פורום אוצר החכמה

אינו ברור שאפשר לברך ולצאת ידי חובה בשתיה ע"י קש עי' שו"ת אבני חפץ (לוין) סימן ל"ו.

נא אם אפשר להעלות מהרי"ל דיסקין פ' עקב על הפסוק ולעבדו בכל לבבכם.

קושיא נאה ויפה, וחוץ מספר אחד בן זמנינו לא מצאתי למרבה הפלא: לבית שמאי במשנה ביצה יז ב, שאדם אסור לטבול בשבת ויו"ט, איך קיימו עונת ת"ח? והרי בזמנם עדין נהגה תקנ"ע, וכי עמדו בטלים מתורה ותפילה עד מוצ"ש? אני רוצה להוכיח מזה שנטמא בשבת מודו ב"ש. [/b].[/size] לדעת השיטה המובא ב...

נא להשאיר את האשכול נקי ולהעלאת חומר או מראי מקומות היכן הצדיק מוזכר או מובא ממנו חידו"ת.
(על שאר הפולמוס אפשר לפתוח אשכול חדש).
בתקוה לשיתוף פעולה

עומדים להו"ל ספר המכיל הגהות וחידושים מאת כ"ק אדמו"ר רבי יענקעלע מפשעווארסק זצ"ל על כן מבקשים מחברי ורבני הפורום החשוב הזה, למי שיש לו תח"י כת"י או צילומים או כל מידע היכן מובא ד"ת משמו, שיואיל בטובו להעלות לכאן. ומשמים יתברכו בכל מילי דמיטב

רוצה ללמוד כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

אברהם כתב:תודה רבה!
זה כתוב שאדמו"ר רבי ישראל מגור אמר לרבי אריה לוין בשם החידושי הרי"מ.
עכ"פ תודה.

באיזה הקשר???

באחד מביקורי הבית ישראל אצל רבי אריה התבטא ר' אריה על אחד מחתניו שהוא ירא שמים ונענה הבית ישראל כנ"ל

למען הדיוק נאמר הדברים על הגריש"א

חבר פורום אוצר החכמה כתב:לא ניתן להדפיס פדפ מספר 'דיני ממונות'

גם לא דרך תוכנת ניטרו (nitro)?

לאחרונה יצא ספר בשם עטרת חן והוא אוסף של כת"י (הודפס לרגל שמחת משפחות מקובצקי ולרר) ושם בעמוד ק"ע יש דברי תורה מהאמרי אמת בעת ביקורו בא"י בשנת תרפ"ז. הנני חושב שיש שם דברים חדשים.

חבר פורום אוצר החכמה כתב:נא לציין איזה חלק ואיזה עמוד.

חלק ד' עמודים קל"ד - קנ"ח

צביב כתב:דרך אגב
היה מי שכתב שדרך רש"י בפירושו לבאר את תרגום אונקלוס, [או לחלוק עליו, ושמעתי מאבי מורי שרש"י סבר שאונקלוס אינו תנא, אע"פ שהיה בדור תנאים]

גם אם אינו תנא אבל כל דבריו הוא מפי התנאים כמבואר במגילה ג. ועי"ש במהרצ"ח

נא בבקשה אם אחד יכול להעלות מספר דיני ממונות לרבי עזרא בצרי בענין. אחד שמקבל על עצמו לא לטעון קים לי אם מהני.
יישר כח מראש

חיפש להתיר. כי גם הנך וכמותך שותים קפה עם סוכר לפני שחרית....

שברי לוחות כתב:

מסילות.PDF

תודה רבה עזרת לי מאוד

שברי לוחות כתב:בספר מסילות באגדה עמ' פב כתב שאולי הוא ט"ס וצ"ל כ"ה והוא ספר כבוד הבית עיי"ש

נא אם תוכל להעלות את העמוד שציינת כי אין לי את הספר.

על עבדים הויכוח הוא משום השאלה שהסוג הזה של אנשים היינו עבדים לא היה באותו הנס שלא כמו הנשים שהיו ולא משום שהעבד הזה לא נולד מכאלה שהיו באותו זמן. וכמו שביארתי לעיל. עיין במחצית השקל. נכון. גם על גיורת הנידון הוא רק משום שהם לא היו באותו הנס (ולא משום שאמותיהן וכדומה כמו שכתבו פה, אלא סוג הזה של נש...

כן יש לדון לענין עבדים.- עי' מח' בזה מג"א וגר"א סימן תרפ"ט (ובאמת יל"ד גם על גר עצמו דהא לא היה באותו גזירה - ועיי' ירושלמי פ"ב ה"ג ממגילה דחייב).
בכל זה דן הצפנת פענח בפ"א ממגילה סוף ה"א. וכן עי' בשו"ת אמרי כהן (הולנדר) סימן יג.

בעיון יעקב (על עין יעקב) ברכות דף ג: כתב וז"ל "ובכ"ח כתב דרבי אזיל לשיטתו" וברצוני לדעת מי זה ספר כ"ח? ויתכן שזה כלי חמדה (לניאדו) אולם חיפשתי שם ולא מצאתי פירוש זו שם.

אין מתקופת הראשונים. אולי זה טעות והכוונה לא"ח והוא ארחות חיים. תבדוק בפנים אם הוא מדבר על הענין.

בספר טעמא דקרא מדבר מזה.

קו' הראשונה. הוא קו' המדרש בבראשית רבה לט יב.

עוד דבר בענין פורים. וז"ל ברכי יוסף תרצ"ה סק"ז. נסתפק הרב יד אהרן נר"ו, השולח לרעהו תרנגולתא פטימתא, ואכלה, ושוב נמצאת טריפה, ויגיד עליו רעו כי טריפה הביא אליו, אם יצא ידי חובת מנות או לא. ויש לעמוד במחלקת הראשונים בשני חזקה, אם אכלה ערלה שביעית וכלאים, דדעת הרמב"ם פי"ב...

פייערמאן כתב:כמדומני שברדב"ז מבואר שא"א למכור עבד לקרוביו.

נא לציין מראי מקום

ועוד יותר יש לעיין למה אינם מוזכרים בדברי הגמ' בעירובין נד: כיצד סדר משנה, לא מוזכר שמשה רבינו לימד את בניו.

כעת ראיתי שבעבר לפני כמה שנים נידון כבר שאלה זו פה בפורום. תחת הכותבת האם לוי תנא ופליג.

עוד שאלה יפה ששמעתי וחיפשתי באוצר ולא מצאתי (קשה לחיפוש). האם אדם יכול להיות עבד של עצמו. וכגון שמכר עצמו לעבד לאביו או שמכרוהו בית דין לעבד לאביו. ובתוך שש מת אביו והרי עבד עברי עובד את הבן נמצא שהוא עבד של עצמו ועד שלא ישחרר את עצמו בכתב שחרור יהא מותר בשפחה כנענית.

ריב"ל מוזכר במשנה בסוף עוקצין. ולכן אינו נראה שלוי שהוא חבירו של רב הוא אביו. (הגם שרב תנא ופליג).

אם אין זכרוני מטעני. גם בספרו אבני חפץ מדבר על זה. וגם בספר בית דוד לייטער.

במהר"ם שיף בהגהותיו בסוף מסכת חולין (דרושים נחמדים) שואל זאת ומתרץ " יש אומרים מפני שאינו שוה לכל נפש שבעל כרחו ישמע. ויש אומרים שאין צריך לאומרו שודאי בכל השמחות יש כלי זמר וכמו שלא אומר לך מיני מאכלים. ויתכן שהסעודה היה בלי אונס שלא להעביר ישראל על דתם באונס רק מרצונם הטוב. וכמ"ש לע...

ייש"כ. חשבתי כן מהשערה. ייש"כ.

אי' בגמ' פסחים קיז. אמר רב יהודה אמר שמואל שיר שבתורה (אז ישיר) משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו[b] מן הים. הרי לנו גמרא מפורשת שאמרו רק אחר שעלו. אולם ברבינו חננאל הגירסא שם בשעה [b]שעמדו על הים. שוב דנה הגמרא הלל מי תיקן ר"א אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים. פרשב"ם לאחר שעברו כדכתיב ה...

מי יודע מי זה מהר"ח מברעסלא המובא בספרי חיד"א (פתח עיניים אבות פ"ג מי"ג, מחזיק ברכה או"ח סימן רט"ז)?