פורום אוצר החכמה

שמעתי מרב נכבד ובעל שיעור קומה, שהיה מוחה נמרצות במי שהיה מברך בקול רם, ונימוקו עמו, שהלא עונשו של מי שאינו אמן גדול הוא, נמצא שיצא שכר המזכה את הרבים בברכתו בקול רם, בהפסדו של הלה ששמע ולא ענה, שנענש בסיבתו. פעמים רבות הוא הוכיח לי, כיצד בכל ציבור אנשים ששומעים את הברכה, ישנם כמה שמחוסר שימת לב, ל...

עוד שאלה מעניינת מבחינת הלכתית זה האם גרים ובני גרים מצטרפים למניין ומה ואם די באמו מישראל או שצריך להיות יורש נחלה. למה שיצטרכו ירושת נחלה? הדרשה היא מהפסוק וקראתם דרור בארץ לכל יושביה" אם יש סיבה שגר ואביו נכרי לא ימכרו לעבד עברי אזי אתה צודק כיון שבזה עוסק הפסוק אבל אין זה שייך לירושת נחלה ...

עוד שאלה מעניינת מבחינת הלכתית זה האם גרים ובני גרים מצטרפים למניין ומה ואם די באמו מישראל או שצריך להיות יורש נחלה.

כיוון שאני הבנתי שכוונתו ברכת התורה כשעולה לתורה וברכות היינו שאר ברכות שמברך בציבור כגון הפטרה וכדומה, ואני מבין שלדעתך, כיוון שאח"כ בסוף הדברים, מדבר על העולה א"כ כאן הכוונה למברך לעצמו לפני התפילה, אבל כנראה מציונו של ר"ר מרגליות במקור החסד שגם הבין כמו שאני הבנתי מתחילה.

לא הבנתי מה שכתבת, אבל זה דין פשוט שאין חייב עד שיביא ב' שערות הן במצוות והן בעונשין, רק יש חזקה דרבא שאם הגיע ליג ויום אחד חזקה שהביא ב"ש, וע"ז סמכינן בדרבנן, אבל לא בדאורייתא, וכשנתמלא זקנו סמכינן גם בדאורייתא.

בעיון יעקב לא מצאתי אבל בעץ יוסף שם הבין שהמית עצמו לכפרה, ולמעין זה התכוונתי שגם בברוריה יש לפרש לכפרה וגם ביאורים אחרים שניתן לפרש שם אולי יש לפרשם גם כאן.

לגבי מה שדנו ע"מ שחנקה עצמה, מה עם אותו כובס שלא היה באשכבתיה דרבי, שאף הוא מזומן לחיי עוה"ב (כתובות קג)

מספר חסידים אין ראייה לשאלתך שהרי מדובר בברכה שמברך בציבור ולצורך הציבור, וודאי שצריך שישמעו אותו ויענו אמן שהרי הוא שלוחם בדבר, ומעתה צריך לדעת האם ספר האורה לא דיבר גם הוא באותו עניין, לעומת זה שאלתך היתה על אדם שמברך ברכה לעצמו כגון ברכת הפירות האם יש לו עניין להדר שישמע אותו חבירו ויענה אמן.

כמה מההבדלים שמציין שם מצויים גם בקרב היהודים המתגוררים באותו אזור

זה כתוב שם או אתה הוא שהמצאת לעשות מהיהודים האשכנזים עשו (כנראה לזה כוונתך כי כולם בני אדה"ר) ומהיהודים הספרדים ישמעאל.

צביב כתב:עד על לבבך בעמידה וכו'
לפי ההמשך שקרא רבי רק פסוק ראשון,
האם צריך לעמוד רק בפסוק ראשון?

לא ראיתי כעת אבל לפי מה שזכור לי הרשב"א כותב שלדינא אע"פ שלעניין כוונה די בפסוק ראשון לעניין עמידה זה עד על לבבך

דברי הגמרא מתפרשים כפשוטם שטוב לשבת בין ערבים ברברים עובדים אלילים באר"י, ולא לשבת בין צדיקים בחו"ל. אבל חשש לקלקול מאן דכר שמיה, וחשש סכנת הנפש אינו נופל מחשש סכנת הגוף (דרך משל אדם שחולה נשימה וצריך לשהות בשוויץ, היעלה על הדעת להגיד לו שישאר בארץ משום למען יאריכו ימיך, או דנימא דסכנה פר...

איזה צד נראה לך פשוט הראשון או השני.

אם אתה מתכוון לספר אותיות למשה הרי מדובר בספר הכולל חבורות של אברכים, הלומדים בכולל הממומן ע"י גרטלר, שהוא זה שעושה את הדברים לע"נ חמיו או משהו דומה, כך שעצם הלימוד בכולל נתרם על ידו, ובכל מקרה בד"כ אין ההכנסות ממכירת ספר מממנות את כל העלויות שלו, ולכן הרבה ספרים נתמכים ע"י תורמ...

חזקיהו גרם שפסח ראשון יהיה חודש אח"כ, ע"י שעיבר את השנה והוסיף אדר ב. עם זה גם אין בעייה, רק כיוון שאיחר וקבע את הפעולה של ההוספה רק בר"ח ניסן, כנגד הקבלה שאי אפשר לעבר כבר, לכן לא הודו לו חכמים. כוונתו בעיבור היתה לתת עוד חודש של "התארגנות" לפסח. אם אני מבין נכון אתה מסביר ...

אכן אני (בחברת גדול"י שמנעו יחידים לעלות מחשש קלקול) מן הטועים. (ובכלל דבריך מהופכים, בתחילה אתה חורץ שחשש של קלקול, אין לו מקום לאור דברי הגמ', ושוב מדבר על הצורך בהפעלת שיקול דעת. אם אתה מסכים על הצורך בשיקול דעת לגופו של ענין, ומודה שאין להסתמך רק על ההבטחה של 'לעולם', הרי שאין בינינו ויכוח...

אם אתה מתכוון לספר אותיות למשה הרי מדובר בספר הכולל חבורות של אברכים, הלומדים בכולל הממומן ע"י גרטלר, שהוא זה שעושה את הדברים לע"נ חמיו או משהו דומה, כך שעצם הלימוד בכולל נתרם על ידו, ובכל מקרה בד"כ אין ההכנסות ממכירת ספר מממנות את כל העלויות שלו, ולכן הרבה ספרים נתמכים ע"י תורמי...

אני מצטער אבל דברי התייחסו למה שכתבת כך: "שהוא: השואל מביע את חששו מקלקול שבעליה לאר"י, המשיב עונה לו לעולם יגור אדם, ילדיו יוצאים לתרבות רעה." וכולי עלמא ידעי שבשעת מכת המדינה הזאת היו רבים מגדולי עולם שלא נשאר מהם זרע שומר מצוות, וכאן בפורום הוזכרו מהם, כך שאין בדברי משום דופי ח&quo...

ובחזרה לאשכול, שזה עתה רק התוודעתי לעוצמת "כשם שאין פרצופיהם"... ומבלי לנקוט עמדה לכאן או לכאן, קיים באוצר הספרים "אותיות למשה" ובהם חידושיהם של מאות אברכים ת"ח הלומדים ברשת הכוללים של ר' דן, וגם ספר זה מוקדש לזכרו של הרה"ק רבי משה זצ"ל זי"ע. התלונה המקורית ש...

אכן אני לא יודע מה היה המצב בשפולה, ומה היה מצב ילדיו של רש"ט, ומה היה מצב המלמדים בשפולה, ואיך היה השלום בית שלו, ואיפה בדיוק הוא רצה להתיישב, (סו"ס אר"י לא היתה מדבר שממה), וכו' וכו'. אנחנו לא יודעים שום דבר מעבר לרוח הסיפור, שהוא: השואל מביע את חששו מקלקול שבעליה לאר"י, המשיב...

וכמובן שאין להוכיח כלום מהעובדה שבסופו של דבר, לא היה זרעו שומרי מצוות, כשם שאין להוכיח שלא צדק ר' אלחנן ווסרמן, כשטען שמקום מושבו של הח"ח נחשב כבבל לגבי שאר ארצות, מהעובדה שנכדיו של הח"ח עצמו יצאו מדרך התורה.

צריך לזכור גם את כמות המתקלקלים באותה תקופה של חיי רש"ט גפן באירופה שהיתה גדולה לפחות כמו בארץ אם לא יותר, כך שקשה להקשות על הדברים, (והטענה של מינים היא טענה שאפשר לשקול אותה אבל לא מדובר בשערי תירוצים אלא בשערי קושיות)

ובכל מקרה הדברים האלה בשם הרב קוק הם ממש פשט הגמרא בכתובות. כד ניים ושכיב כתב כך הרב אוצר החכמה. ורח"ל מדעות נפסדות ועקומות שכאלו. וה' הטוב יכפר בעד. -------------- ובגמ' כתובות שם אמרו עוד: אמר רב יהודה אמר שמואל: כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל, כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות. ופירש"י: כך ...

ובכל מקרה הדברים האלה בשם הרב קוק הם ממש פשט הגמרא בכתובות.

בהחלט.

למה לא, לפי פירושו של הגר"ר מרגליות שם, הוא לא עיבר שנה שלא היה צורך לעברה, אלא עבר על הכלל שאין מעברים אלא אדר, וא"כ באותה שנה בישראל עברו את אלול כלומר עשו שני אלול וע"י זה נדחו החגים של תשרי בחודש, וביהודה עברו את והיו להם שני אדרים בעוד שביראל היה רק אדר אחד, כך שכשהגיע ניסן הושוו...

אני לא מצאתי שם הבנה כזאת שנשאר פער של חודש תמידי, הוא מציע שם משהו אחר לגמרי שבאותה שנה במקום לעבר את אדר עיבר ירבעם את אלול, אבל כמובן שבניסן של אותה שנה הושוו הלוחות.

א. מה הכוונה, אתה מסביר בחודש אשר בדא מליבו שירבעם הןסיף חודש לכל שנה? אם כן לכאורה אין כאן מה לתאם מדובר בשני לוחות שהתנהלו באופן שונה לגמרי במשך שנים(13-12)
ב. יש לזה מקור או ראייה שזה היה טעמו?

מצד הסברא זה לא מובן בכלל, כשם שאין עושים שום שינוי בין לו ולא במקום שיש מקום לטעות, כי כך היא לשון הקודש, כך אין לשנות את הת הרפויה במקום שיש אפשרות לטעות, אם לפי הברתינו נקראת כמו ס, ואם סבור אתה שהברתינו שגויה וצריך לקרא כמו התימנים א"כ תקרא כמו התימנים לפחות כאן.

וכמובן שגם התגובה שלי היתה כזאת. (חשבתי לשים מרכאות אבל סמכתי על הקוראים שיבינו)
כי מה רצית ממנו על הג.?

כוונתו בג. שהיתה עוד אביגיל שהיתה אחות דוד, רק מצד אמו ולא מצד אביו, וכתירוצו של רחמים שכל כך התפעלת ממנו.

[יש עוד שמות מומצאים, כמו אלו שאהבו 'מים' וקראו לילדיהם 'ירדן' 'כנרת' 'מעין' כשההצעות אח"כ זרמו עליהם להמשיך במסורת ולקרוא הלאה "צנרת" "אסלה" או "ניאגרה", זה עצוב יותר ממה שזה מצחיק, האם גם לשמות אלו צריך למצוא שורש??? אתמהה] מה נגרע ירדן ומעיין, מפייגע ופעשא וזלא...

על השאלה השנייה לי יש תשובה שמגיעה מכיוון אחר לגמרי, שחז"ל במימרא הזאת כלל לא דיברו על הדבקות כמעלה העליונה (הדבקות של הרמב"ן למשל), וממילא אין השאלה איך מגיעים לדבקות כזאת, אלא להיפך חז"ל דברו כאן על מצווה פשוטה שכתובה בתורה והיא לידבק בקב"ה דהיינו שיש חיוב על כל אחד לעשות מעשה ...

לא ברור על מה יצא קצפך, אי אפשר לידבק בקב"ה ממש כי אש אוכלה הוא, אבל אפשר להגיע למעלה שהיא "מעלה אני עליך כאילו דבקת בו", מעלה אני עליך לאו מילתא זוטרתא הוא, והוא הדביקות הגדולה ביותר שניתן להשיג וזה ע"י התורה, כך שבדרך הרחבה אפשר לומר שע"י התורה ניתן לידבק בקב"ה. זה בי...

נראה לי שקשה לקרא לאמירה כי המנחת חינוך פשוט לא שם לב שסברתו אינה מסתברת ולכן העתיק ממה שהיה לפניו בלי לשים לב, חידוש במנחת חינוך.

אין לזה קשר בכלל, שים לב למה שקורה כאן, הוא טוען שהדבר לא מסתבר לדעתו, ולכן יש לו שתי מסקנות או שרש"י לא היה מספיק חכם כמוהו להבין שזה לא מסתבר, ולכן העתיק בלי לשים לב, או שרש"י היה מספיק חכם ולכן צריך לטעון שתלמיד טועה כתב זאת, אבל לא המהרי"ל והמנורת המאור, שלא תפסו את המוזרות של הענ...

כמדומני שהבן איש חי היה חותם יוסף חיים אליהו משה חיים. כלומר שמו ושם אבי ושם סבו ברצף.

אני חושב שהוא דווקא כן מתכוון לעבודה וגמ"ח כעין דבריו כאן

אתה לא מבין שהפורום הזה הוא בושה וכלימה מאין כמותה,

אם כך הוא בעיניך למה אתה כותב כאן?

לא לזה התכוונתי, אלא לשאול האם לדעתך השם אבדן ואבידן הם שני שמות שונים או שבעצם זה אותו שם בשני צורות ואם כך הוא, היה מקום להביא את הגמרא ביבמות בעניין השם הזה.

צביב כתב:אמרו שבספרי החפץ חיים זצ"ל לא הזכיר פרקים
[אומנם היום הדפיסו בהם פרקים]

לא נראה לי שזה נכון הנה דוגמה אחת (איוב קאפיטל ג) http://www.otzar.org/aspcrops/11138_37_25681819939-982012.asp

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 16098 תוצאות