לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
דמות דיוקנו הספר דמות דיוקנו הוא סיכומו של מחקר מרתק המתאר את מערכת היחסים בין רבנים בציונות הדתית לבניהם ובנותיהם. מערכת יחסים מורכבת זו מסופרת מבעד לעיניו של דור הילדים. עשרות ראיונות עומק עם ילדיהם של רבנים בכירים בציונות הדתית מהווים את הבסיס לדמות דיוקנו. קולותיהם של נשים וגברים אלו, המתארים ב...
הטיעון שלך לא הגיוני מפני שאין כזה טיעון בתורה "פיקוח הנפש שלך". אם יש כאן בעיה של פיקוח נפש, אז אסור גם לבי"ד להורגו משום פיקו"נ. ואם נחשב לגברא קטילא מדין תורה ומותר להורגו אין לו שום היתר של "פיקוח הנפש שלך". זה נשמע יותר כמו טענה רגשית, ורגשית אתה צודק שנכון לו יותר...
שאלה מעניינת! צפיתי שוב בסרט, הכיתובים בעברית (שאלו שלום ירושלים, ברוכים הבאים) קריאים ולא הפוכים בכתב ראי ומכאן שכיוון הסרט היא כבמציאות. דווקא בנו (או חתנו) של הח"ח ואב"ד באזל והאדמור מסוקולוב כן מכפתרים ימין על שמאל, ורק במעילים הייקיים, בין הארוכים ובין הקצרים, מכופתרים שמאל על ימין.
אשכול זה נועד לברר סיפורים המתגלגלים בימינו וגילוי גלגולי מקורותיהם ========= נתבקשתי לברר על מוצא הסיפור העממי הנפוץ והידוע על אותו חייל שהקפיד להקדים את קשירת נעלי שמאל לימין וכך ניצל מהתופת באסון המסוקים (כ"ח שבט תשנ"ז). הסיפור ידוע ומפורסם (בספרי הגר"י זילברשטיין ובעלוני השבת למינ...
לפו"ר חייב-מיתה לא חש כל כך אמצוות 'ובערת', ומיגו דחשיד אחיוב חמור חשיד נמי אחיוב קל. עתה ראיתי שדברי הצמ"י נסתרים מרש"י מפורש בסנהדרין עב ע"ב ד"ה לאיתויי (אם כי יש לצדד שהחיוב הוא על הציבור ולא על כל יחיד ויחיד), וכן העלה החו"י בסי' קמו. ואם כן לכאורה החיוב גם עליו.
ועתה תיקן הרב הנזכר את משוגתי וכתב לי לאמר: קישרת בין הרוקח לנוסח אשכנז המזרחי. זה מאוד לא מדוייק. בעקרון נוסח הרוקח הוא המערבי, אבל היות שבכל הזמנים חלו שינויים ושיבושים בסידורים ישנן מעט נוסחאות שמוזכרות אצל הרוקח והן שרדו ותועדו דווקא בסידורים של הנוסח המזרחי, ולדוגמא הנוסח 'טהורה בראתה' (שנמצא ג...
פניתי להרב לייבדיג יענקל, וזה מה שהגיב: הרוקח כותב בפירוש הסידור שבברכה זו יש או מ' או מ"ג תיבות. מתוך ביאורו לברכה ניתן להוציא באופן קרוב לודאי רק ל"ח תיבות. בצירוף מקורות קדומים אחרים נראה להציע שהנוסח שעמד לפני הרוקח היה כזה: אלהי, נשמה שנתת בי טהורה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה [בי], את...
נמצא בפירושי סידור התפילה להרוקח, עמ' ו. לרוקח היה נוסח שונה בתפילה זו, נוסח אשכנז המזרחי, שלא שרד בסידורנו (כגון שגרס "נשמה שנתת בי טהורה בראתה"). עליך לשאול את לייבדיג יענקל שמהדיר כעת את פירושי סידור התפילה לרוקח ותלמידיו וחברי בית מדרשו, ובמהדורתו מוהדר גם נוסח הרוקח.
מן הסתם גם אז היו מפות וכו'... מן הסתם צודק כבוד תורתו מסתמא אין צריך רוח הקדש כדי להגיע להנחה שכזו אז נוסח השאלה הוא היאך הגיעו לבני ישראל במדבר מפות מעודכנות של ארץ ישראל? האם מהסוחרים שמהם קנו אוכל ושתייה לקיים יתד תהיה לך על אזנך? האם משה לא היה יכול לקרוא את תיאורי מסעות הכיבושים שנחקקו בששר ע...
לאור קריאת ר' נ.א. נכנסתי להמכלול. לאחר קריאת כמה דפים אקראיים שידיעתי בהם קלושה נכנסתי לדף "תורה", מה אומר ומה אדבר, הבלאגן שם חוגג. הקביעה המילונית שנרשמה מעל הדף היא ש"התורה היא החכמה וההוראות שניתנו במעמד הר סיני". במעבר חד עובר משם העורך ל"יסודי התורה" (מה הקשר??),...
אם התכנית להוציא רק על ברכת המזון, אזי צריך פשוט לחשוב איזה הגש"פ שהוציא לאור הרב וולך קרובה לנוב"י (יש "חכמי אשכנז"? "גדולי גליציה"?) ולדלות משם מלוא חופניים. חיפשתי בספרו של שמעון ואנונו "מבית מדרשו של הנודע ביהודה" לפי המפתח, ולא מצאתי כי אם קטע קטן שלקוח מ...
במאמר על ר' אליעזר חיים ב"ר אליעזר, בן-דורו של ר' חיים (אליעזר) או"ז, כתבתי בשם הרב פלס שהשם הראשון של רא"ח נוסף כנראה בעקבות מחלה. לדבריו כך היה הנוהג באותה תקופה. אולם זה לא פותר את המקרה הזה, משום שיש לבן רק שם אחד. אבל אולי הרעיון הזה יעלה למישהו רעיון אחר. למה לא יכול להיות שהוס...
מקובלי פרנקפורט ואשכנז התפללו עדיין בנוסח אשכנז. וכפי שסידר השל"ה, לדוגמא. ומצאתי בה"ב העתק של סידור האר"י שנכתב בשנת תצ"ח, ומשם ראיה שסידורי הארי היו נפוצים בזמן הבעש"ט
סידור הארי תצח.png (932.32 KiB) נצפה 7131 פעמים
על סידור הבעש"ט ראה בקובץ המצורף, וראה ביחוד שם עמוד ק'.
א. תודה על ההפניה. מעניין שכתב שם שאולי נהג הגרימ"ח לומר הודו ב"פ, קודם ברוך שאמר ואחריו. ב. ר' הירץ טריוויש סידר את סידורו לפי הכוונות האשכנזיות ובנוסח האשכנזי. ר' קאפיל ליפשיץ מבראד כבר התפלל בנוסח האר"י שסידר לעצמו, וכן סידר ר' שבתי מראשקוב נוסח האר"י משלו (והם הם ככל הנראה אב...
א. אולי במקום לכתוב "כידוע" תביא סימוכין לדבריך. שמות, עדויות וכו'. ב. אכן כן, ולכן שוב חוזר ונעור שאלת פותח האשכול שאלה עמרצית. נוסח ספרד, מה המקור שלו ממתי וכו'? האם מושג "נוסח האר"י-אשכנזי" התפתח כבר אצל מקובלי אשכנז הקדומים (מקובלי פרנקפורט, חכמי ברוד וכדו') או שהוא פרי ...
רבי יעקב ריישר ז"ל בעל ה'עיון יעקב', שו"ת 'שבות יעקב' והגהות 'חק יעקב' על שו"ע הלכות פסח מספר בהקדמתו לספרו 'עיון יעקב', שהיה מעשה ונתעוור, ואחר שחזרה אליו הראיה חיבר את ספרו זה על ' עין יעקב', ומאז היה חותם שמו לפעמים (על פי המליצה) - הקטן כאפרוח שנפתחו עיניו (או בר"ת הק' כאש&q...
בסידור הנ"ל הביא שמקור דברי הה"מ הוא הר"י צמח והמשנת חסידים, וכן העיד בפירוש החוזה מלובלין-תלמידו של הה"מ. אם כי לרעיון השער הי"ג לא מצאנו מקורות מוקדמים להה"מ, וחידושו שלו הוא.
נוסח ספרד שונה בכך, שלא היו בעולם אנשים שידעו שכמו התיקונים של האר"י בתפילה, כך גם נמצאים התיקונים לפי נוסח אשכנז, רק בסולם אחר (והרא"ש כותב בכללות שמסורת בני אשכנז עדיפא), ממילא הם רצו להתפלל עם התיקונים של האר"י. וכיון שהם לא ידעו, וגם את דברי הרא"ש הם לא ידעו, כמה נפלא שאתה י...
ככל הנראה התכוונת לדברי החת"ס בתשובותיו (או"ח סי' טו): הנה כבר גליתי דעתי לכל העומדים לפני כי כך קבלתי מרבותי זצ"ל, והם מורי הגאון חסיד שבכהונה מו"ה נתן אדליר זצ"ל והגאון רבן של כל בני הגולה הפלאה ז"ל אשר מימיהם שתיתי ת"ל וממקורם חצבתי, כי כל הנוסחאות שוות זו כזו ו...
עכשיו ראיתי בכת"י עצמו (ולא בהקלדה) שהמילה דוד מנוקדת. וצדקתי בהשערתי במקצת, וככל הנראה הכוונה היא שהמילה דוד מנוקדת בקמץ וחירק,שהם שתי נקודות וקו אחד.
בכתב יד אחד: "והיות שהכל מאתו ית', לכך מלת חָיִ"ל נקוד בקמץ, פתח וחירק, עולה כ"ו כמספר שם בן ד', והוא ע"ד שכתוב בזוהר "דוד מלך ישראל חי וקים, תרין ניצוצין וחד חוטרין כו'". לכאורה מביא ראיה מהזוהר שהמילה חי"ל מנוקדת עם נקודות בעלות שתי נקודות וקו אחד (כלומר, קמץ וחי...
בכת"י אחד מופיעה פיסקה זו: "והיות שהכל מאתו ית', לכך מלת חָיִ"ל נקוד בקמץ (פתח) וחירק עולה כ"ו כמספר שם בן ד' ". על פניו נראה שיש כאן פליטת קולמוס, והמחבר לא התכוון אלא לכתוב "קמץ וחירק" שעולים בגימטריא 26, אולם לבי נוקפי כיון שמשטף לשונו לא נראה שיש כאן שגגה. האם ...
הספר "תרגום יונתן בן עוזיאל", באזל שס"ז. מופיע פעמיים. מספר ספר 153074: "תרגום יונתן בן עוזיאל". צילום נחמד, עם חתימות בעלים וכדו' (שכמובן מבחינה היסטורית רצוי להשאיר). מספר ספר 188735: "תרגום הקדוש יונתן בן אוזיאל(!)". סריקה מה"ב.
ואיך יודעים איזה רימון ביכר לראשונה? יוצאים לשדה ומסמנים בגמי... ובמה יהיה שונה דין החיטים? אפשר לצאת לשדה ולסמן בגמי (בדר"כ לא כל הזרעים צומחים בקצב אחיד, ובכל שדה יש חיטים מבכירות).
לא מצאתי מקור, אולם לענ"ד נראה, שאצל חקלאים תופס יותר מקום לדאגה "מה נאכל בשנה הבאה" מאשר אם הבהמות ישגרו אלפיהן. ולכן מובן למה הצביעו חז"ל מתי הם הימים שנידונים בהם על פירות האילן, כדי שיקיימו את מצוות הדת כדבעי ויבקשו רחמים ממי שאוצר הגשמים בידו, ולא חששו לפרסם מתי דנים על עולם...
לשם המחשה: נראה לך סביר שפליט-הפגנה יתאר מכת אלת שוטר כ"מוכת עץ"? או למשל ספר בלוי ומרופט "מחמת תשמיש"? הגזים הכותב אם היית רואה שכתוב שהספר הזה בלוי מחמת תשמיש היית מעלה בדעתך איזה עניין של גנאי. ברור שהכוונה מתמת השימוש בו ואין בו שום רמז לכלום. בדרך כלל למקרא המליצה עולה מקור...