פורום אוצר החכמה

לענין

והגאון הצדיק רבי דב קוק מטבריא אומר: אנחנו באים לפני הקב"ה ואומרים, 'והשיאנו' - אנחנו רק שמים אף הכתף,פותחים כחודו של מחט, ואין אנו יודעים מהו המטען אותו כולל ברכת מועדיך, רק אנו בוטחים בו יתברך ומבקשים אנא הטעיננו נא במושגים שאין לנו תפיסה והשגה ויכולת לבקש עליהם, רק באור פניך אנא תן לנו כפי ש...

לענין

החורבה בחוץ.

לענין

ואף אנו נענה כנגד המברכים, ונאמר להם אשריכם יקירי ירושלים שזכתה אבן פינת יקרתכם להיות שואבת לכלל גווני הת"ח, החפצים להסתופף בשמחת קהלכם, הלא דבר הוא!

לענין

אין מצב.
הראשי תבות האלו 'א"ח', מצויים עשרות פעמים במהרי"ל, ותמיד הכוונה לטור.

לענין

תודה רבה מאד.
מה לכתוב בווייז? מעלה השלום?

לענין

בצל החכמה ח"ב סי' א'.

לענין

האמת שדי לי בקפה...

באמת שהתפילה מרוממת במיוחד, ויש בה קיום ממשי של מצות שמחה, עין לא ראתה כפשוטו ממש.
אלא שלהדחס אח"כ באוטובוסים כחום היום (עם הטלית והמינים), ולהגיע הביתה בשעה 9-10 (אחרי שקמת בחמש) יש בה קצת חסרון בשמחת החג (בל"נ אנסה לחנות בקרתא ולצעוד רגלית, בתקוה שיהיה קל יותר).

לענין

יושב ירושלים כתב:לא תבוא ל'חורבה'?

אולי אם תעלו את הרמה של הרוגאלאך...

לענין

חשקה נפשי לזכות להיות בעשרת ימי התשובה אצל מקום שלא זזה ממנו שכינה מעולם, הכותל המערבי [ראיתי שהעיד מהר"ם חאגיז על זקנו המהר"ם גאלאנטי שהיה הולך לכותל בערבי פסחים ובערבי יום הכפורים, כך ש'הרגש' נכון הוא]. אלא, שהנסיעה באוטובוס, על יגיעתה ואורך זמנה, איננה באה בחשבון בימים אלו, אשר כל רגע ב...

לענין

האם הכבישים שסביב העיר נקראים 'מקדש' לענין נטילת ארבע מינים בהם בחול המועד? מנהג נאה נהגו בני ירושלים הותיקין, להיות עולים אל ירושלים עיר קדשנו ותפארתנו בכל יום ויום מימי חג הסוכות. שם שמחים במינים המלבלבים והמאירים בנטילתם לפני השם. דומה כי כשם שאמר מוהרנ"ת ז"ל כי הגם שכל ישראל ממליכים את...

לענין

העולם רגיל לומר שזה שייך למה שהעיד רבי אליעזר על עצמו 'מעולם לא קדמני אדם לבית המדרש'. ודפח"ח.

לענין

מזכיר את התרומת הדשן שהיה מהדר על אתרוג ריחני יותר, וכמ"ש בלקט יושר.

לענין

תהלים כ"ד, עי' בפירוש הרב מלבי"ם ז"ל.

לענין

שמעתי שמישהו שאל על זה את הגריש"א, והשיב לו -'אתה יכול לומר כל השנה'.

לענין

אז גם אליהו עם הפר בהר הכרמל.

מתלשים בשערו ואומרים לו טול וצא (שייך לסוג השני).

לענין

נח עם העורב והיונה.

לענין

לענין כתב:בישורון (חלק כ' עמ' שמ"ז) הופיע קטע זה על רבי ישראל גרוסמן זצ"ל. על מה המדובר?
ישורון כ.PNG

מה חבל כי הודעה מרתקת זו הושלכה לה כלאחר כבוד לאשכול זה. קרוב לודאי שלא יהיה על זה שום תגובה. חבל. בכל מקרה תודה רבה למי שטורח כל הזמן לסדר ולארגן את הפורום!

לענין

2 נקודות שיש ליתן עליהם את הדעת. א. ראשוני הפרושים עצמם, מלבד שהנהיגו בגלוי הנהגות חדשות על פי הגר"א - מה שלא היו מעיזים לעשות בחו"ל (וכמו ברכת כהנים בכל יום, למשל), הרי בחלק דברים נהגו בהדיא דלא כוותיה היות וסברו שבארץ ישראל הוכח אחרת (וכגון ענין השיעורים, ואכמ"ל). זאת אומרת תלמידי ה...

לענין

אל ידידינו המחכים להופעת הקובץ הע"י, שלום וברכה רצו"ב גליון ר"ה - תשרי חשון תש"פ אשר ראה אור בעז"ה בימים אלו. עם גליון זה אנו מתחילים בעזרת השי"ת את שנתו הל"ה של 'קובץ בית אהרן וישראל', יתן ה' ונוכל להמשיך לזכות בהפצת התורה ביתר שאת וביתר עז. בגליון זה תמצאו בין ה...

לענין

כמדומה שבחוגי סאטמאר הרבו להדגיש את הלימוד מהפרדת האתרוג - בדבר התרחקות מרשעים וכיו"ב. [ואולי בנותן טעם להעיר כי לפי הקבלה זה הפוך - האתרוג שייך למדרגה נמוכה יותר מאשר שאר המינים (ספירת ה'מלכות')]. ולכשתמצי לומר, את המקורות אותם הביא ח"ב יש להתאים עם המפרשים להיפך. רצוני לומר, לפי האריז&q...

לענין

אפשר לומר מאה חילוקים, אבל אם המקור של ברכת כהנים הוא במהרי"ל, אשר גם לענין נטילת שחרית סובר שנוטלים עד הפרק, אז אין מקור לומר שגם לדידן הוא הדין כן בברכת כהנים. והדר דינא להיות כמו שלא היינו יודעים כלל את המהרי"ל - אשר אין לי ספק כי אז ההוראה היתה שגם הכהנים יטלו רק עד קשרי האצבעות (ולא ה...

לענין

ספק מצוי. לפעמים שוכחים לברך שהכל לפני הנטילת ידים, וכעת לפני ברכת המזון רוצים לשתות רביעית כדי שיהיה 'ושבעת' לכולי עלמא, האם עדיף שלא לשתות בגלל שיש אומרים שצריך לברך על משקין בתוך הסעודה, או שמא עדיף לסמוך על עיקר הדין ולשתות כדי שתהיה ברכת המזון דאורייתא לכולי עלמא. איה שוקל איה סופר? יהיו הדברים...

לענין

צריך לומר נכון כי צריך לומר נכון. כי אלו האותיות שנתנה בהם התורה, שנברא בהם העולם.
בלי קשר לזה שיש שינוי במשמעות או לא.

לענין

בשבת קדש נתעוררתי לכך שהנה בזמירות אמרו 'נשמת כל חי וגם נעריצך, אכול בשמחה כי כבר רצך'. והנה העירו בזמירות המצויינות [שע"פ כת"י, ויש בעניינם אשכול ארוך, עיין עליו] שעל פי המשקל חסרה כאן תבת 'לך אכול בשמחה', מיהו העירו שאע"פ שלפי המשקל היא מתבקשת מכל מקום היא חסרה בכתבי היד ובדפוסים הי...

לענין

יפה מאד! הערה קטנה במאמרו של הרב סיימן, בהערה 23 מביא שההיכל הברכה מביא מ'ספר רבינו דוד', וכותב על זה 'ולא הצלחתי לברר מהו ספר זה'. דרכו של ההיכל הברכה להזכיר בסלודין את כבוד הרה"ק מזידישטויב זיע"א, בעל העטרת צבי, ומכנהו 'רבינו דודי'. אין זה אלא שנשמטה כאן האות יו"ד, וצריך לומר 'בספר ...

לענין

איזה יופי!
הספר של שנה שעברה בבחינת נוי סוכה ושמחת חג גם יחד.
בעזרת השם רצים לקנות ולהתענג...

לענין

בשחרית של יום הכפורים, נוטל אדם ידיו, ויזהר שלא יטול אלא עד סוף קשרי אצבעותיו. כך פוסק השלחן ערוך (תרי"ג ס"ב). גם כהן העולה לדוכן לברך את ישראל, גם כן נוטל את ידיו. כן כתב הרמ"א (שם ס"ג). והדעת נותנת, דכשם שלנטילה של שחרית אינו נוטל אלא עד סוף קשרי אצבעותיו, ולא עד הפרק, כך גם בנ...

לענין

תם מה הוא אומר כתב:
חד ברנש כתב:מצורף
ליבס י, צדקת הצדיק - יחס הגאון מווילנא וחוגו כלפי השבתאות.doc

תודה רבה!

קח עצה טובה.
בעוסקי בענין הצדי"ק נצרכתי לעבור על המאמר הנ"ל. עד היום מציקני לבי על הזמן היקר אותו בזבזתי.

לענין

אתרוג שחסלוהו אקריות הוא לבן גמור.

לענין

כעשור שאני כבר מתקשה בדברי נפש החיים אלו דבריו המפורשים [המודגשים בסמוך] מונעים אפשרות לבאר שהמדובר הוא רק בשמונה עשרה, כתוב כאן בפירוש שאין שום מקום להתפלל על צרכי הגוף! והוא פלא מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים [בודאי שצריך למצוא ביאור נכון בדברי רבינו הנפש החיים, ובודאי יש ביאור רק שהוא נכסה מאתנו...

לענין

לענין כתב:כ' הגר''א בפירושו על ספר יצירה (ס''פ ב' - דף י''ד א')-
'וכל מוצא האותיות באות בתנועות גדולות (ר''ל אלף וכו' דלית וכו' חית וכו' יוד וכו' בסוד פיתוחי חותם) כידוע'.
דהיינו, כאשר הוגים את שמות האותיות, כל הברה ראשונה הינה תנועה גדולה.

שוב מצאתי עוד

: הדרת קדש.PNG (131.82 KiB) נצפה 114 פעמים

לענין

היש מי שיוכל לבאר לי הקטן קטע זה מהכלי חמדה (קונטרס המלואים ו' א')? על מה המדובר?

: כלי חמדה קו' המלואים ו א'.PNG (130.17 KiB) נצפה 155 פעמים

לענין

: רמבן בספר המצוות.PNG (154.48 KiB) נצפה 198 פעמים

מה הכוונה? מברכים על זה 'וצונו', עושים את רצון השם, וזו לא מצוה? זה לא יכול להטות את הכף של הבינוני לעשות לו רוב זכויות?

לענין

בישורון (חלק כ' עמ' שמ"ז) הופיע קטע זה על רבי ישראל גרוסמן זצ"ל. על מה המדובר?

: ישורון כ.PNG (29.34 KiB) נצפה 417 פעמים

לענין

בתחילת הספר יד אהרן (רא"צ אשכני, סלוניקי תשקצ"ט) נדפסה חידה זו. היש מבין?

: יד אהרן.PNG (109.5 KiB) נצפה 94 פעמים

לענין

לבי במערב כתב:שמא י"ל כבר?
אם כן, מה מחירו וכיצד ניתן להשיגו?

אפשר להשיג במייל שהוזכר די בתחילת האשכול.

לענין

תודה. כידוע נחלקו פוסקי דורנו (הגרש"ז והגרי"ש) אם העומד בתפלתו לפני שים שלום, אם עונה אמן על ברכת כהנים. והראב"מ כאן פשיטא ליה שעונה. תדיר אני מסתפק בתפלתי אם כדאי לסיים בשביל לענות קדושה או קדיש וכיו"ב, כמובן שמחשבות אלו של ארגון הקצב וסידורו לפי הש"ץ מאד טורדות את התפילה. ...

לענין

שוב נראה שכן הביאור גם בבעל העיטור, שיש סתירה מרישא לסיפא ובס' העיטור כ' "וכיוצא בה מצינו בהגדה בעשי"ת השטן מקטרג שהרי סיימו את התורה ואין שווין לפיכך נהגו לקרות בראשית ביוה"כ במנחה ויהי ערב ויהי בקר וא"ל הקדוש ברוך הוא הרי ישראל זריזים שעדיין לא השלימו את הסדר ומתחילין בראשית. ...

לענין

בדיוק שבוע שעבר התקשיתי למה לא התרו בו קודם שבירכוהו [שהרי סביר מאד להניח שאם היו מתרים בו לא היה עומד על דעתו].

לענין

אני הקטן ממליץ לשלב מידי פעם בזמירות שבת את הפיוט הנפלא של ריה"ל 'על אהבתך אשתה גביעי'. ניתן לשיר בלחן של 'כי אשמרה שבת', וזה מאד שבת'דיג מרענן ומשמח. (עשיתי חיפוש ומצאתי את רוב הפיוט, קטע אחד או שנים, יפהפיים, חסרים כאן בסוף. ומכאן אתה למד שכל האתרים מעתיקים זה מזה...). " עַל אַהֲבָתֶךָ א...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 2050 תוצאות