פורום אוצר החכמה

היא שיחתי כתב:
אוצר החכמה כתב:לכאורה זו מחלוקת ר"ע ורבנן.

איזו ?

בכלל מי אמר שיש כזה דבר שקצבו לאדם שנות חיים בלידתו?
יתכן שכל הקצבה שהיא נקבעת רק בימים הנוראים
מה שכעת ידוע לי הוא שיש קללה על בני עלי שיחיו קצת אבל לא כתוב שנקצב להם
ואדרבה עם תורה וגמ"ח יכלו להאריך ימיהם

יבמות נ א ושם ברש"י כתוב בשעת לידתו

לכאורה זו מחלוקת ר"ע ורבנן.

עדכנתי כבר ביום ראשון אבל כל אחד צריך לעדכן גם בלוח הבקרה שלו

האם מישהו עובר על הערות התיקונים שבספרים עצמם ("מצאת תקלה בספר? אנא דווח לנו")? שלחתי מס' הערות. לאחרונה, בספר "נחל איתן" תאריך ההוצאה טעות. לא חש"ד אלא תש"ע . תודה ויישר כח! תזכורת. (עדיין לא תוקן). התאריך חש"ד מופיע בעוד הרבה מאוד ספרים... גם בדיסקשיח זה כך? זה ...

והובאו דבריו גם אצל הליטוואק'ס בקריינא דאיגרתא זה שיש לך קושיה על דבריו (שאני לא מבין מה אתה רוצה, אבל זה עניין אחר) עדיין לא משנה את דבריו של הסטייפאלער ומ"מ עיקר ההבדל הוא שכאן מדובר באדם שקרה לו מקרה והשאלה היא אם הוא סימן ליחס אליו בשמים, (תדע שכל העולם רעב וכולי), וכאן אתה יכול לדון למי ר...

מה שאני מצאתי בקריינא דאיגרתא הוא מעין דברי המ"ב, מחמת שהוא צעיר ואין לו אשה ובא לו בטבעו, ולא שמן השמים סובבו שיקרה כן. וכתב שם שכן כתב הצ"צ מלובאביטש.
http://www.otzar.org/aspcrops/142235197-6705149393.asp

וכמובן שזה אינו שייך כלל בדברים שהביא אורייתא

יש כלל בענייני אגדה (למשל מעניינא דיומא) גבי הרואה קרי ביום הכיפורים דמה שאמרו בגמרא אינו קיים בזמן הזה וכיוצא בזה בכמה עניינים אחרים שהנאמר בש"ס מדבר דווקא לנשמות הגבוהות שבזמן הש"ס וכו' מה המקור שלך לכלל הזה? במשנה ברורה כתוב שאם רואה מחמת הרהור אז אין לא חשש ולא הבטחה אבל שאינו נוהג בז...

אני רואה את הבעייה ב FF
יטפלו בזה היום בעז"ה

מה הכוונה אצלי עובד כרגיל

קצת לא מובנת השאלה, התורה ציוותה להתענות ביו"כ וזה בכלל, כך שמה עניין הצער שייך כאן.

עיינו גם כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=6405&p=56098#p56098

המים שנכנסים לדוד שמש ביו"ט כהשתא ומתחממים לצורך חול הם לכל היותר פס"ר דלא ניחא ליה כי הרי אין לו שום תועלת במה שמתחמם מהמים ביו"ט (ואדרבה מצנן לו כרגע) והרי יתחמם מחר מהשמש. וביו"ט שני לכאורה הוא פס"ר דלא ניחא ליה בתרי או תלת דרבנן א. בישול ביו"ט אי יש בו מתוך והואיל ב...

כן כתב הריטב"א סוכה מז א ד"ה והלכתא שלא קיי"ל כרב אסי דמבדיל, משום זלזולא דיו"ט שני

זה לגבי שאר יו"ט אבל במקרה שזה קדושה אחת (כמו בר"ה לדידן) גם רב אסי יודה שלא מבדילים כמבואר בביצה ד ב

בר ששת כתב:
נטורי קרתא כתב:מבחינת החוק הישראלי, זכויות יוצרים קיימים 70 שנה מפטירת המחבר או מהוצאת הספר, המאוחר מביניהם.

האם מבחינת החוק כן הדבר גם על הדפסת צילום? כלומר, האם הדפסה נוספת של מהדורת-צילום, דוחה את הקץ ל70 נוספות?

עד כמה שאני ראיתי בחוק שהביאו נטורי, זה תלוי רק במיתת המחבר ורק במחבר ששמו עלום זה תלוי בהדפסה.

זה מאד מחודש שסבר כן וגם היה לראשונים לפרש שהוא שונה מכל מצוות התלויות בארץ, ומהרמב"ם שהבאתי משמע לא כך, והנה לשון הגרח"ק בדרך אמונה דילפי' מתרו"מ שאםור להפריש מן החדש על הישן ומן הישן על החדש כנ"ל פ"ה מתרומות הי"א דכחיב שם היוצא השדה שנה שנה וביכורים קרינהו רחמנא חרומה...

ברור שלא כך ומבואר ברמב"ם פ"ב ה"ז אין מביאים ביכורים לא מן הישן על החדש וכולי והטעם לזה הוא ברור כי חיובו בכל שנה כמו שכתב הרדב"ז שם שגם זה נלמד מהיוצא השדה שנה שנה

הכוונה של הרמב"ם בפירוש המשניות היא שלא מביאים שנים באותה שנה על אותם פירות

מעבר לכך - עי' ויקיפדיה בערכו. אפשר בבקשה להעלות לכאן? זאב חיים ליפשיץ הרב זאב חיים ליפשיץ (נולד בשנת תרצ"ו, 1935) הוא תלמיד חכם ירושלמי בעל השכלה כללית רחבה. לרב ליפשיץ שיטה פסיכולוגית-יהודית ייחודית והוא עומד בראש "סדנת אנוש" בירושלים. תוכן עניינים [הסתרה] 1 ביוגרפיה 2 שיטתו הפסיכו...

נתבקשנו בשם משפחת סופר להודיע שהמשפחה באמצע עריכת הסט וכבר כמה כרכים נערכו על פי כתב יד הכה"ח, ותוך שנתיים יצא הסט לאור אי"ה.

קשה שלא להתפלא על המאמר המוזר הזה שתמציתו היא כזאת

הסיפור לא מתקבל על הדעת לדעתנו!

אפשרות א רש"י העתיקו ולא השכיל להבין שאינו מתקבל על הדעת.

אפשרות ב חלילה שרש"י טעה בזה, ומישהו אחר כתבו, ורק המהרי"ל ובעל המנורת המאור הם שהיו אלה ששכלם לא השיג שהסיפור לא מתקבל על הדעת!

מבחינה חשבונית צודק איש ספר ואין כאן כמעט חשיבות לאורך השעה. החשבון הוא כזה פלג המנחה פירושו שעה ורבע זמנית. אדם הולך ביום כלומר 12 שעות 40 מיל. לפי חשבון זה הוא הולך בשעה ורבע, 4.16 מיל כלומר 4 ושישית המיל, ארבע מיל לר"ת הוא הזמן משקיעה ראשונה עד צאת הכוכבים, כך שנשארו לנו רק מהלך שישית המיל ש...

לטענתו של הרב זורגר פשוט שרבי משה פיינשטיין ז"ל [שהובא בידי רבינו אוצה"ח] צדק בזה, שכל מה שאסרו לעשות על ידי גוי אסור לעשותו על ידי שעונים ורובוטים ושאר פטנטים, שאם לא כן עשית כל השבת לחול [בניגוד גמור לדעתם של חז"ל]. לפי ענ"ד אפילו מי שיתווכח על מה שכתב רמ"פ לאסור ע"י...

אצלי הוספת רשימה עובדת מצויין
אתה צריך לשים לב שבאותו מסך שאתה בוחר בו את המאגר אתה צריך גם לבחור באפשרות של הוספת רשימה

זו בדיוק היתה התמיהה שלי והתייחסתי לדברים כמו אלה ולעניננו, רבינו יונה, אתה אכן סבור - או קראת כך במאמר - שברד"ח לא היה תלמיד-חכם מוכשר? יש הוכחה שאינו חרדי? בואו נעמיד את הדברים על דיוקם משכיל הוא מושג רב אנפין יש משכילים אפיקורסים ומסתבר שרובם כאלו ישנם הרבה כאלו שיתכן שנקראו משכילים אך אין ז...

נראה קצת מוזר לדון אם מישהו היה חרדי לפני 170 שנה

ע"ז ענה ידידיה תשובה טובה, כי רמת ההחשכה שלדעת ר"ת אליה כוונת הגמרא, כלומר 72 דקות בצפון אירופה, אינה מקבילה להחשכה של 13 דקות אלא של 36 דקות ולכן ר"ת התקשה איך יתאים זה לג' רבעי מיל וע"ז השיב שמיירי בשקיעה שנייה

למה?

ידידיה טען שמדובר ברמה מסויימת של החשכה, שבא"י היא אחרי 36 דקות ובאירופה היא אחרי 72 דקות.

כל מה שאני הצעתי זה להסביר את כוונת הגמרא שאין הכוונה לד' מילין בא"י אלא למכסימום שזה מתאים לאירופה ובא"י עדיין יהיה לילה אחרי 36 דקות כדבריו.

לפי המבואר בגמרא ביומא העניין הוא דלא מסקינן בשמייהו, היינו שלא יקרא אדם שם בנו כשם הרשע כן מבואר ברש"י ותוספות שם, וכן מוכח מקושיית הגמרא גבי דואג בן יוסף שזה הפירוש. אבל בתוספות מגילה כג א ד"ה אמר יעקב משמע שהבין עוד ענין בדבר הזה שלא מזכירים את שם הרשע בשמו, שכתב שם שא"א לגרוס יעקב...

למה אתה חושב כך?

אולי לפי דרכך אפשר לפרש את הבנת ר"ת בגמרא שם שהכוונה היא שהגודל המקסימלי של הזמן הוא ד' מילין, שכל זמן שיש מקום שעוד לא החשיך שם מיקרי שהשמש עדיין בעביו של רקיע, והיינו בארצות הצפוניות המיושבות עליהן דברה הגמרא (כי את המקומות הצפוניים ביותר שאין בהן יישוב חשוב אין מחשיבין לעניין שייקרא עביו של ...

לא הבנתי או שלא ראיתי משום מה, מה התשובה לך לשאלה שנשאלה למעלה:

הלא רבינו תם ביסס את דעתו על ד' מילים המבוארים בגמרא פסחים ולא על מה שראה בשמי אירופה
ואיך יתבארו דברי הגמרא אם אתה אומר שהלילה הוא לאחר 36 דקות שזה מהלך שני מילים.

אנחנו משתדלים לבדוק את כל האפשרויות לעשות את השימוש נוח יותר.
בדקתי וכעת הדבר אינו אפשרי, נחזור בעז"ה לבדוק בהמשך את האפשרויות.

אולי חיק הוא מקום בו מחמת החיבור בין האיברים נוצר מקום שאפשר להניח בו וזה גם מקום החיבור של הזרוע עם הגוף שיוצר את זה וגם מקום חיבור הרגלים זל"ז ושניהם נקראים חיק

למה לא לכתוב פשוט כשזו דעתי שזה פשוט ושאיני מאמין אפילו שמישהו שאל את זה,
אגב כנראה לא קראת את הנידון למעלה ועל מה דברנו וביחס למה כתבתי את הדברים, ושהגריש"א אסר דבר מעין זה בתוספת שבת שקל בהרבה.

זמנו היה לי בעיה לפתוח מקרר בשבת כי שכחתי לסגור את החשמל לפני שבת ולאחר דיון עם כל הרבנים והמוצי"ם החליטו לקרוא לשכן לגרום לו לפתוח את המקרר כאשר הוא אינו יודע שיש שם חשמל. אין דמיון בין סיפור המקרר לסיפור הנגן, שהרי כאן המבקש מחבירו לפתוח את הדלת גם הוא אינו רוצה שיידלק האור, רק הוא אנוס על ז...

כותב כתב:לענ"ד אילו סדרו כל עמוד יפה בפני עצמו, ולא ב' עמודים זה בצד זה, (וגם לקצץ כל המסתעף מכל צדדי העמוד), היה טוב ומועיל יותר. תודה.

הספרים האלה מועלים כצורתם כפי שצילמו אותם באוניברסיטה, אם תתבוננו תראו שבהרבה מקרים חלוקת העמודים בהם מסובכת ואינה יכולה להעשות ע"י מנגנון אוטומטי.

זו כנראה טעות שכן מבחינתנו כמובן שאין הגבלה, נבדוק עם צוות התכנה ונתקן בעז"ה

בימים האחרונים הכנסנו מספר חידושים ושינויים בשימוש באתר
החשוב ביניהם הוא האפשרות להגביל את החיפוש החפשי לקבוצת הספרים אותה רואים עכשיו

גם בלי להיות כבוד קדושת מותר לי להביע את דעתי

אכן יש כאן שני נידונים א. מה שהעלו כאן את זה כשאלה מעשית אם לעשותו וע"ז כתבתי שזה פשוט שלא. ולעניין הדבר עצמו א. הטענה הכללית שלי היא שלא הותר למי שיודע שיש זבובים וברצונו לצוד אותם לעשות עצה שתיעשה ע"י מי שאינו יודע בדבר וע"י זה תיעשה המלאכה כי אע"פ שאין אף אחד שעושה את המלאכה ב...

מה שכתבת על המקרר אני לא מצאתי בשמירת שבת שהתיר את זה.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 16098 תוצאות