לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
מצ"ב הספר "שתילי זיתים" של הגאון רבי יואל שילה שליט"א, שידיו רב לו בכל מקצועות התורה הקשים במיוחד. לא קראתי את האשכול אך אציין שאצלי התחזקה ההבנה שכזית הוא גודל של זית, כדעתו של הגר"מ אלחרר. וגם מרבני האשכנזים יש רבים הסוברים כך, כגון: כתב הגר"א וייס בהסכמה לקונטרס שיעו...
במרוקו נהגו מזמן קדום [קודם כתיבת השו"ע] להטמין מערב שבת קומקום של מים חמים כדי להוסיפו לסיר החמין כאשר הוא מצטמק בשבת, ומנהג זה היה נפוץ בכל מרוקו ושורשו במנהגי ספרד הקדומים ביותר. אמנם עצם מנהג זה נתון במחלוקת ראשונים כמבואר בב"י בסי' רנג, שלדעת רבינו יונה אסור לעשות כן שמא יהיו המים שבק...
כאשר נבין את זה, לא נאמר שיופי הוא הבעיא, משום שהפריצות איננה היופי אלא פריצת הגבול שביניהם מסתבר שגם מה שכתבת לעיל, התכוונת לדבר נכון אך לא ידעת להגדירו נכון. ההגדרה הנכונה היא "צניעות איננה כיעור". והפריצות היא גילוי דבר שרגילים לכסותו (שהוא דבר המביא הרהור) או גילוי ערוה בעצם כמו ירך (...
וזה בכמה דברים א. שאין מוכרח מהסוגי' שהפאה הי' יפה ותחליף מושלם לשער ב. יש מקום לומר שאיסור כיסוי הראש אינה גזירת הכתוב וטעמה היא משום קצת פריצות וגורם קצת הרהור יותר מפניה. ג. יש מקום לומר דהחילוק בין נשואה לבתולה [גם בלא זה דדרכם לגלותם] רק דמקור הוא מסוטה וקפידא דבעל ומעילתה בבעלה בחסרון צניעות ...
הרב עובר ושב עובר ושב בהרבה תגובות לאורך הפורום שפירוש צמה היא הקליעה, וחוץ לצמתה היא חלק הנשאר שאינה בקליעתה. כאילו זה הוא הפירוש המוסכם בעוד שאינו... לא רק שזה אינו הפירוש המוסכם, גם לא נמצא חן באחד מספרי האחרונים, וזהו חידוש המובא בהקדמת חו"כ. אבל מה שברור ומוסכם על כולם, שמדובר בשיער היוצא...
אני מביא לשונות שרואין שיש עכ"פ קצת פוסקים! שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא לא גזירת הכתוב [ע"פ סוד, ושוב הפועל יוצא מזה הרהור במקום שדרך לגלות] רק יש קצת פריצות ומקום להרהר יותר מפניה אבל אינו מוכרח להרהר עכ"פ התורה הצריכה לאשה שלא תגלה גם חלק זה שמוסיף יופי לאשה ושייך בה טפי הרהור, עכ&qu...
אני מביא קישור ללשון המדרש של עונש ניוול תחת חטא של גילוי ראשה מביא דברי שיטה מקובצת שפירש כן, ומעלימין עין מזה מסתבר שרש"י כיוון לגמ' בסוטה דף ח' ולא לדברי המדרש, כי הגמ' בסוטה מפרטת את כל ה"מדה כנגד מדה" באריכות. וכן ביאר הגר"ע יוסף, וכנ"ל. איך יש להעיר על השיטה מקובצת, ש...
מעיין כתב:להרב עובר ושב והרב ליטוואק לכל אחד מה שראוי לו אני מטריח עצמי ומביא ראיות לשון המגיד משנה ולשון החינוך שיש קשר בין הרהור ופריצות, ומעלימין עין מזה
אני לא העלמתי עין מזה, אדרבה כתבתי שהוא טעה והפריצות גורמת הרהור (ואין לי מושג איך הגענו לדיון המשונה הזה).
הסיפא אינה מדוייקת. האמת היא שהראש צריך להיות מכוסה ואפילו אם קירח הוא (ואם מגלה ראשה כשכולן מכסות נחשבת פרוצה) אבל השיער יכול להיות מגולה בשופי אם יוצא חוץ לכיסוי (היכן שנהגו בכך) ולכן מזמן חז"ל עד ימינו אנו ממש (בארצות ערב) נהגו להוציא צמה מחוץ לכיסוי (ובמקום אחר בפורום הבאתי ראיות רבות לכך) ...
מתוך שיחה שמסר הראשון לציון, הרב יצחק יוסף שליט"א: "יצא ספר על הלכות תולעים, הרב ויא, אשריו ואשרי חלקו, הוא זיכה את הרבים, העלה את המודעות להיזהר בתולעים, מצוין. אבל תדעו, לא כל מה שכותב זה נכון מבחינה הלכתית. הוא אוסר לאכול תאנים, הוא אוסר לאכול תותים, הוא אוסר לאכול גרעינים שחורים, הוא א...
אתה קופץ מענין לענין. פריצות פירושה שהאדם פותח דבר הסתום. האדם המסתכל בטלוויזיה ורואה שם תמונות תועבה, יעבור על איסור 'ונשמרתם מכל דבר רע', אבל אין זה פריצות. אין קשר בין פריצות להרהור הקשר בין פריצות להרהור הוא פשוט, כי כל דבר פריצות מביא הרהור. וכי יתכן שאדם יראה תמונות תועבה ולא יהרהר? אלא מאי, ...
ויותר מכך מצינו לשיטת הרמב"ם והרי"ף בענין ק"ש, שסוברים שמותר לקרות ק"ש כנגד שיער, דסבירא ליה ששיער אפי' שיש חיוב לכסותו ויש איסור פריעת ראש ברה"ר, אינו גורם להרהור כמו גילוי בשר. ויותר מכך מצינו שיש פוסקים (בן איש חי, כף החיים, ערוך השולחן, שו"ת שרידי אש, שו"ת אגרו...
לא נכנסתי להלכות פאה כאן רק שיש שכתבו בענין טעם כיסוי הראש לשונות של פריצות והרהור הא לך לשון השנות חיים להגר"ש קלוגר [שאגב מדבר שם גם מפאה עיי"ש], דהרי עיקר האיסור שלא תצא אשה בשערה מכח שיבא לידי הרהור דברים בה ולידי פריצות הגר"ש קלוגר הוא מאחרוני האחרונים, לפני כמאה וחמישים שנה, ומ...
ולענין סברא שכתבתי מענין שיעבוד לבעלה, עיין עוד לשון המעיל צדקה סי' ס"א הגם שהוא מיירי בדת יהודית נקט לשון קלות ראש ומעילה בבעלה שהוא מקפיד בכך, הגם שיש לחלק ולכרכר בכוונתו. הדברים האלה פשוטים, כי כל ענין דת יהודית הוא שבעלה מתבייש במה שעושה ולכן יכול לגרשה, דומיא דמקללת יולדיו בפניו או תובעת ...
לסברא של פריצות והרהור יש סמך בלשון רש"י [לא אכניס עכשיו בחילוק שני הלשונות] רק אחת אומר שהוא התנאה בפני הנואף הכוונה בגילוי הראש [ואין כוונת רש"י להיא פרסה לו סודרין נאין, רק לגילוי ראשה ועל זה בא עונש מדה כנגד מדה, והגם שעשתה זאת בכוונת ניאוף אבל מ"מ מדעושין זאת לעונש משמע שיש בזה ...
ועכשיו להודעתך הזה - כתבתי בהודעתי הראשונה - דהן אמת דכן הוא שיטת הפר"ח ביו"ד סימן פ"ז דאין לנו לגזור מראית עין מדעתנו, ורק מה שאסרו חז"ל אסור, אך מלבדו כל הפוסקים כולם שם חלקו עליו בבשר בחלב שקדים וחלב אשה, אף כי לא הוזכרה בחז"ל כלל. וכמו שכבר הראה לנכון הרב פאלק ובעקבותיו...
באמת איני מבין הנהגתך בכל האשכול הזה ואחרים, מפני הנראה מר יושב ומצפה עד שמישהו יכתוב א' מן ג' או ד' טענות מסוימות, ואז מעתיק (ctrl+c) מאמרים גדולים של טקסט ממקום אחר עד שילאה הקורא לקוראם כ"ש להשיב עליהם אדרבה, רוב מה שהגבתי כאן הם דברים שהקלדתי מחדש תוך עמל ויגיעה בדברי הפוסקים, ואם יש קופי ...
ואילו במטפחת אף אם מגלה ב’ אצבעות - להרבה פוסקים הדבר מותר, וכ"כ מרן היבי"א (בגיליונות החדשים ביבי"א ח"ה סי’ ה מס’ 8), ואף להאוסרים נראה שאינו מדאורייתא (עי' בשו"ת תשורות ש"י ח"א סי' נא) כל מה שכתב בשתי שורות אלה, אינו נכון. ראשית, אין "הרבה פוסקים" אלא ...
מעולם לא השתמשו בפשתן עבור פאות. גם לא בזמן המשנה והגמרא. זה מפורש בדברי הראשונים והאחרונים. אבל לא בכל מקום ובכל זמן היו הפאות זהות. וגם אופי השיער, התסרוקת, הנפח, הצורה, לא היה זהה. בדיוק כמו שהלבוש של הסבתות לא היה זהה להיום. אם תשווה את השיער דאז, לפאות דאז, תראה שאין הבדל. גם מצוי מאוד שלוקחים ...
אולי תסביר לי אתה, איך הצליחו לטוות מעל גבי העיזים? מישהו יודע לעשות את זה היום? (כָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ...) אבל עליך נאמר "שאלת חכם חצי תשובה". קודם הנחת הנחה שהיו מייצרים פאות מאניצי פשתן, נגד כל הראשונים והאחרונים שביארו שמדובר בשיער טבעי לחלוטין, של עצמה או של חברתה. ...
וגדר דת יהודית וחוקות הגוי ההולך ומשתנה ע"י עושי הפאות ותרד פלאים ככדור שלג במורד ההר ובדיעבד הופך לענין לכתחילה והכל במסוה של פרישות של לא תתגנה בעיני הבעל ולא נוכל להחמיר בדור פרוץ אם תעיין בספרים תראה שעוד לפני 90 שנה בשנת תרפ"ח, התריעו על ההתדרדרות האיומה והנוראה שאי אפשר להכיר כלל את...
ומה שהביא במאמר בשם הגרש"ז אוירבעך זצ"ל – אינו נכון, וז"ל בהליכות שלמה (תפלה ח"א עמ’ רמ-רמא): "ופאה נכרית, אע"פ שהתירו לצאת בה, מ"מ חלק ניכר מהפאות המצויות היום, המשונות בצורתן ובבליטתן, אין היתר ללובשן, כי הן נוגדות לגמרי את רוח הצניעות. וכללא דמלתא שאין זה מדרך ...
והחילוק בין פנויה לנשואה [להמחלקים עכ"פ מה"ת], הוא בפשטות [לא מחמת חומר האיסור של אשת איש, דגם נדה היא בכרת] רק מחמת שיעבודה לבעל נצרך לה מדריגת של צניעות יתירה שלא יוכלו אנשים להרהר גם ע"י שערה, ולהרהר ממש אסור גם בהסתכלות על פניה, משא"כ בתולה עומדת להנשא רגילים לחלק כך, אולי ב...
כבודו טועה, זה לא נזכר בהרבה פוסקים. רק כתבו שיש הרהור לגבר הרואה אשה גילוי שיער (וזה פשוט, אם כל הנשים רגילות לכסות), אבל לא כתבו שטעם כיסוי הראש משום הרהורי דגברי. אחסוך לך מראש ואביא לך את כל הראיות שמביאים בזה עסקני הצניעות: א. פסקי הרי"ד - כוונתו שלאחר שקיים מנהג אצל כל הנשים (אף הנכריות) ...
ראשית יש להדגיש שאין שום קשר בין מראית העין לבין צניעות, זוהי רק תוספת וענין בפני עצמו שיש לדון בו. וכבר כתבתי באשכול זה שמדברי הראשונים מוכח בפשטות ששיער שרגילים בו, אין בו חוסר צניעות. אלא רק מראה הפאה, אם הוא חריג ובולט, יש בו חוסר צניעות, אבל אם נפוצות פאות כאלה, חזר הדין שמותר. ולגבי סברת "...
ובמה שהביא שם מכמה רבנים בדור האחרון, שיש להעדיף את הפאה על המטפחת - מפני שהרבה מלובשות המטפחת מגלות מקצת שערן. זה אינו, שכן גם בפאה רבות מגלות השער, ואף מייצרים פאה מיוחדת לשם כך, ומגלות הרבה יותר מטפח רח"ל, ועוברות על איסור דאורייתא ממש לכל הדעות [ראה בלבושה של תורה] איני יודע מה הענין להמצי...
הצורה שבה התלמיד ״עונה״ (אם נקרא להתחמקויות כך) לרב קטן היא מעוררת כל השתהות ותמיהה איני מכיר את התלמיד הנל אבל עושה רושם שהוא מזלזל בכל מי שלא למד איתו בכולל שלו השטחיות של התשובות שלו זה ממש שריפת התורה ואולי זה ביטוי קל אפילו בהתחשב בתשובות שם אדרבה, הרב קטן כתב בזלזול גדול כלפי אחד מגדולי הפוסק...
ומ"מ הסכמת כל גדולי האשכנזים בדורנו שאין להקל בפאה נכרית הנראה כשערה ממש, והצריכו שיהיו בה סימנים הניכרים שאינה שערה, וגם בלא הטעם של מראית העין – אלא משום הפריצות והרהור עבירה שבה צ"ל הסכמת כל בעלי הפשקווילים. כי היחיד שהחמיר בזה הוא הגרי"ש אלישיב, שטען שאם נראה כשערה ממש יש להחמיר ...
ומה שהביא שם שלא יחשדו באשה הלבושה בצניעות בשאר מלבושיה [מלבד הפאה] – שאינה מכסה ראשה, להלכה ברור שאין מתחשבים בזה, שכן גם יהודי המהלך בלבוש חרדי בולט - אסור לו לעבור על דברים האסורים משום מראית עין, ופשוט גם בזה לא נגע ולא פגע, כי יש הלכות מראית העין, ודברים שנאסרו משום מראית העין, שייכים בין באיש...
עוד יש להוסיף, שיש לומר שאף שקיומה של פאה נכרית ידוע, בכל זאת החשש לחשד קיים (שלא כמו בשאר הדברים הנ"ל), שכן בכל יום ויום מייצרי הפאות מתקדמים לעשותן אף יותר דומות לשערותיה ממש לא נגע ולא פגע, כי עיקר החשד שהולכת בשערותיה, והיות והיתר הפאה נפוץ כל כך, ורוב הנשים החרדיות הולכות בפאה, ואין אפילו...
אולם בפאה נכרית, אף שהדבר מפורסם - ודאי שיש לגזור, שכן החשד דאורייתא גם בזה טעה הכותב מאוד, כי בדבר שמפורסם היתרו, לא גזרינן אף בדאורייתא, ואין נפק"מ כלל אם מפורסם היתרו בש"ס או בפוסקים, ואף אחד לא חילק בזה (ואדרבה, יש דברים שמפורש היתרם בש"ס, ואסרום הפוסקים מסיבות אחרות. וכמו חלב אש...
ובגילוח הזקן כעין תער, אף שהחשד הוא דאורייתא – אין להחמיר בו, בגלל שההיתר מפורש בש"ס, ומבואר שלא גזרו בו [מפני שהדבר מפורסם ואין לחשוש לחשד], ובכהאי גוונא בודאי שאין לנו לגזור מדעתנו - נגד חז"ל אשר לא חששו וכיו"ב כתב הפר"ח (או"ח סי’ תסא) שאין לגזור על השימוש בקמח מצה בפסח, ...
כוונתי למה שהם טוענים, שיהיה כגוף זר. אבל גם אם תאמר שרק ניכר שהוא תחליף, הרי אם על חוסר איפור יכול למחות, ועל זה שלא "לבשה רקמה" יכול למחות, בוודאי שעל זה יכול למחות ולומר אי אפשי.
ורק בשתיית חלב שקדים אחר אכילת בשר בזה פסק היבי"א להקל בגלל שהאיסור אינו ניכר זהו סניף נוסף להקל, גם אליבא דמהרש"ל וסיעתו. כי מעולם לא נהגו פה בישראל לבשל בשר עם דמוי חלב, והרואה בשר ודמוי חלב יהיה בטוח שמדובר בבשר בחלב. אבל כאשר שותים דמוי חלב אחר אכילת בשר, ואדם המזדמן למקום רואה רק ששו...
והיבי"א בח"ו (יו"ד סי’ ח) גם בזה לא סמך על סברא זו, ופסק להחמיר בפרהסיא אף בדרבנן גם כאן טעה הכותב, דאדרבה הגר"ע דחה סברא זו מיד. וזה לשונו בשו"ת יביע אומר חלק ו - יורה דעה סימן ח: "הב"ח (ס"ס סו) כ', ולי נראה דברי מהרש"ל עיקר, שאף באיסור דרבנן חיישינן למ...
האמת, שהפר"ח (יו"ד שם) למעשה לא סמך על סברא זו (שאין לגזור מפני מראית העין מדעתנו) - אלא רק באיסורים דרבנן, וכמבואר בדבריו שבחלב שקדים אף שהשימוש בו מצוי, אסור לבשלו עם בשר, ורק בעוף שהוא מדרבנן הקל טעות גמורה טעה הכותב. כבר בתחילת דבריו של הפר"ח שהפנה אליו הגר"ע יוסף (אורח חיים...
היבי"א במילואים לתשובה בח"ה (ובעוד כמה מקומות) כתב, שבלבישת פאה נכרית יש לחשוש למראית העין, שיחשבו הרואים שהיא מהפרוצות שהולכות בגילוי ראש. והקשה המחבר הנ"ל, דהא ביבי"א ח"ט (יו"ד סי’ י אות א) לגבי גילוח הזקן במכונה כתב, שכאשר יש דרך היתר מפורסמת לא חיישינן למראית העין,...
החילוק הוא שאין לגזור מפני מראית העין מדעתנו נגד דבר שהיתרו מפורש בתורה או בחז"ל. ראה במאמר המצורף עמ' 12. המאמר הנ"ל כבר נענה כאן באריכות מופלגת על כל תג ותג (גם מעניינים שלא קשורים במישרין לעצם הסתירות והתשובות עליהן, והרב משה בוטון דיבר על אותם עניינים בדרך אגב). אבל הסתירה בענין "...
הנה הפוסקים שדנו מחמת דת יהודית וחוקות הגוי, עיין לשונו של המגן גבורים בסופו משמע קצת שזאת מן הדברים שיוכל להשתנות במשך הזמן, ומ"מ ענין ההשתנות בא מחמת ירידת הדורות והתדמות לעכו"ם ושוב כשהגוים יורדין עוד יותר אפשר להיות חוזר להיתרו דו"ק כי הוא ענין עמוק, ומ"מ יסוד זה הוא נוגע לכ...