קו ירוק כתב:הגר"א לא חולק על רש"י
רש"י כתב "חבל של חרם", כלומר חבל באורך שיספיק לדייגים משבט נפתלי להטיל חרמים ומכמורות בחוף הדרומי של ים כנרת, ולכן בפשטות - הגר"א כן חולק על רש"י - לפחות לפי הפשט.
קו ירוק כתב:הגר"א לא חולק על רש"י
יבנה כתב:אני רואה...שאתה קבוע בדעתך ולא דן בענין בצורה עניינית.
אראל כתב:רצונו של המלך זה כבודו. מנהג ישראל תורה להתחפש בפורים, אם כן זה רצונו ית', ואין שום חסרון להתפלל ככה במלבוש שהמלך חפץ ביקרו
יבנה כתב:באנגלית: https://seforimblog.com/2011/03/origin- ... it-esther/
ביקורת תהיה כתב:הפשטן כתב:
כיצד עלה על דעתך, לצטט מתוך פי נוסח שמעולם לא יצא ממני?
'משנה תורה', ספר 'הפלאה', הלכות נדרים, פרק שני, הלכה א:אֶחָד הַנּוֹדֵר מִפִּי עַצְמוֹ אוֹ שֶׁהִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר אָמֵן אוֹ דָּבָר שֶׁעִנְיָנוֹ כְּעִנְיַן אָמֵן שֶׁהוּא קַבָּלַת דְּבָרִים.
בן ראובן כתב:הפשטן כתב:בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על ברכת המזון או - על ברכת התורה, וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?
ברכת כהנים כמובן.
עזריאל ברגר כתב:אין ברכה על הקידוש, כפי שאין ברכה על קידוש לבנה או על ברכת המזון.
עזריאל ברגר כתב:צעיר_התלמידים כתב:וידים. וגם אהלות נפ"מ לטומאת מת.
אה"נ.
מבני עליה כתב:וחלה כמובן?
לבנון כתב:חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<
עזריאל ברגר כתב:היכן מצינו שני פסוקים זהים לחלוטין באותיותיהם ובנקודותיהם, אך שונים (מעט) בטעמי המקרא?
(כמובן לא מדובר שאחד בספרי אמ"ת והשני בכ"א הספרים)
עזריאל ברגר כתב:היכן מצינו שני פסוקים זהים לחלוטין בטעמיהם ובנקודותיהם, אך שונים (מעט) בטעמי המקרא?
לבי במערב כתב:לפענ"ד, עדיפא שבת מזבחים - לפי שהוא המקום הראשון בו נז' ענין זה.
לבי במערב כתב:ואולי יש להציג שניהם יחדיו.