריש סימן שלא' הביא מחלוקת האם צריך מציצה בפה דוקא

ברור שבבריסק עושים מציצה כדעת כל גדולי ישראל מלבד הנ"ל שאינו מייצג את דרך בריסק כלל כנודע.

שערי חכמה

כנראה הוא בדעת מיעוט, לדעת הרופאים היום המציצה אינה מועילה לרפואה כלל, ואדרבא, היא גורמת נזק.
ומה שהקשו איך מתירים מציצה בשבת שהוא איסור תורה, התשובה היא שאם אין בזה תועלת הוי מקלקל.

שערי חכמה

בעבר שמעתי בשם ספר הקנה כמדומני שהמתענה משבת לשבת בסדר מסויים ובמשך מספר מסוים של שנים, מובטח לו שלא ישלוט בו יצר הרע. האם ידוע לכת"ר מקור לדברים מעין אלה? זה לא קשור לתעניות הפסקה משבת לשבת, אלא תענית רגילה יום אחר יום במשך שש שנים, ומכונה "תשובת הקנה" הנרמזת בפסוק "שש שנים יעב...

שערי חכמה

פרי יהושע כתב:לא הבנתי הלא לא נכנסת הזיעה אם סגור?

אם זה סגור הרמטי באמת מותר גם בתנור, אך אם זה לא הרמטי מיקרוגל חמור יותר מתנור.

שערי חכמה

תענית הפסקה משבת לשבת נחשבת כמו 65,600 תעניות רגילות. המקור למספר הזה, ראה http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=23238&p=233089&hilit#p233089 אמנם ראה בס' כנפי יונה ח"ג סי' ק"ג http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7367&st=&pgnum=175&hilite= שכתב סך הר...

שערי חכמה

למעלה משבע שנים חלפו מההודעות הנ"ל, ועדיין אפשר לתקן.
יש סיבה עקרונית להשאיר את התאריך לועזי דוקא?

שערי חכמה

תענית הפסקה משבת לשבת נחשבת כמו 65,600 תעניות רגילות. במשפחת אביחצירא היו כמה וכמה צדיקים שהתענו תעניות כאלו. בספר "יגל יעקב" יש פיוט של רבי יעקב אביחצירא זיע"א על מעלותיה של תענית זו. מה טוב נעים חלק מתענה ומשלים, לילה ויומם לששת הימים. ימים אלו לששה רבבות עולים, עוד חמש אלף שש מאות ...

שערי חכמה

שו"ע שלט ב "אין שטין על פני המים, אפילו בבריכה שבחצר, מפני שכשהמים נעקרים ויוצאים חוץ לבריכה דמי לנהר. ואם יש לה שפה סביב, מותר, דכיון דאפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למקומם הוי ליה ככלי וליכא למגזר ביה שמא יעשה חבית של שייטין. " הרי שמעיקר הדין מותר לשחות בבריכה שיש בו קירות. זה נ...

שערי חכמה

יש הבדל בין רחיצה לשחיה, רחיצה בצונן אינה אסורה, יש רק מנהג להחמיר, וגם מנהג זה לאשכנזים בלבד. אבל בשחיה יש איסור דרבנן גזירה שמא יעשה חבית של שייטין. ממילא אין שום ראיה ממקוה שרק טובלים בו ולא שוחים, ובצונן אין שום איסור מדינא, ובטבילה אין גם מנהג להחמיר. ובבריכה כיון ששוחים בה אין להקל באיסור דרבנ...

שערי חכמה

מצא חמור האם רשאי לרכב עליו בכדי להחזירו לבעלים וכן מצא פלא' אם מותר להתקשר ממנו לבעלים או הועיל ויש אפשרויות אחרות כגון להוליך הבהמה בידיו וכן להתקשר מפלא' אחר (אחרי שמצא בתוך הפלא' שמצא את מספרו של הבית)? לכאורה אם הוי לתועלת המאבד כגון שע"י שירכב על החמור יגיע יותר מהר, וכדו' א"כ אנ&qu...

שערי חכמה

פרי יהושע כתב:איך מחממים בתנור באמת או במיקרו גל?, שאז פשיטא שיש יותר להתיר..

אם מחממים את המגשיות יחד מיקרוגל חמור יותר, כיון שהזיעה נשארת בתוכו ואינה נשרפת.

שערי חכמה

יש מאמר מפורסם של סליפקין בזה באנגלית http://zootorah.com/assets/media/essays/jumpingelephant.pdf, והוא כותב שאין אפשרות לפילים לקפוץ, ותוס' ודאי נתכוונו לקפיצת ד' רגלים ולא רק לעמידה על הרגלים האחוריות. ותוס' כתבו דבריהם לפי שלא היו פילים מצויים אצלם. אך אנחנו שפילים מצויים אצלנו, ע"כ צריכים ...

שערי חכמה

האדרת והאמונה כתב:
יבנה כתב:ותוס' ודאי נתכוונו לקפיצת ד' רגלים ולא רק לעמידה על הרגלים האחוריות.

מה המקור לוודאות?

כי אם לא קפץ בארבע רגלים פשיטא דלא קנה, כמו בטלית שמחציתה מונחת, וכמ"ש כבר לעיל.

שערי חכמה

האדרת והאמונה כתב:http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=33147

גם שם הביא ראיה מתוס' בב"ק הנ"ל דמהני הגבהה בחצי דבר.
אך אינה ראיה כלל, דשם מיירי כשהכל באויר אלא שמחציתו נופל באויר מגובה ג"ט, אבל כשחצי חפץ נשאר מונח לא חשיבא הגבהה כלל כמו בטלית שמחציתה מונחת. ודבר זה פשוט לתוס' כמבואר למעיין.

שערי חכמה

בעיני ראיתי סרטון איך שפיל זוקף עצמו, דהיינו שנעמד על רגליו האחוריות ומגביה את ראשו לאילן כדי להוריד משם ענפים. ושפיר היו ג' טפחים בין רגליו הקדמיות לקרקע. אין בזה הגבהה כטלית שחציה על גבי קרקע. לפי התירוץ הראשון בתוס' (בב"ק צח, א) נראה שחשיב הגבהה. כוונתך לתוד"ה וה"מ, וכשתעיין שם הי...

שערי חכמה

אשמח אם תוכל להרחיב או להביא את הדברים.

שערי חכמה

ידועים דברי התוס' בקידושין (כו.) וז"ל: ומפרש הרב משולם דלהכי נקט חבילי זמורות לפי שהן מאכל פיל, כדאמרינן פרק מפנין (שבת דף קכח.) מטלטלין חבילי זמורות בשבת מפני שהן מאכל לפילין, ומגביהין לפיל חבילי זמורות למעלה והוא קופץ ומגביה את עצמו מן הארץ ואוכלן. ע"כ. ומעודי תמהתי איך יתכן שהפיל קופץ ש...

שערי חכמה

וז"ל המאירי: הרואה פיל קוף קיפוף הואיל ודומים לאדם במקצת דברים מברך עליהם ברוך משנה הבריות. ע"כ. וכל הרואה יתמה במה דומה הפיל לאדם, וע"כ צ"ל דסו"ד המאירי באו ליישב רק קוף וקיפוף שאינם משונים בגודלם וצורתם, אבל בפיל שהוא משונה בהם לא הוקשה לו כלל, והם הם הדברים שכתבתי. ולפי&q...

שערי חכמה

לא הבנתי מדוע על פיל מברכים "משנה הבריות" הרי ישנם הרבה חיות משונות ? וכי קנגורו אינו משונה? וקרנף ? לא כל שינוי מחייב ברכה, רק חיה המשונה בגודלה, או קוף דדמי לאדם. אלא דאכתי קשה מקרנף, ונראה שהקרנף לא היה מצוי בזמן חז"ל במקומות היישוב ולא הכירוהו כלל, משא"כ הפיל שהיה ידוע ושימו...

שערי חכמה

כמדומה שאמור להיות ליקוי מלא, ובשיא הליקוי אין שום סיבה לאסור.

וגם בזמן שהליקוי חלקי, יתכן שגם האוסרים חצי חמה לא אוסרים בזמן שהיא לוקה, כיון שהעובדים לחמה לא יעבדו לצורת חמה בליקויה ובזיונה. אמנם לא ראיתי בפוסקים מי שכתב בזה דברים מפורשים.

שערי חכמה

אחד החברים, טו"ר במקצועו, שיגר לי הודעה פרטית ארוכה, ואצטט קטעים ממנה: ... אי אפשר לקיים הלבישהו כמותך וכו' כשקיבלו כבר את בעל הפראק ביחידות לפני הדיון וד"ל ... מצד הדין המפורש בשולחן ערוך, אסור לשמוע צד אחד לפני הדיון. רובא דרובא של הדיינים מחקו את זה מהשו"ע שלהם ... האם כך הם פני ה...

שערי חכמה

עכ"פ התעוררתי, כאשר יש דין תורה בין איש נשוא פנים ונכבד, לבוש באיצטלא דרבנן אצילית, ובין שכינו הלבוש בבגדי עבודה פשוטים, ומראהו כאסופי מן הרחוב, כיצד ייעשה כאן צדק המשפט. ההבדל בין הת"ח המכובד לאדם פשוט אינו מחמת הלבוש אלא מחמת מהותם ומעמדם, ועל זה לא נאמר דין מדבר שקר תרחק. הגע בעצמך, אם...

שערי חכמה

מיכאל1 כתב:גם הגרש"ד מונק העלה להקל באופן שאינו משנה את התיבות אלא רק את הטעם אע"פ שמשנה את המשמעות.

אבל הוא כתב להקל ע"פ סברתו גם ב"בערב היא באה" מלעיל וכל כיוצ"ב, וזה נגד כל הפוסקים שכתבו שלא יצא יד"ח.

שערי חכמה

דברים פשוטים ונכוחים, וקי"ל צער בע"ח דאורייתא, וכ"כ הרמב"ן והחינוך בענין מצות שילוח הקן שענינה להנהיגנו ברחמים, וכ"כ עוד בענין שבעת ימים יהיה תחת אמו, ולא ניתן להכתב מרוב פשיטותו.

שערי חכמה

לסיכום: דעת התשובות והנהגות שלא יצא יד"ח דעת הגר"י קמינצקי והגרשז"א שיצא יד"ח ולענין לימוד זכות עי׳ שהש"ר עה"פ ודגלו עלי אהבה. לענ"ד זה לא מדוייק, הגר"מ שטרנבוך לא חידש דבר, אלא כך מתבאר מדברי כל הפוסקים ששינוי המשנה את המשמעות מעכב בדיעבד, וכתבו כן גם בענין ...

שערי חכמה

לעומקו של דבר כתב:
איש_ספר כתב:מה זה סידור אהבת שלום?

כנראה הכוונה לסידור נוסח ע"מ של הוצ' בית תפילה שערך הגר"י הלל.

יש סידור של אהבת שלום באופן רשמי, ונקרא "תפילת רפאל".

שערי חכמה

יש מכתב מרבי שלמה איגר שכתב "והנשיקות נעתרות" (על משקל לשון הכתוב במשלי כז). ועל הרבה מגדולי ישראל (כגון הגרי"ח זוננפלד), ובפרט מגדולי החסידות (הסבא קדשיא מרודשיץ), מצינו שהיו נמנעים מלנשק את ילדיהם. היו מגדולי הדורות שנמנעו מלנשק את בניהם כיון שסברו שיש לייחד את כל האהבה לקב"ה,...

שערי חכמה

למרות שהיסוד של המכתב מאליהו הובהר כאן בכמה סגנונות, נדמה לי שיש כאן נקודה עמוקה יותר, ואכתבנה בקיצור נמרץ. עיקר השקר הוא בגניבת הדעת שבו, ומכאן הקושי, מה התועלת בזה שהתכוין "אנכי, עשו בכורך", גם אם לא שיקר בדיבור עצמו, הרי בדברים אלו רימה את אביו, וא"כ שקר הוא? והתשובה היא: יצחק רצה ...

שערי חכמה

יש סברא באשל אברהם מבושטאט בהלכות קריאת ס''ת לענין מלעיל ומלרע שבמקום שהעניין מוכיח שהוא מלעיל אף אם קרא מלרע א''צ להחזיר אבל במקום שרק המלעיל בלבד הוא נותן את המשמעות צריך להחזיר וכדוגמא המפורסמת גבי "והנה רחל באה עם הצאן" וגם קריאת שמע שכל הפרשה ציווי העניין מוכיח שהוא ציווי אף אם קרא מ...

שערי חכמה

בהערות הרב נבנצל למשנה ברורה כתב בשם הגרשז"א שהקורא ואהבת במלעיל יצא ידי חובה כי כך רגילים לומר ולא התכוון לשנות המשמעות. לענ"ד צ"ע הוראה זו כי סוף סוף זה כן משנה את המשמעות אבל יש לומר שכדי ללמד זכות לפחות אפשר לסמוך על כל כ"כ בספרו ירושלים במועדיה (שבת ב' עמ' קפו), וכנראה זה מ...

שערי חכמה

תספורת מקובלת היום ברחוב החילוני והדתילוני ממש להקיף את הראש. השאלה האם יש למחות. בשו"ת מן השמים (סי' נא) כתב בזה"ל: ועוד שאלתי על מעבירי תער בזקניהם ומניחים חוט אחד מלמעלה למטה אם יש עבירה במעשיהם אם לא. והשיבו: שערך כעדר העזים שכולם מתאימות ושכולה אין בהם, וגדול כבוד הבריות שדוחה ל"...

שערי חכמה

הטעות שציינתי תוקנה.

שערי חכמה

קאצ'קלה כתב:
עזריאל ברגר כתב:
דרומי כתב:חידה למתעניינים בתורת הרמז והסוד:

איזה אות מאותיות הא"ב 'שווה' 18?

ש?

כן. כך מובא בשער הכוונות, כיון שהאות נחלקת לג' ווין.

גם האות ה' נחלקת לתלת ווין בכוונת מטבע הברכה ועוד.

שערי חכמה

מסתבר שר' יעקב קמינצקי לא היה בקי בדקדוק ולא הכיר את המקורות שצויינו לעיל. וצ"ע. כל מי שפתח את ספרו 'אמת ליעקב' על התורה, רואה שהיה בקי מאד בדקדוק. ולא ראיתי בדבריו סתירה לדברי הראשונים. הראשונים רק ציינו את העובדה שכך הוא בדרך כלל בתנ"ך, וציינו שיש גם יוצאים מן הכלל. אחרי נתונים אלו, יש ...

שערי חכמה

באוצר השירה והפיוט (דוידזון) מביא כאלו שייחסו את הפיוט לר"י נג'ארה או לאחרים, וכותב שטעות בידם.

: אוצר השירה והפיוט.png (78.58 KiB) נצפה 4798 פעמים

שערי חכמה

איש_ספר כתב:השערה זו אינה כ"כ קלושה כשבשאר הבקשות אנו מוצאים שהוא רמז את שמו בבקשותיו.

מתוך שלש בקשות שהובאו יחד בספר חרדים, רמז את שמו רק באחת. הראשונה ע"ס א"ב, השניה ידיד נפש, ובשלישית רמז את שמו. מסתבר מאד שכולם ממנו.

שערי חכמה

אגב משום מה כל העולם טועים בזה וחייבים לתקן את הטעות הגסה הזאת: שבמקום אזקרי אומרים אזכרי, בעוד שהמחבר עצמו כותב את שמו באות ק'. אזכרי ואזקרי, הוא ענין למבחינים בהיגויים בין ק לבין כ. בספר חרדים לאחר הפיוט ידיד נפש מובא פיוט שהאקרוסטיכון שלו הוא "אלעזר אזכרי", מה שמוכיח את טענתו של אי&quo...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 411 תוצאות