לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
אז לדעתך, צריך האדם לקבוע עתים ושעות בכל יום לחשוב בשכר מצוה נגד הפסדה וכן להיפך? זהו כוונת הרמח"ל? וגם עוד עתים ושעות לפקח על מעשיו האם הם תואמים את ידיעותיו בענין המצוות? נכון, בפרק הבא, כאשר בא לבאר את דרכי קניית הזהירות, והיינו הדרך שעל ידו יגיע לחשבון יומי, הוא ע"י ההתבוננות בשכר ועו...
מפליא שיש שחושבים שהם יכולים לשער גדלותם של הראשונים כמלאכים, אפילו בגדלותם של גדולי האחרונים כמו השאגת אריה והנוי"ב רע"א והחת"ס הקצות והנתיבות וכו לא נוכל לשער לנכון. אבל ראיתי דבר מופלא בעיני ברמב"ם בפירוש המשניות לאבות פ"ג משנה ט"ו הכל צפוי והרשות נתונה; "זה המא...
'חשבון חשבון 'גזירה שווה?! מתי כתב חשבון כזה של שכר מצוה והפסדה, ומתי עזב את החשבון הראשון של פיקוח מעשיו? והחשבון 'מהו הטוב האמיתי' איננו זהה ל'שכר מצוה נגד הפסדה' כלל וכלל. פעמים רבות ילך האדם בדרכו בטוח בצדקתו, והוא משום שלא חשב מעולם האם הוא צודק או לא. שכר מצוה נגד הפסדה פירושו להקטין הנסיון כ...
הרמב"ן בשער הגמול מפורש שאי אפשר לדעת אם מישהו אחר הוא צדיק. וכותב שהשאלה של צדיק ורע לו אינו שייך אלא לצדיק עצמו שיודע שאין בידו חטא, ומשא"כ רשע וטוב לו אפשר לכל אדם לשאול על מי שרואה שחוטא והוא רשע טוב לו. ז"ל: ויראה מדברי הרב זכרונו לברכה שלא הוקשה בעיניו דבר ברשע וטוב לו כי הוא מח...
הרי הרמחל מתחיל את הפרק למי שרוצה לפקח על עצמו צריך שתי השקפות, א' שיתבונן מה טוב האמתי, ב' לראות אם מעשיו הם מכלל הטוב או הרע. וממשיך לבאר את הצורך לערוך חשבון הנפש. ותראה שבסוף הפרק סיכם שלוש העניינות האלו. כללו של דבר שצריך שיהיה לאדם זמן קבוע לחשבון הנפש, ובכלל זה ראשית לדעת מהו הדרך האמתי ע&quo...
בגיטין נז איתא: הוה בהו ההוא בר דרומא דהוה קפיץ מילא וקטיל בהו שקליה קיסר לתאגיה ואותביה אארעא אמר ריבוניה דעלמא כוליה אי ניחא לך לא תמסריה לההוא גברא לדידיה ולמלכותיה בידיה דחד גברא אכשליה פומיה לבר דרומא ואמר (תהלים ס, יב) הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו דוד נמי אמר הכי דוד אתמוהי קא ...
זכור לי שראיתי שהמנהג לקרוא לממזר בשם זונדל או איסר או אלתר (חוץ ממה שכתבו בשם המהרי"ל שקוראים לממזר כידור, הביאו הש"ך ביו"ד רס"ה) ונשכח ממני המקור. מי יחזיר לי אבדתי?
האלשיך (אסתר פ"ט פ"ה) כתב: הנה יקרא אויב אשר האיבה בלבו גם שלא יפעל פעולת האיבה, אך שונא יקרא אשר גם יורה השנאה ויפעול הצרה, כעמלקים ודומיהם. ורבינו בחיי כתב: על אויביך ועל שונאיך. "אויביך" ישמעאל, "שונאיך", עשו. וכן מיכה התנבא עליהן לעתיד ואמר: "תרום ידך על צריך ...
עי' רש"י במכות שם שכתב השתא נמי - כי לא מצא חטובה אין החטבה מצוה אלא עשיית הסוכה. ונראה שעכ"פ יש מצוה בעשיית סוכה. וכן בסוכה מו הגמ' דן אם מברכים שהחיינו על עשיית סוכה, ובתוס שם: העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו. צריך לפרש טעם מאי שנא דיש מצות שתקינו לברך שהחיינו ויש מצות שלא תקינו בעשיית סוכ...
ראה יג א ענין אות, סימן על דבר שיהיה אחרי כן בדמיונו, כענין שנאמר (במדבר ב ב): "איש על דגלו באותות", כי כשיבא הנביא ויאמר "דבר פלוני עתיד להיות" לדמיון שיהיה כך, ייקרא אות, כענין שנאמר (ישעיה ז יד): "לכן יתן אדני הוא לכם אות", שהאל עימנו, משם בן אשת הנביא. והמלה נגזרת ...
עקב יא א "ושמרת משמרתו" - ליראה אותו שתשמור מחטוא לפניו כי אחר שיצוה באהבה יצוה ביראה ויצוה בחוקים ובמשפטים ובמצות או ושמרת משמרתו שתשמור מה שהשם שומר שהוא שומר את הגרים וחונן דלים ואביונים ועושה משפט יתום ואלמנה וכענין שנאמר במקום אחר (מלכים א ב ג) לשמור את משמרת ה' אלהיך ללכת בדרכיו ואמ...
מסעי לה כט "בכל מושבתיכם" - לימד שתהא סנהדרין נוהגת בחוצה לארץ כל זמן שנוהגת בארץ ישראל לשון רש"י וכן הדבר שלאחר החורבן אינה נוהגת לא בארץ ישראל ולא בחוצה לארץ כמו שאמרו רבותינו בפרק ארבע מיתות בית דין (סנהדרין נב) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם (דברים יז ט) בזמן ש...
פנחס כו נט "וטעם אשר ילדה אתה ללוי במצרים" - על דרך הפשט לפי שכל בני יעקב עם כל בניהם ובנותיהם ירדו למצרים ואין בהם מי שהוליד שם אחרי כן זולתי לוי שהוליד אם הבנים שמחה כי איחר השם לידתה כי לא הגיע הקץ כאשר פירשתי כבר (בראשית מו טו) מבואר כאן בדברי רבינו שיוכבד נולדה במצרים באיחור, וה' עשה...
קרח יז א "כי קדשו" - המחתות והם אסורין בהנאה שכבר עשאום כלי שרת לשון רש"י ולא ידעתי טעם לאיסור הזה שהרי קטורת זרה הקריבו וזר שעשה כלי שרת להקריב בחוץ באיסור אינו מקודש אבל יש לומר כי בעבור שעשו כן על פי משה היו קדש כי הם הקדישו אותם לשמים לפי שחשבו שיענה אותם האלהים באש ותהיינה המחתו...
נשאלתי: הוצע ליהודי אמיד להשקיע בנכס (שהגדירו "חלומי") שעלותו גבוהה במיוחד. אבל כעת הוא מוצע למכירה בפחות מ50% מהשווי האמיתי שלו (ע"י כונס נכסים), וזאת בגלל שהיה לנכס ארבע בעלים בעבר. הראשון נפטר זמן קצר אחרי שקנה את הנכס, השני שהיה עשיר גדול פשט את הרגל תוך שנה מקניית הנכס, השלישי אי...
בספר שם הגדולים לחיד"א כתב דבר נפלא על השל"ה הקדוש ופסוקי מגילת רות שאינם מתחילים באות ו'. האם ידוע אם כתבי ר' ליב מסלוצק הנ"ל הודפסו אי פעם? דבריו מופלאים, כי כתב הריקאנטי בדברים כב ה טעם לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה, פשטו ידוע, אמנם על דרך הקבלה ...גם הנה רמז לסוד ה...
במדבר ב ב דרום טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין ממנו לעולם יהא כנגדו ראובן שהוא בעל תשובה והתשובה מדה טובה ורחמיו של הקב"ה באין לעולם בשעה שעושין תשובה ועליו גד שהוא בעל גבורה ראובן בתשובה וגד בגבורה ושמעון באמצע לכפר עליו ושניים יסעו שהתשובה היא שניה לתורה והחתם סופר הקשה הלא שמעון חטאו רק בסוף אר...
במדבר ג מה "תחת כל בכור בבני ישראל" - הנה הבכורים נתקדשו להיות לשם מעת שצוה (שמות יג ב) קדש לי כל בכור בבני ישראל באדם וגו' והיו בכורים רבים בישראל ולא נפדו עד הנה שעדין לא נאמר למי יהיה הפדיון כי עתה הוא שנתקדשו הכהנים ועדין לא נצטוו במתנות הכהונה והנה הם עומדים בקדושתן סתם ויתכן שהיתה ב...
אמור כג טו "וטעם וספרתם לכם" - כמו ולקחתם לכם (להלן פסוק מ) שתהא ספירה ולקיחה לכל אחד ואחד שימנה בפיו ויזכיר חשבונו מקור דברי רבינו הוא במנחות סה: ת"ר (ויקרא כג, טו) וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד. אבל בסוכה מא: דת"ר (ויקרא כג, מ) ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד לכם במשלכם...
אמור כב לא וטעם ונקדשתי בתוך בני ישראל על דעת רבותינו (תו"כ פרק ט ד) מצות עשה שנקדש את שמו במצות ליהרג עליהן ולא נעבור וזה טעם המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים שהוא טעם יכלול כל המצות שראוי לקדש שמו עליהם בעבור שאנחנו עבדיו אשר גאלנו ממצרים ובתו"כ בהמשך (אות ו) כתוב: המוציא אתכם מא...
קדושים כ ג וזה טעם עם הארץ ירגמוהו באבן (פסוק ב) כי לא אמר מות יומת באבן ירגמו אותו כאשר אמר בכולן אלא הזכיר עם הארץ לומר שכל אנשי הארץ כל ישראל חייבין להקדים ולסקלו כי לכולם יזיק כי גורם לשכינה שתסתלק מישראל לכך תרגם אונקלוס עמא בית ישראל כי "הארץ" ירמוז לכל ארץ ישראל לא לארץ אשר העובד י...
בפרשת הנגעים מוזכר המושג "מראה עמוק". וברש"י ביאר שזה מראה לבן. ובפרשת נגע שחין מוזכר "מראה שפל". וגם על זה אי' ברש"י שהוא מראה לבן. וצ"ב אם כן מדוע פעם מכונה כשפל ופעם כעמוק? ושמא איכא שוני קצת ביניהם. עי' דברי הרמב"ן שכתב: אבל כך נראה לי הענין הזה שיש לובן ...
ראיתי בספר מקראי קודש (של הרה"ג משה הררי), פרק ז, סעיף לג, הערה פ"ט, בשם ספר חפץ חיים על שבת ומועדים עמ' צ"ה, בשם בנו של מרנא הח"ח שאכן הח"ח לא אכל שרויה, ובזה לא נהג כאדוננו הגר"א, ויעו"ש עוד יישר כחכם! האם בנו כתב "ובזה לא נהג כאדוננו הגר"א", או ז...
הגאב"ד מפונוביז' הגרי"ש כהנמן לא אכל שרויה בפסח. ומסר לאמו"ר שליט"א שהטעם שנמנע מלאכול שרויה היה בגלל שראה שכך נהג מורו ורבו החפץ חיים, והמשיך שהחפץ חיים נמנע כי כן נהג הגר"א שלא לאכול שרויה. בעולם ידוע הפוך, וכן הוא במע"ר, האם יש למישהו סימוכין בכלל למסורה זו? או למנהג...
ברמב"ן בהקדמה לתורה כתוב ששער הנ' אינו נברא, וביאר ששער הנ' הוא ידיעת אלקות, ולכאורה כוונתו כמו שכתב הרמב"ם שרק ה' יודע את עצמו. וא"כ גם לדבריו קשה כמו שהקשה הלשם, איך יתכן שער נ בס"א.
צו ו א ובא רבי שמעון לחלוק ולומר שפעמים יבא הלשון הזה בדבר שאינו מיד ולדורות בעבור שיש בו חסרון כיס, כגון הצואה האמורה בשמן המאור (להלן כד ב) מבואר שבשמן למאור לא היה הציווי מיד ולדורות, ודבר זה תימה שהרי רבינו כתב שם (כד ב) אבל צורך הפרשה הזאת לשני דברים, ששם צוה ויקחו אליך שמן זית זך מאת בני ישרא...
ז"ל שם בפרשת בא: "ומצות על מרורים יאכלוהו" - שיעורו ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ובמצות עם מרורים יאכלוהו וכן על מצות ומרורים (במדבר ט יא) כמו עם וכמוהו ויבאו האנשים על הנשים (להלן לה כב) וכן ראשו על כרעיו ועל קרבו (בפסוק הבא) ולא אמר "עם" ללמד שאינו חובה שיהא כורכן בבת אח...
ברור שזה כוונת הרמב"ן לבאר את סיום הפסוק "לקדשו", וסיום הפסוק "לקדוש ה' מכובד". אבל, האם לדעתך העונג שבת שהזכיר בפרשת יתרו אין לו שום קשר עם המושג "עונג שבת" שאנו מכירים ושהזכיר שבפרשת אמור? ועוד לכאורה היה רבינו צריך להזכיר "וקראת לשבת עונג" שמצווים שיהי...
ויקהל לה כב "וטעם ויבואו האנשים על הנשים" - בעבור כי הנדבה בתכשיטין היא מצויה אצל הנשים יותר וכלן היו להן ופרקו נזמיהן וטבעותיהן מיד ובאו תחלה והאנשים אשר נמצאו להם הביאו עמהם כי טעם על הנשים שהן היו שם בראשונה והאנשים נטפלו להן וקשה שלעיל (יב ח) פירש רבינו ויבואו האנשים על האנשים כמו &qu...
ויקהל (יתרו/ אמור) לה ג ורצה רבי נתן לומר שלא הוצרך הכתוב לאסור אפייה ובשול ושאר צרכי אוכל נפש שכבר אמר להם את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו (לעיל טז כג) אבל עדיין כל מלאכות שאדם נהנה בהן ואינן עושין אלא הנאה לגוף כגון הדלקת הנר ומדורה ורחיצת גופו בחמין יהיו מותרות כי זה מעונג שבת לכך נאמר לא תבע...
כי תשא לג ז אבל לא יבא זה כהוגן ממה שאמר הכתוב (דברים ט יח יט) ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי וגו' וכתיב (שם ט כה) ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי אמר ה' להשמיד אתכם ואי אפשר שיהיה כל זה בארבעים יום האחרונים אחר שנאמר לו (להלן לד א) פסל לך ...
כי תשא לא יג "אך את שבתותי תשמורו" - אף על פי שתהיו רדופין בזריזות המלאכה אל תדחה שבת מפניה כל אכין ורקין מיעוטין למעט שבת ממלאכת המשכן לשון רש"י ולא נתכון אצלי כי לפי מדרש רבותינו באכין ורקין ימעט בשמירת השבת כי המיעוטים אצלם בכל מקום ימעטו בדבר המצווה בו ואם תדרוש המיעוט בענין מלאכ...
כי תשא ל לד "נטף" - הוא צרי וכתוב בפירוש רש"י והצרי קורין לו טריאקה ועל שם שאינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף קרוי נטף ולא ידעתי אם הוא טעות סופרים או המגיד כחש לו כי הטריאקה איננה סם אחד אבל היא מרקחת רבת ההרכבה יכנס בה שאור ודבש ובשר שקצים ורמשים כי יכנסו בה אבק העקרבים ובשר האפעה כי לכ...