פורום אוצר החכמה

ערער בערבה

יש להעיר לדבר פלא בתרגום יונתן בפרשתן, עה"פ 'מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחֹבֹת עִיר וְאֶת כָּלַח'. דהנה נחלקו המפרשים בכוונת הכתוב, רש"י פירש שמהארץ ההיא האמורה לעיל - ותְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֶה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר - י...

ערער בערבה

במאמר הנאה של הרב צבי רון על מנהג אמירת 'הרחמן' בברכהמ"ז בשבתות ויו"ט, כתב שבפשטות אין שייכות בין 'סוכת דוד הנופלת' לחג הסוכות, והביא כן גם מהגרח"ק דכיון שביהמ"ק נקרא בלשון 'סוכה' יש בו רמז לסוכות. http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?backto=&ed=%E2%EC%E9%E5%EF%...

ערער בערבה

הרב מוה"ר ?? הגאון המובהק שהיה אבד"ק קאוונא ונפטר בעיר ווילנא בשנת תקכ"ח י"ב טבת אחי הרב הצדיק מוה"ר צבי הירש מווילנא שנפטר בשנת תקכ"ה ער"ח סיון שהיו בניו של הגאון החסיד מו"ה אליהו שהיה דיין וגבא ידק"ק וילנא נפטר בשנת ת"ע כ"א אלול בן הגאון הגדול...

ערער בערבה

ממ"נ, אם כובד הקרשים גורם - מכל סיבה שהיא - שהם יחשבו המעמיד ולא האזיקונים, א"כ מאי נפ"מ באיזו צורה תקשור את האזיקונים? ואם האזיקונים חשובים כמעמיד אעפ"י שיש קרשים, א"כ מה מועיל שהם קשורים ע"ג הקרשים ואינם נוגעים בסכך, סו"ס הם המעמיד.

ערער בערבה

רש"י מפרש עה"ת בכמה מקומות, את התיבה 'טומאה' ע"פ לשון ארמי שפירוש 'עצם' בארמית 'טמיא'. ואף שלא קדמה הארמית ללשון הקודש. רש"י אינו מפרש כך את ל' 'טמא' שבפסוק, אלא את לשונו של אונקלוס. [כוונתך ככה"נ לפר' שילוח טמאים בפסוק 'טמא לנפש' שתרגם אונקלוס 'דמסאב לטמי נפשא', וע"ז ...

ערער בערבה

לאחר ששמעתי שיתכן והסכך כולו נקרא דבר אחד ואף שיש מתירים אזיקונים מדין סכך כשר, אמנם רבו המחמירים בזה, נקטתי ברעיון שונה, מתחת לסכך שוכנים להם בלפונים לרוחב הסוכה שנועדו להחזיק את הסכך מלמטה, במקביל עליהם מעל הסכך שמתי בלפונים ובחלק הבלפונים שעודפים מחוץ לסכך הצמדתי את הבלפון שמעל הסכך יחד עם הבלפו...

ערער בערבה

בענין הימים הללו, ראה במטה משה (תתפ"ה) שהביא בטעם הדבר שצריך להרבות בסעודה במוצאי יוה"כ, לפי 'שנכנסים ימי שמחה'.

ערער בערבה

נמצא כאן לכאו' שבאותה שנה התענו גם בתשיעי וגם בעשירי בלא הפסק, ושמעתי מחכ"א דלפי"ז יש לפרש ד' הגמ' כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי, דקשה מה הרבותא אם התענה בתשיעי והיכן נצטוה על כך, ובתוס' פירשו דהיינו כאילו נצטוה על כך, אך להאמור יתכן דהנה באותה שנה שנקבע יוה"כ ליום סל...

ערער בערבה

עתה עיינתי בפי' זקוקין דנורא, שפי' שכל המ' יום היו צמים בשעות היום, כדמשמע בתחילת דברי התנדב"א, וביום האחרון שהוא יוה"כ - לנו בתעניתם מהיום הקודם, [שלא אכלו בלילה שאחר יום ל"ט]. והוסיף שכך נהגו עד היום חסו"מ לצום כל מ' יום. וקצת צ"ב מהו 'וביום האחרון גזרו תענית ולנו בתעניתם'...

ערער בערבה

בתנדבא"ז פ"ד מובא כך: ובארבעים יום האחרונים שעלה משה להר סיני להביא את התורה גזרו יום צום ותענית וביום האחרון שבכולם שהוא סוף ארבעים יום גזרו תענית ולנו בתעניתם כדי שלא ישלוט בהם יצה"ר ולמחרתו השכימו ועלו לפני הר סיני ישראל היו בוכים לקראת משה והוא היה בוכה לקראתם עד שעלתה בכייתם למרו...

ערער בערבה

ערער בערבה

אפי' בלא נימוח?
מסופקני אם כדבריך, אך אין ספק דידי מוציא מידי ודאי שלך.
ובודאי יש את מי לשאול בזה.
=====
שוב הזכירוני שהוא ספיקא דרעק"א חולין צח: אי למ"ד טע"כ לאו דאוריי' בעי' רוב היתר בתערובות.

ערער בערבה

ודאי כשהוא מכיר את החתיכות, אלא שע"י הבישול רוב הטעם הוא של איסור, ובשביל זה צריך טע"כ.

ערער בערבה

באמת איני מונח בעניין כלל, אבל האם לא יתכן שכשנתבשלו ג' חתיכות יחד - ב' של איסור וא' של היתר, צריך לדין טכ"ע כדי לאסור את ההיתר?

ערער בערבה

איני זוכר את הסוגיא, אך זכורני במעורפל שיש דיעות/שיטות/סברות שגם כשיש רוב איסור בתערובות, צריך לטכ"ע.

ערער בערבה

ביודיש וכן בעוד שפות אין חילוק בין איש ישן לחפץ ישן ועל כולם אומרים "אלט" וכן באנגלית "אולד". משא"כ בלה"ק, על חפץ ישן אומרים, ישן, ועל אדם ישן אומרים זקן. כנראה משום שביהדות נותנים חשיבות לאיש זקן, ומפני חשיבתו אין אומרים ישן הנראה כדבר בלוי וחוסר משמעות, אלא בהיפוך אד...

ערער בערבה

עי' הג' יעב"ץ ומהרצ"ח.

ערער בערבה

יש בכו"כ ספרים באוצר שעמדו ע"ז, הקדום שמצאתי הוא בהקדמת החכמת אדם שביאר בדרך הח"ן.
[עוד יש שציינו לבעה"ט שרמז כלאים במפולת יד, 'כי יפול הנופל', אך כמדומה שהבעה"ט מבאר כאן כל הסמיכויות ול"ד אלו הכתובים בפר' אחת].

ערער בערבה

מתעניין כתב:ובתרגום ירושלמי שם כתב כעין זה וסיים ארום כל דעבד אלין כפר בחיי עלמא דאתי.

בדע"ז מבעה"ת בפר' בראשית הובא תרגום ירושלמי הנ"ל, ומבואר שם שכוונת התרגום שלא יעגן אדם את ארוסתו אלא ימהר לישאנה. ולא מענין כשפים כלל.

ערער בערבה

יב. תי' נוסף כתב החת"ס (הוצ' רי"נ שטרן) דהמואבים נתנו לחם ומים רק למי שאכל עמהם קודם לכן מבשרם ויינם, אך לא הקדימו ליתן למי שלא בא להנות מבשרם ויינם.

ערער בערבה

יא. בספר אמרות ה' (לתלמיד החת"ס - הרמ"ל ליטש-רוזנבוים מפרעשבורג) תי' שהמואבים קדמו רק בלחם ולא במים כדי להצמיאם. [ומש"כ 'כאשר עשו לי וגו' והמואבים היושבים בער', קאי רק על 'אוכל בכסף תשבירני' ולא על 'ומים בכסף תתן לי'].

ערער בערבה

מה שייכים דברי רש"י לפי' הראב"ע? רש"י רק מדגיש שבני עשו לא נתנו לעבור בארצם, ומה זה שייך לנידו"ד ולדברי האב"ע.

ערער בערבה

viewtopic.php?f=7&t=7011&p=62386&hilit=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94#p62372

ערער בערבה

איפה יש רש"י בענין זה? אולי תצטט את דברי רש"י שאליהם כוונתך.

ערער בערבה

י. המלבי"ם מת' שהגם שמואב עצמם קדמו בלחם ומים, אך הם יעצו לעמונים שלא לקדם וע"כ נקרא גם על שמם, עי"ש באריכות.

ערער בערבה

ט. החת"ס (תורת משה) יישב שעד מלחמת סיחון היו המואבים מוכרים להם, אך אחר מלחמת סיחון 'ויגר מואב מפני בני ישראל' ואמרו 'אולי אוכל נכה בו' והפסיקו גם למכור להם.

ערער בערבה

ח. ב ביאורי מהרא"י לבעל תרוה"ד תי' תירוץ פלאי בשם 'מורי דודי הקדוש מהר"א' [הוא ר' אהרן פלומיל אחי אמו של בעל תרוה"ד שעונה כדי שישתמד ומת בשבתו במאסר], וכתב שבאמת המואבים לא קדמו בלחם ובמים, ומה שכתוב 'כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער', לא שגם הם קדמו, אלא הכ...

ערער בערבה

ז. כעי"ז בס' הכתב והקבלה שכך פי' דברי משה לסיחון: אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי, רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי. ואל תחשוב לעשות לי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיּשְׁבִים בְּעָר – שלא הסכימו שאעבור ב...

ערער בערבה

ו. האברבנאל מפרש כך: אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי. ואל תחשוב שאם לא תתן לי אוכל ומים אשוב בדרך אשר באתי, אין הדבר כן, רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי – בכל מקרה, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיּשְׁבִים בְּ...

ערער בערבה

ה. החזקוני פירש שצריך לסרס המקראות שבפר' דברים כך: (כח) אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי: (ל) וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִּי הִקְשָׁה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ...

ערער בערבה

ד. הרשב"ם כתב דדוקא המואבים היושבים בער קדמו בלחם ובמים משא"כ יתר בני מואב. וכ"כ המאירי.

ערער בערבה

ג. הרמב"ן מפרש שהכתוב לצדדין קתני: לא יבוא עמוני – עד אשר לא קדמו וגו', לא יבוא מואבי – על אשר שכר עליך את בלעם בן בעור וגו'. ויש להק' דהא בגמ' אמרי' דאיש דרכו לקדם ולא אשה, ולפיכך ילפי' עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית, ולד' הרמב"ן איך הותרה מואבית, והרי לא עליהם נאמר 'ע"ד אשר לא קד...

ערער בערבה

ב. תי' נוסף כ' ראב"ע בשם 'רבים אמרו' : המואבים אכן לא קדמו אותם אבל ישראל קנו מהם. גם פי' זה דחאו הרמב"ן וכתב שהוא הבל ומשום כך לא היה הכתוב מרחיקם. אך ראה בפי' עקדת יצחק להר"י עראמה וכן ב אוה"ח שהאריך למה היו מחוייבים ליתן להם דורון בחינם. ובספר אזור אליהו לתלמיד מהר"ש מבעל...

ערער בערבה

א. ה אבן עזרא פי' דמש"כ 'כאשר עשו לי בני עשו וגו'' אין הכונה לענין אוכל ומים אלא שנתנום לעבור דרך ארצם. ו בפי' הריב"א הק' ע"ז מדברי יפתח בספר שופטים: וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם לֵאמֹר אֶעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדוֹם וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָ...

ערער בערבה

לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלֲלֶךָּ. והקושיא יד...

ערער בערבה

בקטע הראשון המצוטט מפי המעיר, לא כ"כ ברור מה הם דבריו ומה הם דבריך.

ערער בערבה

מצאתי באוצה"ח פי' הערוך (ערך קדח) שישו היה מעמיד ע"ז ברחובות.

ערער בערבה

לא הבנתי מה אתה רואה כאן. מוחמד ודתו צמחו במכה שבסעודיה. ומכה אכן לא רחוקה מבבל באופן יחסי, אם כי חיפוש קטן מעלה שהמרחק ממכה לירושלים קטן מהמרחק בין מכה לבגדד.
ולשאלת אליהוא, ברור שבבל נכבשה ע"י המוסלמים לפני תקופת ר"ע גאון.

ערער בערבה

ייש"כ. ועדיין מעניין שהמפרשים 'הרגילים' לא פירשו מאומה.

ערער בערבה

האיסלאם לא צמח בבבל אלא בחצי האי ערב.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 484 תוצאות