לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
אומרים שא' המגידים סיפר ששאל את החזו"א האם מותר לספר לציבור סיפור שלא היה ע"מ לעורר את הציבור, והתיר לו, וזהו הסיפור הראשון . (יתכן שגם הסיפור על המגיד הזה נכלל בהיתר זה...) לגופן של דברים, הבנתי שנטיעות מבקש להשתמש בציטוט הנ"ל כמקור, וע"כ הערתי על נוסחו (ולא התייחסתי לגופא דעובד...
הנוסח שהובא למעלה אודות מהר"ם פאדווא הוא לכאורה בלתי אפשרי. מהר"ם נפטר בחודש שבט ה'שכ"ה (1565 למנין או"ה) זקן ושבע ימים. באותו זמן (ככל הנראה) עדיין לא הגיעו עלי התה לאיטליה, ודאי וודאי שלא בצעירותו של מהר"ם. ראו מ"ש בויק': הפעם הראשונה שבה פגשו אנשי אירופה את המשקה הי...
שמחה גדולה היא לנו. ספריו של הרי"י סטל הם דוגמא ומופת לעורכים תורניים רציניים, ולי אישית הם פתחו פתחים גדולים אל בית מדרשם של חסידי אשכנז. בנוגע להערת אריסמנדי על הוידוי לפני חכם: בכל המקורות שנאספו ע"י איבן מרקוס ויוסף דן (ואולי כבר ע"י יצחק בער) וגם באלו שהוסיף למצוא ריי"ס לא מ...
אכן כן. עיין בנפה"ח שם שתמך יסודותיו בפסוק 'אם לא בריתי' וגו' ובמאמר חז"ל שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם מקבלין ישראל וכו' ואם לאו וכו'. וראה בע"ז (ג, א): "שמים וארץ יעידו בהם שקיימו את התורה כולה, אומרים לפניו רבונו של עולם שמים וארץ נוגעין בעדותן שנאמר אם לא בריתי יומם וליל...
קיום המצוות הוא מתנאי תלמוד תורה, ומי שלומד ואינו מקיים את מה שהוא מחויב אין תורתו תורה (ואינה מקיימת את העולם). בשאלה דלעיל, לכאורה פשוט שכיון שאין מי שיעסוק בהצלת נפשות הלזו, הרי רק אם לומד זה יפסיק ממשנתו ויעסוק במצוה הוא יקיים את התורה ויקיים את העולם.
ראה בטור (סי' רלו): וחותמת ומבדיל בין יום ובין לילה בא"י המעריב ערבים, זו היא נוסח ספרד. ונוסח אשכנז, ומבדיל בין יום ובין לילה ה' צבאות שמו אל חי וקים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד בא"י המעריב ערבים. וכתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל: ויותר נכון נוסח ספרד, כי אין זה מעין חתימה סמוך לחתימה. ולי...
אולי אפשר למצוא משהו במקורות הבאים (שצויין להם בויק' ערך 'הרשלה אוסטרופולר'): חיים שוארצבום, 'ליצנים עממיים מפורסמים בישראל', מחניים, ס"ז, 1962, עמ' 57–63 ז' איגרת, 'אוסטרופוליה באספקלריה של דורות', העבר, יט תשל"ב, 211-209. א"י ברור, 'לדמותו של הירשל אוסטרופולר בנוסח גליציה', העבר, כא...
האמריקאים הם מושחתים (מהיכרות אישית) ואנחנו מתפללים שגם הם יאבדו (רק שהאירופאים ימותו ביותר ייסורים) העלטער זיידע שלי (שישב בבית הסוהר הסובייטי) היה מתבטא לפעמים אודות אי מי שהוא 'גוטע גוי'. במענה לשאלת בנו מה זה גוטע גוי, ענה זקני: זהו גוי כזה שאני מאחל לו 'זיסער טויט'. - ומהו זיסער טויט? - שתדרוס...
מדוע הינכם עושים ליצנות מכותב רציני כנטיעות? ר' הערשלע אוסטרופולער היה חסיד יר"ש שהסתופף בצל קורתו של הרה"ק ר' ברוך ממז'יבוז זי"ע, ומקובל שהוא היה נוהג לשמח את הרר"ב שהיה נוטה בד"כ למרירות. (וכעי"ז מצינו אצל ר' מרדכי ראקובר חסידו של הרבי הק' החוזה מלובלין, ואולי גם עניי...
אם יש טעם להקפיד ולומר בס"ד אחרי כל פועל בכל משפט (ולענ"ד אין, כנרמז בתיבה האישית) זה על פעלים בגוף ראשון, וכמו שמצינו שאמר יעקב אבינו ע"ה בקברי אשר כריתי לי בס"ד שמה תקברני, ובשאר מקומות. לפיכך, כמדומה לי שאין ברישא אלא מה שבסיפא. לא הכרת הטוב כלפי שמיא חמירא להו, אלא כפירה בטו...
אחד המטוסים אותו ניסו לחטוף היה של אלעל. הטייס, הכלכל, איש הבטחון והנוסעים פעלו בתושיה והצליחו למנוע את החטיפה. כך נתפסו חלק מן החוטפים, וביניהם ליילה חאלד. לאחר מספר שבועות, במהלכם השתלט חוסיין על מוקדי הפעילות של אש״פ בארצו והרג אלפים (ספטמבר השחור; שנסיבותיו והתנהלותו קשורים בגורמים כלל אזוריים,...
לענין זיקת הרמ"ע ליוכ"ק, עיין בשו"ת רמ"ע מפאנו סימן ע"ט הוא כותב שיש מי שנוהג כך להתענות בער"ח, והוא מכנה את זה יום כיפור קטן. והוא מבאר את הכוונה בזה (על פי סוד, ככה"נ ) במיעוט הירח, הווא כותב שבעצם אם זה כבר אחר המולד אז אין נכון להתענות כי זה כבר בחידושה, אלא ש...
יישר כח גדול. חמרא למרא וטיבותא לשקיא. ואולי יתכן לבאר בזה לפי מה דאיתא בכתבי האריז"ל, שי"ח פסוקי יהי כבוד כנגד י"ח ברכות שמו"ע., ונראה שפסוק זה ממשלי הוא תוספת מאוחרת יותר, והינו מכוון כנגד הברכה הנוספת שנתקנה אח"כ שהיא ברכת המינים, בפירוש הרוקח לסידור נראה שהוא כולל את הפס...
גולדשמיד כתב מסברא בלבד שהיות והפייטן הוא מבני איטליה אין לו ענין לישמעאל, וע"כ נראה שזו תוספת מאוחרת. אך ראה מה שהאריך בענין זה ר' אברהם פרנקל (נכדו של רד"ג).
בויקיפדיה נכתב אודותיו נולד בעיר ורשה שבפולין ליונה ואסתר מרגליות. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל. למד בישיבות בירושלים, ונמנה עם מסיימי המחזור הראשון של האוניברסיטה העברית. ערך את ה"אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים" וה"אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל", וכתב בהן ערכים רבים. בנוסף הוצי...
הרב בברכה היכן כתב ע"כ וידר? חיפשתי ב'התגבשות' (במפתח, וכן באמצעות חיפוש או סי אר) ולא מצאתי. לוצאטי התואיל לציין לכמה כתבי יד שבהם מפורש שאמרו אמת ויציב בערבית? (ידוע לי על כ"י שבהם צויין שיש לומר 'אמת' לאחר ק"ש של ערבית, אני שואל על כאלו שנתפרש בהם 'אמת ויציב')
במאמרו של עזרא פליישר 'על סידור קדום כמנהג ארץ ישראל' (נד' בספר הזכרון ליצחק טברסקי 'מאה שערים') בעמ' 27 הוא כותב כמעט בדרך אגב: "הכוונה כנראה לפסקה אמת ויציב שנאמרה לפי מנהג ארץ ישראל (גם בערבית) בצמוד לקריאת שמע". (בשבתות ויו"ט אמרו לאחמ"כ פיוט שהחליף את נוסח הקבע של אמת ואמונה...
הרוקח כותב בפירושו לשירת הים וארוממנהו - ברוממות, כאדם שאומרים שבחו לבו מתרומם למעלה, וכן הכסא מתרומם בזמירות ישראל, זהו רוממו ה' אלהינו, והכבוד מתרחב ומתגדל, וגבורותיך יגידו, הדר כבוד הודך , יודוך ה' כל מעשיך, כבוד מלכותך. זהו שיסד הפייט : ויזרח הפאר, ברוב מאור, עת שיר בעת יעלה, בהוד מוצהב, הדר כבו...
נוטר הכרמים כתב נראה להעיר כאן עוד, שבעצם הסליחה היחידה ליוכ"ק שיש בה איזכור ליום זה ביחוד זוהי סליחה זו, בה נאמר במפורש 'יום זה... בטל במיעוטו כדמות ירח', וכן בהמשך 'הן ראש חדשים אל עמך נתת לזמן כפרה על כל תולדותם'. ישבב הסופר כתב לענין זיקת הרמ"ע ליוכ"ק, עיין בשו"ת רמ"ע מפ...
אכן מסתבר כדבריך. תודה. האמת שהקטע שכתבתי למעלה מונח אצלי מכמה שנים, ואינני יודע כעת ע"פ מה או מי כתבתי את הפרט הנ"ל על הקדמת כש"ט, ומסתבר שמידע זה צריך בדיקה. אך על מה שכתבת שבכש"ט הנדפס אין ברכת חיים או מתים כלל, כעת עברתי על ההקדמה (בתוך ס' מאור ושמש קורייאט, מדף כה ע"ב)...
עיינתי שוב וראיתי שבכש"ט הנדפס חסרים חלקים גדולים מההקדמה, ועכ"פ אין שם ברכת חיים או מתים. ואילו בכה"י משמשות הברכות 'נ"ר' ו'ז"ל' בעירבוביא. אמנם מתוכן הדברים מוכח שרש"ט השלים את החיבור בחיי רבותיו. וז"ל רש"ט: נחני ה' בית מורי ורבי ואנשיו, אבי אבי רכב ישראל ופ...
הריקאנטי מעתיק בכל פרשה קטעים שלמים מכתר שם טוב. בהקדמת רש"ט ן' גאון שבכ"י הוא מברך את רבותיו בברכת החיים. אולי שינו זאת מדפיסי הספר מאור ושמש לר"י קורייאט ששם הועתק הכש"ט (בחסרונות ושיבושים נוראים). (ע"פ היכרותי המעטה עם הריקאנטי מסתבר לי שהוא השתמש גם בפירושו של רי"ן ...
מש"נ בעל האיתור ייש"כ על המ"מ החשוב. אם כן איפוא שימש ר"י ן' שועיב כמקורו של הריקאנטי (כדרכו להעתיק מכל מקובלי ספרד שקדמוהו). אמנם דומני שבפרדר"א שבידינו מדובר רק על מילתו של אברהם ביו"כ.
לגבי שה"ג, האם החלוקה למע"ג ולמע"ס אינה של בן יעקב?
לומד_בישיבה כתב:הכרתי אדם חשוב שהיה לו יד בקבלה ואמר לי שהוא ראה דברים בקבלה מרי"א ואילו היה החיד"א רואה זאת לא היה כותב מה שכתב. יותר מזה הוא לא רצה לפרט.
בבעלזא אכן בנו ובנו במשך כל 16 [ולא 15] השנים (ועדיין בונים עוד, לקיים מ"ש 'ורב שלום בניך, א"ת בניך אלא בוניך', ופירשו בזה שר' שלום ובניו יהיו בונים תמיד). למעשה, אתם צוחקים מסלומון אבל הוא צוחק כל הדרך לבנק.
זכור לי שרי"א כתב באיזהו מקומן (אולי בארי נוהם גופיה) שיש כאלו שאחר פטירתם אמרו עליהם שחזרו בהם, והוא חושש שגם עליו יאמרו כן. ולנידון דלעיל, חשבתי עתה שאולי אין לראות בהעתקה הנ"ל הסכמה, כיון שהארי נוהם התפרסם רק אחר פטירת המחבר ונדפס לראשונה בשנת ת"ר, ובפועל היו לרי"א קשרים יפים ...
ישבב לא ידוע לי על קשר ישיר לרמ"ע מפאנו, אך עיין במחקרי תפילה ופיוט לרד"ג (עמ' 322 והלאה) אודות סדר ערב ר"ח. ובתוה"ד כתב שהאיטליאנים היו הראשונים שגרמו להפצת המנהג.
רמ"א אורח חיים סימן קע סעיף כב הגה אחר כל אכילתך אכול מלח ולאחר כל שתייתך שתה מים וכמו שיתבאר לקמן סי' קע"ט . ונ"ל דוקא שלא היה מלח בפת או במאכלים שאכל וכן שלא שתה משקה שיש בו מים אבל בלאו הכי ליכא למיחש. וכן נוהגין שלא ליזהר באכילת מלח ושתיית מים אחר הסעודה מטעם שנתבאר שו"ע אורח...
בעבר נכתב בקובץ מבקשי תורה שהגה"צ רי"מ חרל"פ נהג שלא לומר את הפיוט ליוכ"ק 'יום זה' בשל יחס מחברו לחכמת הקבלה. לאחרונה מצאתי שהמקובל הגה"ק ר' אליעזר נחמן פואה בעל גורן ארנן תלמידו של הרמ"ע מפאנו כתב לעצמו מעין סידור ובו תפילות ובקשות תחינות סגולות וכוונות ע"פ סדר הי...