לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
עיול ראשי סולוביצ’יק, חיים, 1937- כותר היין בימי הביניים : יין נסך : פרק בתולדות ההלכה באשכנז / חיים סולוביצ’יק. כותר כרטוס היין בימי הבינים כותר נוסף Added t.p.: Wine in Ashkenaz in the Middle Ages : yeyn nesekh, a study in the history of halakhah / Haym Soloveitchik. דפ...
מה הקשר בין השתדלות לכאן. כשבן אדם מייצר משהו והוא רוצה שיקנו הוא מייצר את הכי טוב שהוא יודע. ואם הוא עושה לשם שמים ודאי אינו ענין להשתדלות. עכ"פ ר' דן ואדמורים אין ענינם לכאן, [כמו שאין ענינם של בעלי תפילה וזמרים שוחטים ומוהלים]. ומי שערך את הרמב"ן הוא הגרא"ז שודאי עשה עבודה רצינית ו...
וע"ע כאן http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/kivun-2.htm כיוון התפילה ומקום הפתח בבתי כנסת הקדומים יצחק ספיר "טללי אורות" ד', תשנ"ג מכללת אורות ישראל, אלקנה תוכן המאמר: א. כיוון התפילה ב. מקום הפתחים ד. הממצא הארכיאולוגי סיכום תקציר: אחרי החורבן נתקבלה ההלכה שיש להתפלל לכ...
כיוונו של בית הכנסת ומיקום פתחיו הגמרא במסכת ברכות אומרת: "היה עומד בחוץ לארץ, יכוון את ליבו כנגד ארץ ישראל שנאמר "התפללו דרך ארצם", היה עומד בארץ ישראל יכוון את ליבו כנגד ירושלים שנאמר והתפללו וכו', היה עומד בירושלים יכוון את לבו כנגד בית המקדש שנאמר וכו', היה עומד בבית המקדש יכוון א...
שו"ת בית מרדכי חלק א סימן סד בדיני האישות לפי תורת ישראל ישנם שלשה שלבים: א. השידוכין. ב. האירוסין. ג. הנשואין. א. השידוכין. זהו הזמן שמיום ההסכם של הזוג לבוא בברית הנישואין עד יום אירוסיהם. בלשון המשנה והגמרא משתמשים בפעל הארמי "שדך" במשמע של השקיט ולהביא לידי הסכם נשואין. והנה כמה מ...
עד כמה שידוע לי בפרנקפורט לא היה כולל, כך שאינני יודע מה אברך כולל רוצה. שאלתי עד כמה הרחיקו לכת מהנוסח הנהוג כיום בארץ ישראל. הוסיפו יראו עינינו? מחקו ברכת כהנים? קידוש בבית הכנסת?
שו"ת בצל החכמה חלק ו סימן נד גם בדברי הישועות יעקב שהעתקתי לעיל (אות א') אמרתי להעיר. כי מאז הערותי במש"כ בסדור רב עמרם גאון נוסח קדושה של ימי החול, כתר יתנו לך וכו', והרי מבואר בשו"ע או"ח (סי' כ"ה סעי' י"ב) ביום ר"ח חולצים אותם קודם תפלת מוסף. הגה, וה"ה בחול ...
רכישה חדשה בספרייה הלאומית בחודש מרץ ראה אור בעמאן שבירדן תרגום לערבית של התלמוד הבבלי. היצירה, ב-20 כרכים, היא פרי עמלו של צוות של כ-100 מלומדים, מתרגמים ועורכים שעסקו במלאכה במשך שש שנים. התרגום הערבי ראה אור בחודש מרץ השנה על-ידי המרכז ללימודי המזרח התיכון: http://www.mesc.com.jo. בהקדמה למהדורה,...
המהדיר השני של תשובות הגאונים הוא אלעזר הורביץ. וראה עוד פוקס, מנחם צבי פסקים ותשובות מגאוני מזרח ומערב. בתוך מדעי היהדות 37 (תשנז) 239-261 על מהדורותיהם של אלעזר הורביץ, "תשובות הגאונים" (תשנה), ושמחה עמנואל "תשובות הגאונים החדשות" (תשנה). וראה עוד - עמנו...
זיוף מכתבו של הרע"ב איגרת ר' עובדיה מברטנורא הפעם הראשונה בו נדפס מכתב הר"ע מברטנורה היה בספר "דרכי ציון" (שכמה מחברים הוסיפו לבלבול וקראו לו שערי ציון.) בשנת תרמ"ו (1886) והתבסס על כתב יד משובש שלווה בהגהות רבות, (רק בשנת תשל"א 110 שנים אח"כ, נדפסה האיגרת מחדש בנו...
טענה נוספת העלה ה"שואל ומשיב": אבל באמת הרבה יש לדבר בזה על מה שנהגו לשרוף בגדים עליו בל”ג בעומר, והם עוברים על בל תשחית ... וגם הוא דרכי האמורי, וכמבואר בע"ז שם, ושו"ע, דשורפין על המלכים ולא משום דרכי האמורי. (מלבד) [מכלל] דלשאר אנשים מלבד הנשיא ומלך, יש בו משום דרכי האמורי. ואף...
[מעניין לציין שבארץ ישראל הקדומה היה ל”ג בעומר היה נחשב כיום תענית על פטירת צדיקים כפי שנכתב בספר הלכות א"י מן הגניזה (מרגליות י-ם תשלד עמוד קלט) "אלו הצומות שקבעו חכמים על ישראל להיות מתענים בהם בכל חודש ממה שנגזר בו. באחד בניסן מתו שני בני אהרן נדב ואביהוא, בששה בו מתה מרים הנביאה ונסתלק...
סיפר ר' שמואל עהרנפלד זצ"ל אבד"ק מטרסדורף, שאחד מקרוביו בא"י מן הרבנים החשובים שם ומנכדי רבינו החתם סופר החליט שנה אחת לנסוע למירון ביום ל”ג בעומר לציון הרשב"י. באמצע הדרך נתקעה המכונית ולא יכלה להמשיך. החליט אותו רב לשוב על עקיביו ולא השתדל להמשיך בדרכו. ונימוקו: כנראה שזקינו הח...
לשלמות הענין יש להביא את דברי החת"ס שהזכרנו לעיל: ראש המתנגדים היה החתם סופר שכתב בתשובתו: (יורה דעה רל"ג ) "אמנם ידעתי כי שמעתי שעכשיו אכשר דרי, וממרחק יבואו ידרושו את השם בעיה"ק צפת ביום ל"ג בעומר בהילולא דרשב"י ז"ל, ואם כי כל כוונתם לש"ש שכרם רב בלי ספק ע&q...
הדלקת מדורות בכל הפוסקים ראשונים ואחרונים לא הוזכר כלל מנהג זה, ורק בכמה מקומות מובא שנוהגים לעשות כן על קבר רשב"י במירון. יש שוללים ויש מחייבים. המנהג להדליק גם בכל ערי ארץ ישראל הוא התפתחות מאוחרת. וכמובן, הפוסקים עד זמננו לא הזכירו את ה"מנהג" ולא הכירוהו. אצל הגויים בבריטניה (ומשם ...
גדולי התורה שהתנגדו לנסיעה למירון בדורנו העלו הפוסקים טענה נוספת, שהנסיעה למירון היא בגדר "ביטול תורה". (פירוש: וודאי שכולם מסכימים שנסיעה לצורך מצוה, ואפילו לצורך מנהג, אינה נחשבת ביטול תורה. ואם אמרו שהנסיעה למירון היא ב"ת, כנראה שסברו שאין בזה מצוה, ואף לא מנהג. אולי "עניין&qu...