פורום אוצר החכמה

בגולה כתב:

יהודה בן יעקב כתב:לגבי הפניה מקושרת:
האם יש דרך שבזמן לחיצה על הדפסה התוכנה לא תעדכן את ההפניות?

אם עצה זו מועילה - מה טוב. אשמח לקרוא על כך.
אם עצה זו אינה מועילה - יש אחרת.
מכפילים את הקובץ. צובעים את כולו, מקישים על ctrl+shift+f9, וכל ההפניות וכל השדות הופכים טקסט רגיל.
מדפיסים.
להמשך העבודה חוזרים אל הקובץ המקורי שבו השדות וההפניות חיים ופועלים.

יהודה בן יעקב כתב:לגבי הפניה מקושרת:
האם יש דרך שבזמן לחיצה על הדפסה התוכנה לא תעדכן את ההפניות?

כמדומה לי שכאן אפשר לשנות את זה.
מגיעים לכך דרך אפשרויות

לגבי הפניה מקושרת:
האם יש דרך שבזמן לחיצה על הדפסה התוכנה לא תעדכן את ההפניות?

ישעיהו כתב:האם אפשר לעשות בוורד הערת שוליים אחת, שמפנים אליה בשני מקומות ?
דהיינו שההערה כתובה רק פעם אחת, ויש שני מקומות שיש בהם את אותו מספר הערה

אתה יכול במקום אחד לעשות את ההערה, ובמקום אחר ליצור "הפניה מקושרת".

יואל שילה כתב:זה נחמד כל זמן שלא משנה את אותו טקסט שהפך לכותרת וקוּשר וחזר להתנרמל
אך אם הוא ישתנה, ויעדכנו את שדה ההפניה - יקבלו הודאת שגיאה

דומני שהדבר ברור מאליו. אם אדם מוחק באחרונה את אשר יצר הוא בראשונה - על מי ילין?
וכי איך ידע הוורד כי אי פעם היה כתוב משהו? ברוח קודשו?

אסביר:
כאשר יוצרים הפניה לכותרת מסוימת - הוורד יוצר ID, תעודת זהות בעברית.
מכאן ואילך גם אם הטקסט אינו מעוצב ככותרת - ה-ID נשאר עם הטקסט.
ועל כן ההפניה מקושרת אליו - אל ה-ID, בין אם הוא מעוצב ככותרת בין אם הוא מעוצב כטקסט רגיל.
אבל אם משנים את הטקסט - מוחקים את ה-ID בידיים, ומאבדים את ההפניה לאלתר.

בריושמא כתב:מצאנו אופן שיכול אדם להערים על הוורד וליצור הפניה מקושרת בקלות ובזריזות.
אל יטרח ואל ייצור סימניה כלל. וממילא לא יצטרך לחפש ברשימת הסימניות.
ומה יעשה?
ילך הכותב אל המקום שהוא רוצה להפנות אליו. דרך משל, לד"ה והנה או לשדה 11.
יוסיף אנטר לפני ד"ה והנה או השדה 11, וגם אחריהם.
כך יעמוד כל אחד מהם בשורה לעצמה.
או אז יגדיר את השורה הזאת ככותרת. דרך משל, כותרת 1.
ילך הכותב אל המקום שבו הוא רוצה להוסיף הפניה מקושרת.
יפתח את תפריט 'הוספה', יקיש בו על שורה 'הפניה מקושרת...', ובתיבת השיח יבחר הוא את 'כותרת'. שם ימצא את ד"ה והנה או את השדה 11, שהרי מוגדרים הם ככותרת. יבחר אותם, יאשר באושר, ואו אז יוסיף הוורד אליהם הפניה מקושרת כדת וכדין, על פי החוק והסדר.
אז יחזור הכותב על ד"ה והנה או השדה 11, ימחק את האנטר שלפניהם ואת האנטר שלאחריהם, וכך יחזרו הם בתשובה ויימצאו במקומם הנכון והראוי להם.
וראה זה פלא: אף על פי שבטלה הכותרת וגם נמחקה - ההפניה המקושרת אליה נשארת על עומדה.
וכך יכול הכותב להעתיק את ההפניה המקושרת למקומות נוספים, ולעולם היא עומדת ומתעדכנת בפקודת F9 כאילו עמדה הכותרת במקומה.
וכך יכול אדם להערים על וורד, ליצור הפניות מקושרות בלי סימניות, ולחייך כל הדרך אל הדפוס.

זה נחמד כל זמן שלא משנה את אותו טקסט שהפך לכותרת וקוּשר וחזר להתנרמל
אך אם הוא ישתנה, ויעדכנו את שדה ההפניה - יקבלו הודאת שגיאה

עזריאל ברגר כתב:

סליחות כתב:האם יש אפשרות בוורד לסדר הערות שוליים באופן רציף ללא קפיצת שורה כמו באנצ"ת או באנצ"פ?

למיטב ידיעתי - אי אפשר בדרכים "קונבנציונליות".
(אפשר לעשות זאת בעת העימוד הסופי באמצעות תיבות טקסט, וזה כמובן הרבה עבודה, אא"כ מישהו יכתוב/כתב לזה מאקרו מורכב מאוד).

בתוסף של הר' רחמים יעקובוב של הערות שולים בטורים - יש אפשרות כזו, שמנתקת את ההערות ממקומן ומסדרת אותן ברצף עם רווח, אלא שזה כמובן מתאים רק לאחר העימוד, כי ההערות מתנתקות ממקומן, וכמדומה שהוא כבר לא מוכר את התוסף הזה מאחר ולאחר בריאת וורד 2013 יש אפשרות להערות שוליים בשני טורים באופן מובנה.

ניתן לעשות זאת ע"י סימון ההערה הבאה והגדרתה כסימניה [תפריט הוספה/סימניה/נתינת שם/הוסף], ואז יצירת הפניה מקושרת לתוכן הסימניה הזו [תפריט הפניות/הפניה מקושרת/סוג ההפניה: סימניה/הוסף הפניה ל: טקסט סימניה/הוסף] בסוף ההערה הקודמת, ולאחר מכן להעלים את תוכן ההערה עצמה ע"י צביעתה בלבן והפיכתה לגודל נקודה אחת.

יואל שילה כתב:תיבת טקסט מקושרת בכל עמוד
יוצרים תיבת טקסט בגודל הרצוי בכל עמוד
לוחצים על הראשונה
לוחצים על 'צור קישור'
לוחצים על הבאה [עם העכבר שמקבל צורה אחרת]
וכך הלאה
כותבים בראשונה, ומה שגולש הלאה - יגלוש בצורה הבאה

תודה רבה

חגי פאהן כתב:

יואל שילה כתב:תיבת טקסט מקושרת בכל עמוד
יוצרים תיבת טקסט בגודל הרצוי בכל עמוד
לוחצים על הראשונה
לוחצים על 'צור קישור'
לוחצים על הבאה [עם העכבר שמקבל צורה אחרת]
וכך הלאה
כותבים בראשונה, ומה שגולש הלאה - יגלוש בצורה הבאה

זה עובד עד 32 תיבות. יש תוספים שעוזרים לזה, או שאפשר להפריד בסיום פרק, או לפנות לתוכנה אחרת.

תודה.
ומסתמא זה גם מכביד על הוורד שמדביקים עליו הרבה תיבות (ואולי גם הקישור מכביד).

יואל שילה כתב:תיבת טקסט מקושרת בכל עמוד
יוצרים תיבת טקסט בגודל הרצוי בכל עמוד
לוחצים על הראשונה
לוחצים על 'צור קישור'
לוחצים על הבאה [עם העכבר שמקבל צורה אחרת]
וכך הלאה
כותבים בראשונה, ומה שגולש הלאה - יגלוש בצורה הבאה

זה עובד עד 32 תיבות. יש תוספים שעוזרים לזה, או שאפשר להפריד בסיום פרק, או לפנות לתוכנה אחרת.

תיבת טקסט מקושרת בכל עמוד
יוצרים תיבת טקסט בגודל הרצוי בכל עמוד
לוחצים על הראשונה
לוחצים על 'צור קישור'
לוחצים על הבאה [עם העכבר שמקבל צורה אחרת]
וכך הלאה
כותבים בראשונה, ומה שגולש הלאה - יגלוש בצורה הבאה

כתב הרב משולש כי הוורד איננו מרשה לעשות הפניה מקושרת לשדה.
אמת. אבל זו אינה בעיה של הערות שוליים, גם בגוף הטקסט אין הוורד מרשה לעשות הפניה מקושרת לשדה.
לשם כך יש סימניה. והיא עובדת גם בגוף הטקסט וגם בהערות שוליים.
ובדיוק לשם כך כתבתי שאפשר להימנע מיצירת סימניה, ואפשר ליצור כותרת לרגע, באופן זמני, וליצור הפניה מקושרת,
ואז לבטל את הכותרת.
ואכתוב בדיוק:
א. יוצרים שדה seq.
ב. מוסיפים אנטר לפניו.
ג. מוסיפים אנטר לאחריו.
ד. מעצבים את השדה ככותרת. כלשהי.
ה. יוצרים הפניה מקושרת לכותרת, כלומר לשדה.
ו. חוזרים אל השדה.
ז. מוחקים את האנטר שלפני. העיצוב ככותרת מתבטל.
ח. מוחקים את האנטר שלאחרי.
ט. חוזרים אל ההפניה המקושרת, מקישים על F9, וההפניה חיה ועובדת. תמיד.
אל דאגה. זה עובד. גם אחרי שמוחקים את עיצוב הכותרת,
ואסביר. לא אכפת לוורד אם זה כותרת או לא. הוא יוצר מספר, ואליו הוא מפנה. המספר הזה חי וקיים גם אחרי ביטול הכותרת.
אם רצונך לראות את המספר הזה, הקש על alt+F9, ואז תראה את תוכן ההפניה המקושרת. שם נמצא המספר המזהה.

דרך אגב, כאשר יודעים לפתוח שדות והפניות וכו' בעזרת alt+F9 אפשר לעשות דברים יפים מאוד, ולחסוך זמן רב.

בהודעה הקודמת כתבתי על יצירת הפניה מקושרת.
אוסיף עתה עצה קטנה ומועילה ליצירת הפניה מקושרת.
עצה זו טובה לכל הפניה מקושרת, ולאו דווקא ליצירת הערת שוליים מרובת מראי מקומות.

על פי החוק והסדר של תוכנת וורד, יש דרכים אחדות ליצירת הפניה מקושרת.
הפניה מקושרת לכותרת, הפניה מקושרת להערת שוליים ועוד. הפניות אלו בנויות בתוכנה, והיא יודעת להציג לפני הכותב את כל הכותרות ואת כל הערות השוליים שבמסמך. כך קל מאוד להוסיף הפניה מקושרת.
אבל מה יעשה אדם והוא רוצה להוסיף הפניה מקושרת לטקסט כלשהו? למשל, הפניה מקושרת לד"ה והנה? והלא ד"ה והנה איננו כותרת, אלא התחלת פסקה אחת מני רבות.
ומה יעשה אדם והוא רוצה להוסיף הפניה מקושרת לשדה seq? למשל, הפניה מקושרת לסעיף ב, שבה הוא יכתוב 'וכבר כתבנו לעיל סעיף ב', והרי ב כתובה בהתחלת הסעיף כך: [ב], באותה שורה. והיאך יפנה לאות ב לבדה והיאך יבחין בינה ובין חברותיה באותה שורה?
לשם כך יצרו מתכנתי וורד את הפקודה 'סימניה'.
צובע אדם את ד"ה והנה, צובע אדם את האות ב, פותח את תפריט 'הוספה', מקיש בו על שורה 'סימניה...', ושם כותב הוא רצף אותיות כלשהו. למשל, אבגד. וכמובן מאשר באושר.
אחר הולך הוא למקום שבו הוא רוצה להוסיף את ההפניה המקושרת, פותח הוא את תפריט 'הוספה', מקיש בו על שורה 'הפניה מקושרת...', ובתיבת השיח בוחר הוא את 'סימניה', ושם מוצא הוא את הרצף שכתב קודם לכן, 'אבגד'. מקיש הוא על שורה זו, וכמובן מאשר באושר, ומיד מוסיף הוורד הפניה מקושרת לאותו מקום ולאותו עמוד, כרצון איש ואיש.
זו דרך המלך, על פי החוק והסדר.
אלא שארוכה הדרך, וכשכותב לו אדם ספר גדול ונכבד ואוסף בו סוגיות ועניינים וקושיות ותירוצים והערות מכל ספרי הראשונים והאחרונים, תתארך רשימת הסימניות מאוד, וכל הרוצה להוסיף הפניה מקושרת צריך לעבור על כל הרשימה עד שהוא מוצא את מבוקשו. עבודה זו יכולה להיות עבודת פרך, עד שיכול אדם לקוץ בה ולהחליט לחזור למנהג אבותינו שהיו כותבים "לעיל עמ' 00", וכשהגיעו לגמר מלאכת הספר והיה הספר חוזר מעומד מהבחור-הזעצער היו חוזרים על כל הספר מראשיתו לסופו ומחליפים 00 במספר של אמת, ומחזירים את הספר אל הבחור-הזעצער, ואו אז היו מגלים שנפלה שגיאה חדשה, וחוזר חלילה.
ארוכה, נפתלת ומלאת חתחתים דרך זו. ואף שכך הוא הסדר וכך הוא החוק, מצאנו אופן שיכול אדם להערים על הוורד וליצור הפניה מקושרת בקלות ובזריזות.
אל יטרח ואל ייצור סימניה כלל. וממילא לא יצטרך לחפש ברשימת הסימניות.
ומה יעשה?
ילך הכותב אל המקום שהוא רוצה להפנות אליו. דרך משל, לד"ה והנה או לשדה 11.
יוסיף אנטר לפני ד"ה והנה או השדה 11, וגם אחריהם.
כך יעמוד כל אחד מהם בשורה לעצמה.
או אז יגדיר את השורה הזאת ככותרת. דרך משל, כותרת 1.
ילך הכותב אל המקום שבו הוא רוצה להוסיף הפניה מקושרת.
יפתח את תפריט 'הוספה', יקיש בו על שורה 'הפניה מקושרת...', ובתיבת השיח יבחר הוא את 'כותרת'. שם ימצא את ד"ה והנה או את השדה 11, שהרי מוגדרים הם ככותרת. יבחר אותם, יאשר באושר, ואו אז יוסיף הוורד אליהם הפניה מקושרת כדת וכדין, על פי החוק והסדר.
אז יחזור הכותב על ד"ה והנה או השדה 11, ימחק את האנטר שלפניהם ואת האנטר שלאחריהם, וכך יחזרו הם בתשובה ויימצאו במקומם הנכון והראוי להם.
וראה זה פלא: אף על פי שבטלה הכותרת וגם נמחקה - ההפניה המקושרת אליה נשארת על עומדה.
וכך יכול הכותב להעתיק את ההפניה המקושרת למקומות נוספים, ולעולם היא עומדת ומתעדכנת בפקודת F9 כאילו עמדה הכותרת במקומה.
וכך יכול אדם להערים על וורד, ליצור הפניות מקושרות בלי סימניות, ולחייך כל הדרך אל הדפוס.

אני מתנצל לפני משתמשי וורד 2007 והלאה.
נער הייתי גם זקנתי, ובשנת תשמ"ג מחשב קניתי. החלונות עוד לא נראו בעולם, ועת הדוס עוד לא הגיעה. על מערכת cp/m עבדה תוכנת wordstar, ובה כתבנו ספרים בלי עכברים. מאז באו לעולם תוכנות רבות, את כולן ראיתי, אך לא בכולן עבדתי, ולא מצאתי לכותב טוב אלא וורד 2003.
גם את וורד 2007 ראיתי גם בדקתי, וממנו רחקתי ונמנעתי. ולא מחמת מנהג זקנים שמחבבים את ימיהם הראשונים ובטוחים שהם היו טובים מאלה. בדקתי את וורד 2007 ולא מצאתי בו פקודה אחת חדשה או פונקציה אחת שנוספה על הנמצאות בוורד 2003. שכך הוא מנהגם של מתכנתי מיקרוסופט שמשנים הם את הקנקן ולא את מה שיש בו. מבקשים הם להיות ריבון עלינו, ועל כן נוהגים כיוסף וכסנחריב - מה יוסף העביר את המצרים מהכא להתם ומה סנחריב עמד ובלבל את האומות אף הם מתחו ריבון (כן, אני יודע שמלת לעז היא) והעבירו בו את הפקודות מהכא להתם ובלבלו את התפריט עד שאין אדם מוצא ידיו ורגליו בו. ואילו הוסיפו פקודה אחת חדשה - החרשתי וגם הסכמתי, אלא שאין הצר שווה בנזק הכותב והמחבר-ספר.
על כן גם בשורות הבאות אכתוב לפי וורד 2003, וצעירי הצאן יחפשו את מקומן של הפקודות הישנות בריבון החדש.

שאל הרב המשולש כמשלוש קושיות, ואשתדל לענות על כולנה.
טעיתי באשכול שנתעלם מן העין, ומודה ועוזב - ירוחם.
בחופזי כתבתי שיש ליצור שדה seq בהערת השוליים, וטען משולש, בצדק, כי הוורד לא מרשה לעשות זאת.
כדי שלא אהיה מכזב בחופזי, אכתוב את כל הדרך מחדש.
1.
כדי לכתוב הערות שוליים קצרות, כגון מראי מקומות, בפסקה אחת, יוצרים הערת שוליים אחת בעמוד.
בכל מקום שרוצים להוסיף מראה מקום מוסיפים שדה seq בגוף הטקסט למעלה. מקבלים, למשל, 1.
נכנסים להערת השוליים, האחת שהוספנו בעמוד. ובה כותבים את מראה המקום, למשל, ברכות נה ע"א.
לפני 'ברכות נה ע"א' מוסיפים 'הפניה מקושרת' לשדה seq שבגוף החיבור.
הפניה מקושרת עובדת יפה גם בהערות שוליים.
כך אפשר להוסיף שדות רבים בגוף הטקסט למעלה, והפניות מקושרות רבות בהערת השוליים למטה.
2.
חוזרים לגוף הטקסט למעלה, צובעים את מספר ההערה, ובעיצוב גופן מגדירים אותו כנסתר.
3.
נכנסים להערת השוליים, צובעים את מספר ההערה, ובעיצוב גופן מגדירים אותו כנסתר.
4.
עתה רואים בגוף הטקסט למעלה רק את השדות, ובהערת השוליים רואים רק את ההפניות המקושרות.
5.
צריך המחבר-ספר לדאוג בעצמו להתאמה שבין השדות שבגוף הטקסט ובין ההפניות המקושרות שבהערת השוליים, כך שהכל יהיו באותו עמוד.
6.
זו דאגה קלה, ולמרות שהורגלנו שהמחשב יעשה עבורנו את כל העבודה - עדיין מותר לעבוד קצת...