סגי נהור כתב:כמדומה שזו בדיוק הראיה למקור הרוסי. הרי מזה שהרוסים הוגים בצירי אין ראיה שהמקור אצלם. וק"ל.
כדכד כתב:לא מצינו בשום מקום שהכתונת נקראת כתונת שש
מה שהוזכר כאן שש קאי על המשבצות ולא על הכתונת
חוץ מזה איני זוכר בשום מקום שיש ה' הידיעה במלה הראשונה בסמיכות ולא בשניה וגם זאת לימדנו רש"י
.השוחט כתב:דם ביוהכ"פ, [מיעוט חלב ודם על ידי התענית]
הפשטן כתב:בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על ברכת המזון או - על ברכת התורה, וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?
מעיין כתב:ידע [או בחיריק היוד כארמית בעתיד, או עכ"פ בשו"א כארמית בעבר]
סגי נהור כתב:אולי הוא הוגה את המילה בהגיית (חלק מ)התימנים?
שבענו מטובך כתב:לפי משפט הלשון, האם יתכן שכתוב 'בחגך' בלי י', ופירושה יהיה כמו 'בחגיך'?
חיימשה כתב:עקביה כתב:חיימשה כתב:וכשמברכים בהתרגשות 'שחלק מכבודו לבשר ודם' צריך לחשוב 'טפו טפו'?
לא חייבים...
ברכה זו היא שבח לקב"ה. לא למלך.
שבח לקב''ה על מה?
שחלק מכבודו למשהו שבזוי בעינינו?
סגי נהור כתב:עכ"פ הוא עומד ומדבר לפני הקב"ה.
לבי במערב כתב:בן ראובן כתב:דוגמא אחת בבקשה?
איני זכור כעת שֵׁם מסוים; ומ"מ דברי נסבו אודות כללות הענין (שפשוט הוא), ולא לחכם ספציפי (בפשטות, האמוראים שהובאו דבריהם בתלמודים - נסמכו).
לבי במערב כתב:פשוט, שגם בא"י - אלו שלא נסמכו (מאיזה טעם שיהי') וראויים הם להוראה, נקראו 'רב'
אחד מעיר כתב:ואני מדמה לזה נהל ו'רחץ' שגם הם נשארים ללא דגש מה שאני קורא התפעל קל
ביקורת תהיה כתב:'ליהנות' איננה דוגמא מוצלחת, בהיות פה"פ הא
עושה חדשות כתב:?
ביקורת תהיה כתב:אומר רש"י: אפילו על ידי אחרים.