פורום אוצר החכמה

א' זעירא

טעות מעניינת: מלקט אחד העתיק ממלקט שקדמו, וכשמצא "טעות" ניסה לתקנו 1.PNG כל הקטע שם מועתק ככתבו וכלשונו מגליון "בית הכנסת" שהו"ל ביהכנ"ס הגדול בת"א, שנה א חוברת ה: 2.PNG מסתבר שהמלקט לא הבין מה קרה בשנת נ"ח וידע שבפולין הותקן להתענות בכ' סיון על גזירות ת"...

א' זעירא

דמות דיוקנו הספר דמות דיוקנו הוא סיכומו של מחקר מרתק המתאר את מערכת היחסים בין רבנים בציונות הדתית לבניהם ובנותיהם. מערכת יחסים מורכבת זו מסופרת מבעד לעיניו של דור הילדים. עשרות ראיונות עומק עם ילדיהם של רבנים בכירים בציונות הדתית מהווים את הבסיס לדמות דיוקנו. קולותיהם של נשים וגברים אלו, המתארים ב...

א' זעירא

הטיעון שלך לא הגיוני מפני שאין כזה טיעון בתורה "פיקוח הנפש שלך". אם יש כאן בעיה של פיקוח נפש, אז אסור גם לבי"ד להורגו משום פיקו"נ. ואם נחשב לגברא קטילא מדין תורה ומותר להורגו אין לו שום היתר של "פיקוח הנפש שלך". זה נשמע יותר כמו טענה רגשית, ורגשית אתה צודק שנכון לו יותר...

א' זעירא

שאלה מעניינת!
צפיתי שוב בסרט, הכיתובים בעברית (שאלו שלום ירושלים, ברוכים הבאים) קריאים ולא הפוכים בכתב ראי ומכאן שכיוון הסרט היא כבמציאות. דווקא בנו (או חתנו) של הח"ח ואב"ד באזל והאדמור מסוקולוב כן מכפתרים ימין על שמאל, ורק במעילים הייקיים, בין הארוכים ובין הקצרים, מכופתרים שמאל על ימין.

א' זעירא

אשכול זה נועד לברר סיפורים המתגלגלים בימינו וגילוי גלגולי מקורותיהם ========= נתבקשתי לברר על מוצא הסיפור העממי הנפוץ והידוע על אותו חייל שהקפיד להקדים את קשירת נעלי שמאל לימין וכך ניצל מהתופת באסון המסוקים (כ"ח שבט תשנ"ז). הסיפור ידוע ומפורסם (בספרי הגר"י זילברשטיין ובעלוני השבת למינ...

א' זעירא

לפו"ר חייב-מיתה לא חש כל כך אמצוות 'ובערת', ומיגו דחשיד אחיוב חמור חשיד נמי אחיוב קל.
עתה ראיתי שדברי הצמ"י נסתרים מרש"י מפורש בסנהדרין עב ע"ב ד"ה לאיתויי (אם כי יש לצדד שהחיוב הוא על הציבור ולא על כל יחיד ויחיד), וכן העלה החו"י בסי' קמו. ואם כן לכאורה החיוב גם עליו.

א' זעירא

מה כל כך דחוף, האם בי"ד כבר גמרו את דינו?
יעויין שו"ת צמח יהודה ח"ה סי' ס"א.

א' זעירא

ועתה תיקן הרב הנזכר את משוגתי וכתב לי לאמר: קישרת בין הרוקח לנוסח אשכנז המזרחי. זה מאוד לא מדוייק. בעקרון נוסח הרוקח הוא המערבי, אבל היות שבכל הזמנים חלו שינויים ושיבושים בסידורים ישנן מעט נוסחאות שמוזכרות אצל הרוקח והן שרדו ותועדו דווקא בסידורים של הנוסח המזרחי, ולדוגמא הנוסח 'טהורה בראתה' (שנמצא ג...

א' זעירא

פניתי להרב לייבדיג יענקל, וזה מה שהגיב: הרוקח כותב בפירוש הסידור שבברכה זו יש או מ' או מ"ג תיבות. מתוך ביאורו לברכה ניתן להוציא באופן קרוב לודאי רק ל"ח תיבות. בצירוף מקורות קדומים אחרים נראה להציע שהנוסח שעמד לפני הרוקח היה כזה: אלהי, נשמה שנתת בי טהורה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה [בי], את...

א' זעירא

נמצא בפירושי סידור התפילה להרוקח, עמ' ו.
לרוקח היה נוסח שונה בתפילה זו, נוסח אשכנז המזרחי, שלא שרד בסידורנו (כגון שגרס "נשמה שנתת בי טהורה בראתה").
עליך לשאול את לייבדיג יענקל שמהדיר כעת את פירושי סידור התפילה לרוקח ותלמידיו וחברי בית מדרשו, ובמהדורתו מוהדר גם נוסח הרוקח.

א' זעירא

בפורום אידי הפנו לארכיון אגודת ישראל באמריקה, שם נמצאים כל הגליונות הישנים.
Agudath Israel of America
42 Broadway, New York, NY
797-9000 212

א' זעירא

מן הסתם גם אז היו מפות וכו'... מן הסתם צודק כבוד תורתו מסתמא אין צריך רוח הקדש כדי להגיע להנחה שכזו אז נוסח השאלה הוא היאך הגיעו לבני ישראל במדבר מפות מעודכנות של ארץ ישראל? האם מהסוחרים שמהם קנו אוכל ושתייה לקיים יתד תהיה לך על אזנך? האם משה לא היה יכול לקרוא את תיאורי מסעות הכיבושים שנחקקו בששר ע...

א' זעירא

מצו"ב

א' זעירא

לאור קריאת ר' נ.א. נכנסתי להמכלול. לאחר קריאת כמה דפים אקראיים שידיעתי בהם קלושה נכנסתי לדף "תורה", מה אומר ומה אדבר, הבלאגן שם חוגג. הקביעה המילונית שנרשמה מעל הדף היא ש"התורה היא החכמה וההוראות שניתנו במעמד הר סיני". במעבר חד עובר משם העורך ל"יסודי התורה" (מה הקשר??),...

א' זעירא

ראה רש"י במדבר כו, סד.

א' זעירא

מצו"ב

א' זעירא

ספריית פרנקפורט מכילה את כל ספרי מחקרי היהדות שנכתבו בגרמנית, ומומלץ תמיד לחפש שם.
הנה קישור לספר המבוקש: http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/f ... nfo/607001

א' זעירא

אם התכנית להוציא רק על ברכת המזון, אזי צריך פשוט לחשוב איזה הגש"פ שהוציא לאור הרב וולך קרובה לנוב"י (יש "חכמי אשכנז"? "גדולי גליציה"?) ולדלות משם מלוא חופניים. חיפשתי בספרו של שמעון ואנונו "מבית מדרשו של הנודע ביהודה" לפי המפתח, ולא מצאתי כי אם קטע קטן שלקוח מ...

א' זעירא

קדושת לוי ונועם אלימלך-מכון הדרת חן (את קדו"ל ראיתי ובנוע"א שלהם עדיין לא הסתכלתי, אבל חזקה על חבר...)
אור המאיר-האם יש מהדורה חדשה יותר מוידובסקי?

א' זעירא

במאמר על ר' אליעזר חיים ב"ר אליעזר, בן-דורו של ר' חיים (אליעזר) או"ז, כתבתי בשם הרב פלס שהשם הראשון של רא"ח נוסף כנראה בעקבות מחלה. לדבריו כך היה הנוהג באותה תקופה. אולם זה לא פותר את המקרה הזה, משום שיש לבן רק שם אחד. אבל אולי הרעיון הזה יעלה למישהו רעיון אחר. למה לא יכול להיות שהוס...

א' זעירא

ראה דו"ד מעניין בשו"ת חלקת יעקב אהע"ז סי' כג-כה ומחותנו בשו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' מז-נב.

א' זעירא

על סידור הבעש"ט שבספריית חב"ד

א' זעירא

מקובלי פרנקפורט ואשכנז התפללו עדיין בנוסח אשכנז. וכפי שסידר השל"ה, לדוגמא.
ומצאתי בה"ב העתק של סידור האר"י שנכתב בשנת תצ"ח, ומשם ראיה שסידורי הארי היו נפוצים בזמן הבעש"ט

: סידור הארי תצח.png (932.32 KiB) נצפה 3784 פעמים

על סידור הבעש"ט ראה בקובץ המצורף, וראה ביחוד שם עמוד ק'.

א' זעירא

א. תודה על ההפניה. מעניין שכתב שם שאולי נהג הגרימ"ח לומר הודו ב"פ, קודם ברוך שאמר ואחריו. ב. ר' הירץ טריוויש סידר את סידורו לפי הכוונות האשכנזיות ובנוסח האשכנזי. ר' קאפיל ליפשיץ מבראד כבר התפלל בנוסח האר"י שסידר לעצמו, וכן סידר ר' שבתי מראשקוב נוסח האר"י משלו (והם הם ככל הנראה אב...

א' זעירא

א. אולי במקום לכתוב "כידוע" תביא סימוכין לדבריך. שמות, עדויות וכו'. ב. אכן כן, ולכן שוב חוזר ונעור שאלת פותח האשכול שאלה עמרצית. נוסח ספרד, מה המקור שלו ממתי וכו'? האם מושג "נוסח האר"י-אשכנזי" התפתח כבר אצל מקובלי אשכנז הקדומים (מקובלי פרנקפורט, חכמי ברוד וכדו') או שהוא פרי ...

א' זעירא

רבי יעקב ריישר ז"ל בעל ה'עיון יעקב', שו"ת 'שבות יעקב' והגהות 'חק יעקב' על שו"ע הלכות פסח מספר בהקדמתו לספרו 'עיון יעקב', שהיה מעשה ונתעוור, ואחר שחזרה אליו הראיה חיבר את ספרו זה על ' עין יעקב', ומאז היה חותם שמו לפעמים (על פי המליצה) - הקטן כאפרוח שנפתחו עיניו (או בר"ת הק' כאש&q...

א' זעירא

בסידור הנ"ל הביא שמקור דברי הה"מ הוא הר"י צמח והמשנת חסידים, וכן העיד בפירוש החוזה מלובלין-תלמידו של הה"מ. אם כי לרעיון השער הי"ג לא מצאנו מקורות מוקדמים להה"מ, וחידושו שלו הוא.

: רי צמח.PNG (191.41 KiB) נצפה 3242 פעמים

: משנח.PNG (85.99 KiB) נצפה 3242 פעמים

א' זעירא

נוסח ספרד שונה בכך, שלא היו בעולם אנשים שידעו שכמו התיקונים של האר"י בתפילה, כך גם נמצאים התיקונים לפי נוסח אשכנז, רק בסולם אחר (והרא"ש כותב בכללות שמסורת בני אשכנז עדיפא), ממילא הם רצו להתפלל עם התיקונים של האר"י. וכיון שהם לא ידעו, וגם את דברי הרא"ש הם לא ידעו, כמה נפלא שאתה י...

א' זעירא

רעיון מצויין, והיה מאגרים ויש מאגרים כאלו כמו בונה עולם ועוד העניין הוא איך אתה יוצר מצב שזה לא יהיה כמו סחר סוסים, או כמו מאגר דירות ,אנשים ובעיקר במגזר החרדי יש להם רגישות גדולה מאוד כמו שלא ידעו בן\בת כמה הבן שלי המבוגר\.המבוגרת וכל ילד יפתח וידע את כל הצרות של השכן שלו,יש כאן עניין של צנעת הפרט...

א' זעירא

ככל הנראה התכוונת לדברי החת"ס בתשובותיו (או"ח סי' טו): הנה כבר גליתי דעתי לכל העומדים לפני כי כך קבלתי מרבותי זצ"ל, והם מורי הגאון חסיד שבכהונה מו"ה נתן אדליר זצ"ל והגאון רבן של כל בני הגולה הפלאה ז"ל אשר מימיהם שתיתי ת"ל וממקורם חצבתי, כי כל הנוסחאות שוות זו כזו ו...

א' זעירא

אם תרצה לקבל קצת סריקה על קצה המזלג על הנוסח האשכנזי האחיד שלטענתך לא התעסקו בו כל כך, ראה במבוא ל'לוח ארש' להרב דוד יצחקי.

א' זעירא

הנתונים מראים שאין קשר בין אופי החינוך החרדי לאחוזי הנשירה. גם במגזר הכללי הנתונים זהים, ושם -כמדומני- לא מכריחים את הבנים להשקיע יותר מהבנות, ואין שם פוביות משידוכים.
נתונים נתונים המה:

: 1.PNG (63.29 KiB) נצפה 2712 פעמים

: 2.PNG (126.53 KiB) נצפה 2712 פעמים

א' זעירא

בן ציון46 כתב:
חכם באשי כתב:נראה לך, או להם (לעוז והדר), שמישהו יטרח לשלוח מכתב 'אמיתי' בדואר ישראל? או לטלפן?
אין להם אימייל שם?

מייל הרשמי של מערכת התלמוד הבבלי 5377225 שטרודל gmail.com

יש להעיר להם (במייל!) שכיום כבר הונהג גם בספרות התורנית לכתוב את כתובת המייל של המו"ל מעבר לדף השער.

א' זעירא

עכשיו ראיתי בכת"י עצמו (ולא בהקלדה) שהמילה דוד מנוקדת. וצדקתי בהשערתי במקצת, וככל הנראה הכוונה היא שהמילה דוד מנוקדת בקמץ וחירק,שהם שתי נקודות וקו אחד.

א' זעירא

בכתב יד אחד: "והיות שהכל מאתו ית', לכך מלת חָיִ"ל נקוד בקמץ, פתח וחירק, עולה כ"ו כמספר שם בן ד', והוא ע"ד שכתוב בזוהר "דוד מלך ישראל חי וקים, תרין ניצוצין וחד חוטרין כו'". לכאורה מביא ראיה מהזוהר שהמילה חי"ל מנוקדת עם נקודות בעלות שתי נקודות וקו אחד (כלומר, קמץ וחי...

א' זעירא

מה שנכון - נכון. אכן, הצעתך מסתברת.
תודה רבה.

א' זעירא

בכת"י אחד מופיעה פיסקה זו: "והיות שהכל מאתו ית', לכך מלת חָיִ"ל נקוד בקמץ (פתח) וחירק עולה כ"ו כמספר שם בן ד' ". על פניו נראה שיש כאן פליטת קולמוס, והמחבר לא התכוון אלא לכתוב "קמץ וחירק" שעולים בגימטריא 26, אולם לבי נוקפי כיון שמשטף לשונו לא נראה שיש כאן שגגה. האם ...

א' זעירא

הספר "תרגום יונתן בן עוזיאל", באזל שס"ז. מופיע פעמיים.
מספר ספר 153074: "תרגום יונתן בן עוזיאל". צילום נחמד, עם חתימות בעלים וכדו' (שכמובן מבחינה היסטורית רצוי להשאיר).
מספר ספר 188735: "תרגום הקדוש יונתן בן אוזיאל(!)". סריקה מה"ב.

א' זעירא

ואיך יודעים איזה רימון ביכר לראשונה? יוצאים לשדה ומסמנים בגמי... ובמה יהיה שונה דין החיטים? אפשר לצאת לשדה ולסמן בגמי (בדר"כ לא כל הזרעים צומחים בקצב אחיד, ובכל שדה יש חיטים מבכירות).

א' זעירא

בכותר הספר נכתב "ספרים בגרמנית-אונקלוס ואכילס"
כמובן שצריך לתקן ל"עקילס" כפי שנכתב בירושלמי ובמדרשים.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 335 תוצאות