פורום אוצר החכמה

טור תלגא

טז: אמר רבי חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח כאן העירו למה לא נכתבה שירת הבאר אריח על גבי לבינה, וציינו לספר שירה חדשה בקונטרס בדידי הוה עובדא עמוד שצז עי"ש דבר מעניין. ולענין שיר השירים למה לא נכתבה אריח על גבי לבינה, עי' הלכות...

טור תלגא

טו:
וכמה אמר רבי ירמיה שתי אמות היה והעמידו על שתים עשרה ואמרי לה על שש עשרה ואמרי לה על עשרים וארבע במתניתא תנא על ששים

לביאור יפה על כל השיטות עי' טעמא דקרא במגילת אסתר ד"ה ויושט המלך לאסתר

טור תלגא

יד.
אביגיל דכתיב והיה היא רוכבת על החמור ויורדת בסתר ההר וכו'.

בפרשת דרכים לבעל משנה למלך האריך בסוגיא זו בדרך המלך דרוש אחד עשר ובדרך המלך דרוש שנים עשר.
עי"ש ביאור נפלא לבאר הויכוח בין דוד ואביגיל בענין הריגת נבל ונישואי דוד לאביגיל ותרווה צמאונך.

טור תלגא

אין צריך להתרחק כל כך הרי כל זאב שבמקרא מתרגמינן דיב

: מתורגמן.png (166.35 KiB) נצפה 3798 פעמים

טור תלגא

יא.

ת"ר שלשה מלכו בכיפה ואלו הן אחאב ואחשורש ונבוכדנצר

ביאור דברי חז"ל "אחאב מלך ישראל משל בכיפה"

טור תלגא

פרשת ויחי

והשב ישיב לנו את את כל הרעה אשר גמלנו אתו
ופירוש כל בכאן, כמו כל כלאהם והדומים.

מה פי' כלאהם?

טור תלגא

הביאו באשכול למה צריך גם דובים?
מרי"ח סופר שליט"א מה שכתב בקובץ בית אהרן וישראל וברוך שכוונתי.

: בית אהרן וישראל.png (406.31 KiB) נצפה 3977 פעמים

: בית אהרן וישראל 2.png (275.37 KiB) נצפה 3977 פעמים

טור תלגא

מצאתי בגוגל בוקס https://books.google.com/books?id=OOjYWznFOEoC&pg=PA203&lpg=PA203&dq=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%92%D7%A8%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA&source=bl&ots=_wQBk6xU7J&sig=ACfU3U2saZO17Qa7WrQLme4Dqz7oZz7rrA&hl=en&...

טור תלגא

כה. רש״י ד״ה דובים - וזאבים בשדות. האם כוונת רש״י שדובים היינן זאבים? דב בארמית היינו זאב ראה רש"י דניאל ז ה וַאֲרוּ חֵיוָה אׇחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב. לדב כתיב כמו דיבא תרגום של זאב שאף זאב נקראת מלכות פרס שנא' ע"כ הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם: והוא מבראשית רבה צט בנימין כנגד מלכו...

טור תלגא

דברי יוסף לבעל תבואות הארץ בחלק הפרדס שופטים ה כג

: דברי יוסף פרדס.png (177.54 KiB) נצפה 3291 פעמים

טור תלגא

בתרגום יונתן שמואל א' ב ד קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל. על מלכות מקדון אתנביאת ואמרת קשתת דגברי מקדונאי יתברין ודבית חשמונאי דהוו חלשין יתעבדן להון נסין וגבורן. שיר השירים ו ז-ט כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך. ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר. אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליול...

טור תלגא

שיח השדה ספר זכרון אות ל

טור תלגא

יפה, אבל התאריכים באבודרהם הם ע"פ לוח היוליאני ולא הגרגוריאני, ולפי לוח היוליאני היום הוא נובמבר 9.

טור תלגא

מצאתי את זה הנשר

: הנשר.png (250.31 KiB) נצפה 2147 פעמים

אבל צ"ע לפי"ד דבעמון ומואב היה לו לכתוב עד היום הזה ולא עד היום. וכן במה דכתיב בקבורת משה ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה היה לו לכתוב עד היום ולא עד היום הזה.

טור תלגא

בשיר מעון כתב ששמו "לשמי" למה זה תשאל לשמי, נרלע"ד ידוע מה דפירש בעל הפלאה גבי מנוח שאמר לו המלאך למה זה תשאל לשמי והוא פלאי כי שמות המלאכים משתנים על פי שליחותם לפי ענין השליחות כך יקרא שמו וגבי מנוח שליחות המלאך הי' להפליא נדר נזיר את שמשון בנו הנולד לו לכך אמר למה זה תשאל הלא משתנה...

טור תלגא

באם לבינה פי' כיון שרבקה היתה בעזרתו לקבל הברכות לכן שנאתו גם עליה, ותמות גם היא כשיהרג את יעקב מתוך צערה ולא חשב להמתין רק בשביל אביו.

טור תלגא

כב.

אמר טבי בריה דמרי טבי

ר' שמואל דוד העיר על אב ובן בשם אחד וכנראה ההודעה נמחקה.

ראה ביפה תלמוד מש"כ ע"ז.

טור תלגא

http://kiddushhachodesh.net/

טור תלגא

רד"ק את עוץ בכורו, כמו שפירשנו את צידון בכורו (לעיל י, טו). ומה שאמר את צידן בכרו, לא מצאתי בו טעם נכון למה אמר בכרו מה שלא זכר כן באחרים, כי ברוב הנזכר ראשון הוא הבכור אלא אם כן זכר אתו ראשון למעלתו, כמו את שם את חם ואת יפת, ולדעת המפרש כי יפת היה גדול בשנים, וצידון שהיה גדול במעלה מאחיו וגם ב...

טור תלגא

ב:

לא סלקא דעתך דכתיב ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה׳ וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש.

ברלב"ג על התורה פי' שאהרן מת באחד בשבט דלא כסוגיין.

דנו בדבריו כאן אהרן מת בא' בשבט
וכאן פרשת חוקת - יום פטירת אהרן הכהן

טור תלגא

תודה!

טור תלגא

באם לבינה איתא "ובר" וגם זה צ"ב.

טור תלגא

פרשת נח

איש צדיק. בתרגום אונקלוס: ובר זכאי.
האל"ף בלתי נעה אינו רק סימן נקודת פתח, והמלה בשקל גנב בשלמים.

מה ביאור גנב בשלמים?

טור תלגא

נא. משפחת בית הפגרים ומשפחת בית ציפריא ומאמאום היו וכו' במכות יד. באיטליז של עמאום זהו אותו מקום ומחלפין אלפי"ן בעיני"ן? ראה ארץ ישראל ושכנותיה ערך אמאוס i, המלה אמאוס הוראותו מרחץ והיה כמה מקומות בשם זה (בא' או ע' בראש התיבה וס' או מ' בסוף התיבה) ועי"ש מספר 8) ו9) דאיטליז של עמאום ה...

טור תלגא

נא: רש״י ד״ה באבוקות של אור - זורקין אותם כלפי מעלה, ומקבלין אותם, ויש שבקיאין לעשות כן בארבע אבוקות, או בשמונה, וזורק זו ומקבל זו, וזורק זו ומקבל זו. בגמרא לקמן נג. מבואר שמונה אבוקות, ומדוע כתב רש״י ארבע. לכאורה הטעם ברש"י מפני הגמרא שם: אביי קמיה [דרבה] בתמניא ביעי, ואמרי לה בארבעה ביעי . א...

טור תלגא

וכיו"ב ערכין ל: דאמר רבי יוסי בר' חנינא בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו שנאמר בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו וכתיב (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד לא הרגיש לסוף מוכר את שדותיו שנאמר (ויקרא כה, כה) וכי ...

טור תלגא

ערוך לנר: ברש"י ד"ה מצות הרבה. לישב בסוכה להניח תפילין. אין להביא ראי' מזה שדעת רש"י דמניחין תפילין בחה"מ, די"ל דרש"י נקט כן למשל, אי ס"ל תנא דברייתא כמ"ד שבת ויום טוב זמן תפילין הוא, או די"ל דב' חלוקות הם, שרש"י נקט למשל מצות שרגילין לבא ביחד, כגון...

טור תלגא

מו.

ת"ר היו לפניו מצות הרבה וברש"י מצות הרבה. ליטול לולב לישב בסוכה להניח תפילין להתעטף בציצית.

במלא הרועים מדייק

נ"ב משמע דס"ל לרש"י דבחול המועד מניח תפילין

וכ"כ תוספת רעק"א בפ"ג דברכות (אות כג). אבל הערוך לנר כתב שאין להביא ראיה מכאן עי"ש.

טור תלגא

מה.

ותנא דידן מאי טעמא קרי ליה מוצא
viewtopic.php?f=46&t=29079

טור תלגא

בתשעה באב יש מנהג בית יוסף סי' תקנט ומ"ש שיש מקומות שנוהגין שלא לומר השירה כ"כ הכלבו והטעם משום דאין לומר שירה לעת כזאת והעולם נוהגין לומר במקומה שירת האזינו . בן איש חי שנה א פרשת דברים גם עוד המנהג פה עירנו בגדא"ד לומר האזינו במקום שירת הים וגם בדבר זה לא שניתי מנהגם של הציבור, ורק ...

טור תלגא

לט. במשנה, הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה. נראה מכאן שאין על אתרוג של שביעית חסרון של 'לכם' אע"פ שיש בפירות שביעית דין של לאכלה ולא לסחורה ועוד הנאות שאסורים בפירות שביעית, מכ"מ סגי שיש בה היתר אכילה כדי לחשבה 'לכם'. ומכאן קשה על הקרבן העדה שפי' על הירושלמי שקלים פ"ג ה...

טור תלגא

לד: ברש"י ד"ה לגיטי נשים. בסוה"ד כדאמרינן (סנהדרין קט.) מאי בורסיף בור ששפו את מימיו ולא נשתייר בו כלום. קצת צ"ע שהרי שם בגמרא נאמר כן על שניהם בין על בבל ובין על בורסיף אמר רבי יוסף בבל ובורסיף סימן רע לתורה, ואולי לפי דברי הגמרא כאן צריכים לפרש שם כן "בבל בורסיף" העי...

טור תלגא

לייבעדיג יענקל כתב:היכן בארץ ישראל (מלבד בערבה הרחוקה) נמצאים מחצבי ברזל ונחושת?

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=41395

טור תלגא

חיי היהודים בזמן התלמוד - נהרדעא

: נהרדעא הערות.png (231.61 KiB) נצפה 516 פעמים

טור תלגא

המשנה ברורה מדבר על ספר תורה אשכנזי. איך אפשר להביא ראיה מכאן שספר תורה ספרדי המונח במאונך על הבימה דינו כמונח ולא כעומד? הנקודה הוא כשספר תורה מונחת במקומה אין חיוב לעמוד ואפילו הוא עומד עמה מקרי מונחת במקומה. ולכן מה איכפת לן אם הוא ספר תורה ספרדי כיון שהוא על הבימה באיזה אופן שיהיה עדיין מקרי מו...

טור תלגא

אם השיעור של ז"ט בסוכה הוא כדי שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, למה לא סגי בשבעה על ששה, וכי צריך שולחן בשני צדדים? ראה הדיון על פי' של קהתי במשנה א כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=34428#p178366 ובתוכם דברי הרב תוך כדי דיבור הי"ד ביאור קהתי קהתי סוכה.png וכאן https://for...

טור תלגא

משנה ברורה קמ"ו ד' אין צריך לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה (יז) א"צ לעמוד וכו' - ואפילו העומדים על הבימה דא"צ לעמוד מפני ס"ת אלא כשאדם נושאה אבל כשמונחת במקומה א"צ [עיין בריש סימן קמ"א דדוקא הקורא והעולה לתורה צריכין לעמוד] וכן אפילו כשאחד תופסה בידו כגון בעת שקורין ההפטר...

טור תלגא

יש"כ!

בתוספתא חסדי דוד סנהדרין פ"ב ה"ו האריך בזה

: חסדי דוד1.png (566.82 KiB) נצפה 847 פעמים

: חסדי דוד 2.png (600.51 KiB) נצפה 847 פעמים

: חסדי דוד3.png (589.86 KiB) נצפה 847 פעמים

ועי' תורה לשמה סי' תצה.

טור תלגא

פג.

ת"ר מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל

בפרשת דרכים לבעל משנה למלך האריך בסוגיא זו בדרוש דרך החיים.
עי"ש ביאור נפלא לבאר הויכוח בין דוד ואחימלך כשבא דוד אל בית אחימלך ושאל לו ללחם ואמרי' שאחזתו לדוד בולמוס. וגם ביאור הויכוח בין האשה הצרפית ואליהו, עי"ש ותרווה צמאונך.

טור תלגא

יומא פ: רש״י ד״ה פרט למזיק - לזה שאינו מבטל ממנו שום עינוי על ידי אכילה זו אלא מזיק הוא את האוכלין ואת עצמו ובד״ה פרט למזיק (השני) - את התרומה ק״ק מדוע שינה בלשונו ולא כתב ״את התרומה ואת עצמו״ וצ״ע. בפשטות לגבי יוהכ"פ הפטור הוא משום שמזיק "את עצמו" ואין האכילה בכלל מייתבא דעתיה, (באמ...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 451 תוצאות