פורום אוצר החכמה

תל אביבי

תודה רבה. אכן שכחתי לעשות חיפוש קטן ברשת לפני כן...

תל אביבי

תודה רבה הרב פלגינן!
כמו כן אשמח לקבל: דפנה שרייבר, "'גבה טורא בינינו': מחלוקת גור-אלכסנדר והשפעתה על חסידות פולין בתחילת המאה עשרים", בתוך: ציון, עט - ב (תשע"ד). בתודה מראש.

תל אביבי

אשמח לקבל את: פרופ' יורם ארדר, "הקרע בין העדה הרבנית לעדה הקראית בתקופת הגאונים", בתוך: ציון, עח - ג (תשע"ג). בתודה מראש.

תל אביבי

(לחבד־ניקים שבנינו:) ראיתי בעבר מאמר מאחד מאדמור"י חב"ד לפרש את דברי הגמרא בברכות ד, א: למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז, והקושיה ברורה: וכי ילמדו אותנו חז"ל ללמד את לשוננו לומר דבר שקר? ומובא משמו: למד לשונך לומר איני יודע, כי אכן אינני יודע איך אתה הולך להעביר את הדיבור, כי ...

תל אביבי

הא לחמא עניא כתב:
תל אביבי כתב:קטלוג שבוע הספר של 'מרכז זלמן שזר' - מצורף:

ברובו ובעיקרו לא מיועד לציבור החרדי התורני.

אכן, אך עדיין יש להם כמה מחברים וספרים שיכולים לעלות על שולחן מלכים, כספריו של אברהם גרוסמן וכד'. על כל פנים מחקתי, והמעוניין יוריד זאת לבד מהאתר שלהם.

תל אביבי

חד ברנש כתב:בורגנסקי כתב עבודת ד"ר ולא מאמר.

ולזאת אכן כוונתי, האם יש לך אותה? האם תוכל לעלות אותה לכאן? בתודה מראש.

תל אביבי

חד ברנש כתב:העבודה האחרונה נמצאת כאן
http://www.daat.ac.il/daat/vl/nagendoc/nagendoc01.pdf

אכן, וכתבתי שאותה אני מכיר, האך אם יש לך מאמרו של בורגנסקי?

תל אביבי

קטלוג שבוע הספר של 'מרכז זלמן שזר' - מצורף:

תל אביבי

בערכו בויקיפדיה הוזכר זה במחקרו ולא בפרסומיו, ראה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99 אכן, ראיתי זאת, אולם במחקרים אקדמאים רבים מצטטים: בורגנסקי, סוכה. ומדובר על: י' בורגנסקי, מסכת סוכה של התלמוד הבבלי, מקורותיה ודרכי עריכתה...

תל אביבי

זקוק למאמר: עירית ציפר, '"השוכבים על מיטות שן וסרוחים על ערשותם": מיטות המשתה - מיטת הכס באמנות המזרח הקדום', בתוך: ירושלים וארץ ישראל: ספר אריה קינדלר, עמ' 9-22. בתודה מראש.

תל אביבי

הפנו אותי לספר: 'מסכת סוכה של התלמוד הבבלי, מקורותיה ודרכי עריכתה', מאת ישראל בורגנסקי. מישהו מכיר או שמע על הספר? בחיפוש קצר באינטרנט לא העליתי משהו ממשי.

תל אביבי

האם מישהו כאן יכול להמליץ לי על ספרים ומאמרים מחקריים למסכת סוכה (בדגש על 2 הפרקים הראשונים העוסקים במצות סוכה)? בתודה מראש.

תל אביבי

אז אם כן זהו הדבר המייחד את 'עדי הנוסח' של בר אילן, ששם אפשר להוריד פרקים שלמים בפורמט 'אקסל' (לביינתים רק על חלק מן הש"ס).

תל אביבי

תודה רבה!

תל אביבי

זקוק למאמר:
דוד הנשקה, "אימתי יושבים בסוכה? לשחזורה של משנה ראשונה". בתוך: ד' בויארין ואחרים (עורכים), עטרה לחיים: מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופ' ח"ז דימיטרובסקי, ירושלם תש"ס, עמ' 104-87.

תל אביבי

אגב, סליחה על הבורות, האם באתר 'פרידברג' אפשר להוריד את סינופסיס שלם על פרק או מסכת?

תל אביבי

באתר 'עדי הנוסח' מצויים בסדר מופתי סריקה מהכתב יד המקורי למול הקלדת מקלדת של הכתב יד, כך שגם שם אתה יכול להשוות ביניהם. השוותי רבות מהסינופסיסים למול הכתבי יד ולא מצאתי שום טעות. ומבנה האתר הוא נפלא.
אשמח לשמוע למה מקובל כן בפני החוקרים.

תל אביבי

תודה רבה לכל המגיבים (גם באישי). אני זקוק לסינופסיס על פרק ראשון ושני של מסכת סוכה. בעבר היה לי חשבון באתר של בר אילן והורדתי ממנו את כל הסינופסיסים, וכעת נמחקו לי חלק. אגב, מדובר באתר נהדר המבוסס אמנם על החומר של פרידברג, אך ערוך ומסודר מאד יפה, ועם אפשריות חיפוש נהדרות. אולם המחיר יקר: 170 ש"...

תל אביבי

האם למישהו כאן יש גישה למאגר 'עדי הנוסח של התלמוד הבבלי' של אוניברסיטת בר אילן?
אשמח מאד אם יכול לכתוב לי באישי, כי אני זקוק למשהו משם.
בתודה מראש.

תל אביבי

אצל צדיקים גדולים מקובל לכתוב 'לזכר נשמת' ולא 'לעילוי נשמת', כאות לכך שנשמתם גבוה מעל גבוה ואינם צריכים עלייה, שלא באו לעולם כי אם לתיקון עם ישראל ולא לתיקון עצמם. ועל כן אינם כי אם 'לזכר נשמת' שעל ידי שזוכרים את נשמתם הקדושה, הרי מגשימים את המטרה שלשמה באו, דהיינו לתקן את העולם, ואנו זוכרים דבר זה.

תל אביבי

חד ברנש כתב:
תל אביבי כתב:
תל אביבי כתב:זקוק ל'תקופות ומוסדות במקרא' של מנחם הרן מעמוד 77 ואילך (לפי הנושא, אין לי את ההפניה לגבי הסיומת). בתודה מראש.

הקפצה. האם מישהו כאן יכול לשלוח לי לפחות את תוכן העניינים של הספר הנ"ל. בתודה מראש.

תקופות - תוכן העניינים.pdf

תודה רבה!

תל אביבי

תל אביבי כתב:זקוק ל'תקופות ומוסדות במקרא' של מנחם הרן מעמוד 77 ואילך (לפי הנושא, אין לי את ההפניה לגבי הסיומת). בתודה מראש.

הקפצה. האם מישהו כאן יכול לשלוח לי לפחות את תוכן העניינים של הספר הנ"ל. בתודה מראש.

תל אביבי

לכל החברים היקרים, הכותבים והמשוררים, איש כפי מהללו אהובים וברורים, רוב תודות על הברכות ארוכים גם קצרים, מי יתן שה' יקבל הדברים, ויעשו מאה שערים. ותודה מיוחדת להרב פלגינן על האתערותא דלמעלה שעשה פירות למטה. ולאלו השואלים, הברית התקיים ב"ה ביום שני אסרו חג. ויקרא שמו בישראל__________ כשם ש'תוכן...

תל אביבי

זקוק ל'תקופות ומוסדות במקרא' של מנחם הרן מעמוד 77 ואילך (לפי הנושא, אין לי את ההפניה לגבי הסיומת). בתודה מראש.

תל אביבי

האם מישהו יכול להפנות למקורות הדנים אודות מטבע הלשונות השונים של מחזור השנה היהודי: חג/מועד/רגל/זמן/יום טוב. וכמובן, על הכינוי 'יום טוב' הנמצא רק אצל חז"ל ולא במקרא. בתודה מראש. לעשות אותם שמחה ומשתה ויום טוב יום טוב במקרא מופיע עוד לפני כן בשמואל א כה, ח: 'וימצאו הנערים חן בעינך כי על יום טוב...

תל אביבי

מזל טוב! מזל טוב!
יהי רצון שיזכו לבנות בית נאמן בישראל, ושירוו את הוריהם הרבה נחת יהודית.

תל אביבי

מקור אחד שידוע לי: שלו, משמעותם של שמות החגים, בתוך: לשוננו לעם כרך כו, חוברת ג-ד (תשל"ה), עמ' 67-74.
כמו כן: גרוזמן, על המועדים, עמ' 19-26. אולם ניכר - גם מבלי שציין זאת - שדבריו שאובים מהמאמר הנ"ל, ולא חידש עליהם דבר.

תל אביבי

האם מישהו יכול להפנות למקורות הדנים אודות מטבע הלשונות השונים של מחזור השנה היהודי: חג/מועד/רגל/זמן/יום טוב. וכמובן, על הכינוי 'יום טוב' הנמצא רק אצל חז"ל ולא במקרא.
בתודה מראש.

תל אביבי

כמדומני שראיתיו פעם בבית מרקחת שבקניון 'רב שפע'. אם המקום אכן נגיש לך אוכל לבדוק לך בהמשך אם אכן הם מוכרים את זה שם.

תל אביבי

אוסף שלך? אפשר לקבל העתק? בפרטי?
רוב תודות!

תל אביבי

לא ידען כתב:כ"ק מרן האמרי אמת זי"ע מגור, כתב ממש לשלילת רעיון זה.

אפשר מקור? בתודה מראש.

תל אביבי

עושה רושם שלכמה פה יש ענין ל'רדוף' אי מה (שעדיין לא ברור לי את מי) ממניעים ומאינטרסים אישיים, ורק מחפש היתר וכר להתלות עליו...

תל אביבי

במה מדובר? במכונות (עד היום עלה שם בקבוק מים 9 ש"ח!)?

תל אביבי

ראה כאן:
viewtopic.php?f=28&t=5109#p450069

תל אביבי

נתחיל בצורת אמירת השיעור, האם ראית פעם סטודנט מעז להתווכח עם המרצה באמצע ההרצאה? לעומת זאת, כל מגיד שיעור טוב, זהו עצם השיעור הדיון הדמוקרטי, בו כל אחד מוזמן וראוי להביע את דעתו. אמנם, על אקסיומות אי אפשר להתווכח, ובלימוד החרדי יש הרבה יותר אקסיומות מאשר בלימוד החילוני. אני רק מעיר על נקודה אחת, וה...

תל אביבי

יורשה לי להגדיר את החילוק שכתבתי בין תלמיד ישיבה לחוקר, החוקר מתמקד בהבנת המקרא והגמרא בצורה הפשטנית והמתקבלת על הלב, אם הראשונים מועילים לו הרי שטוב, אם לא יפנה לאחרונים, אם גם אלה לא הועילו לו יחשוב לבד ויעלה את דעותיו עלי ספרו, לעומת זאת הישיבתי מתמקד בהבנת הראשונים כמו שהוא מתמקד בהבנת הגמרא. וז...

תל אביבי

אולם חוקר טוב יגיע רחוק יותר מהישיבתי. כל חוקר טוב, לא משנה אם הוא ישיבתי או אקדמי, יגיע רחוק יותר מאחד חובבן. השאלה היא, על מה בנויה השיטה. השיטה הישיבתית היא לא לכבד את הסמכות, אלא כל דבר פתוח לבדיקה וחקירה. צא וראה, איך ראש ישיבה החשוב ביותר חייב להתמודד עם בחור משיעור א'. לעומת זאת, השיטה האקדמ...

תל אביבי

פלגינן, קראתי כמה וכמה מאמרים על הקראים, וניסיתי להבין את התפתחותה הראשונית של הכת ממבט קראי וממבט רבני, כמעט אף אחד מהמאמרים שקראתי לא ציין לדברים הרבים שיש על כך בספרות הרבנית והקראית, את דברי הגאונים בזה, דברי הראשונים, והקראים. עד כדי כך שיש ספרים שמערבים בין מסורת הרבנים לבין המסורת הקראים ועשו...

תל אביבי

החילוק שאתה מצביע בין הלימוד הישיבתי ללימוד האקדמי כלל לא נראה נכון, אני לא חושב שיש בזה הבדלים, אני כן חושב כמו שכתב הרב 'צעיר התלמידים' לעיל, שיש מן החוקרים האקדמאים שתולים את דבריהם על הררים התלויים בשערה, אמנם חוקר טוב ואמיתי יחתור להבנת הדברים לאשורם עוד יותר מהישיבתי, כיון שלא אין את הקבעון המ...

תל אביבי

אז כנראה שלא קראתי את דברי בעיון... בקיצור אמרים: כתבתי שאכן יש מחקרים היסטוריים עם ידע רב ומקורות ראשוניים, אך עם כל זאת הצרתי על כך, שפעמים ואני פותח נושא היסטורי שלא חסרים עליו כלל מקורות ראשוניים רבים, ואני קורא עשרות מאמרים בעניין, ואף אחד מהם לא טורח לתת לך מקורות ראשוניים, על אף שאותם מאמרים ...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 141 תוצאות