פורום אוצר החכמה

האם הספר בין צפת לירושלים, נמצא על הרשת?

בכמה ספרים ומצבות כתבו במקום 'נכד' 'מגזע'.

האם מגזע הכונה לנכד?

שמעתי מפקפקים ע"ז

באחד מספרי זקני כתוב מגזע גאון מפורסם מגאוני ישראל, והשאלה הוא אם הכונה על נכד.

נא לענות לי מידיעותיכם.

ועליו יצא הקצף הגדול בענין היתר אכילת קטניות, ע"י גאוני ארץ כרעק"א, החתם סופר, ר"מ בנעט. ועוד.

אי לכך הכתירו מרן שליט"א כמשכיל.

יבואו החכמים וירחיבו.

דברי השו"ת מהרש"ג מצטיינים בסברות מקוריות, הבנוי על הגיון, מה שלא מצינו הרבה כמותו בספרי השו"ת. ואכן סברותיו מתבדרים בבי מדרשא, כגון חידושו בענין הכנה שאם דרכי בכזאת והייתי עושה זה אף אם לא היה שבת אין זה משום הכנה, וכדומה עוד רבות. מן הראוי היה לבקיאים לשטוח משנתו הרחבה. יש לציין גם ...

הנה כי כן יבורך גבר הרב נוטר בעט סופר אשר לו ובידיעותיו הרחבות שהאיר בפנינו משנת ההתבודדות, אשר מדברי הראשונים נראה כי הוא ענין חשבון הנפש, ומה שחידש בה האי צדיקא מברסלב זי"ע. יש לציין כי לפי דעת רבי נחמן הרי זה מעיקר חובת התפלה אשר לאדם, לדבר בינו לבין קונו, וע"כ הדגיש בשיחותיו לדבר לפני ...

וכי לא על זה יצא קצפו של גאון עוזנו בעל האבי עזרי זצ"ל על הש"ס של שטיינזאלץ?

בחוגי הקנאים יש איזה סיפור על הראי"ה בשם מרת שטרנבוך. ואכמ"ל.

מה יש ממנו על הפני יהושע?

שמעתי ממו"ר שליט"א פשט נפלא. כשם שהמקוה מטהר את הטמאים פעם אחר פעם אפילו אלפי פעמים, כך האדם השב בתשובה מתקבלת תשובתו בלי קשר לכ"פ שחטא, ושב על איולתו, ושוב שב בתשובה. מו"ר שליט"א ציין לאגת התשובה של בעל התניא ולבני יששכר תשרי שם מבואר כי התשובה מועלת אלפי אלפים פעמים, חנון ...

ראיתי בחג העבר לכמה אחרונים שדנו בדברי הגמ' בב"ק צח: בגזל חמץ ושרפו אחר בפסח דפטור דהכל מצווין עליו לבערו, מה הביאור שנצטוו אחרים לבערו, אם אינו עובר על חמץ זה, לאותם שיטות שאינו על חמץ של ישראל אחר שאינו באחריותו, והאריכו בזה, עיי"ש. והנה לפענ"ד צ"ב, הלא פשטות כונת הגמ' שהכל מצו...

אני מחפש חומר על כל ענין 'חרם דרבינו גרשום' והמסתעף, ועל פעלו של רבינו גרשום מאור הגולה.

אשמח מי שיעזור אותי במ"מ לזה.

הנה ראיתי בחג לכמה ממחברי זמנינו, מהם בספר מעגלי צדק להגרד"צ קרלנשטיין ז"ל, ובספר מועדים לשמחה [פריינד] מדעת עצמו... ובעוד מחברים, כי יש ענין של הסיבה זכר להחרות שהיה במצרים, ואסמכוהו על דברי המדרש בפרשת בשלח עה"פ ויסב אלהים את העם מכאן אמרו אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב, והוא זכר...

לדעתי, הספר 'הליכות שלמה' מהרגש"ז ז"ל הוא ספר מוצלח ביותר, כתוב באופן קל, מסודר, דבר דיבור על אופנו, עם הערות נפלאים, וטוב מאד למעיין.

אין די מלים על עבודתו הנפלאה של הרב נוטר הכרמים, באסיפת סולת יין ושמן על בית מדרשו של היסוד ושורש העבודה באופן נעלה מאד, ואף שישנן במות המתפרסמים יותר מעל גבי אוצר החכמה, ניתן לקוות כי המבינים כבר ילקחו מכאן. בכל אופן עבודה נפלאה ביותר, במיוחד המדור בהגותם של בעלי המוסר. יש לציין כי בישיבות החסידיות...

ובכגון דא כבר אמרו מושלי משלים:
שכל החזקות [כולל אין אדם מוריש שקר וכו'] נתבטלו בזה"ז, זולת חזקת אין אדם פורע תוך זמנו

בענין אם קבלה נחשב ללימוד התורה

היה פעם מאמר באריכות בקובץ עץ חיים באבוב, ודנו בדברי הגאון בעל אבי עזרי ז"ל בזה, והדברים עתיקים.

אפריון נמטייה להרב נוטר הכרמים שזיכה אותנו בדברים נפלאים מאוצרו.

ופלא שא"א לא הזכיר את רב כוחו באגדה בדברים נפלאים מאד בספרו 'תכלת מרדכי' עה"ת.

ומו"ר בעל הברך משה מסאטמאר היה רגיל להגות הרבה בספר זה. [ואף כי לא היה מקובל כ"כ בגזעו, ואכמ"ל]

ראיתי בספר 'מהר"ם בנעט לחג הפסח' (י"ל קרית יואל שנת תשס"ו, ע"י ר' יוסף צבי בנעט נכד המחבר) במאמר 'גדול מרבן שמו' אודות גדולת הגה"ק רבי מרדכי בנעט זי"ע, כותב המו"ל תחת הכותרת 'דרך הלימוד של החתם סופר בהוראת רבינו' כותב שם המו"ל בזה"ל: בהתקשרותו של החתם סופ...

ויש לציין את סגנון חריפות לשונו של היד יהודה, על גדולים וטובים, לא נושא פנים לאיש, תורה אמת כתיב ביה.

המאמר המצויין הוא מאמר נפלא מאד, פלאי פלאים, מעשי ידי אומן, אם כי אין ספק שהוא קצת מנסה לשפץ את ה'אבני נזר' ולקרבו לדרך הלימוד דהאידנא [אשר מסיבה בלתי נודעת כבש כמעט את כל העולם], אך כאמור הוא מאמר נפלא, בלשון צחה, ובנקודות נפלאות. לדעתי כותב המאמר הוא מוכשר מאד, מאז נסיתי לעלות על זהות הכותב, אך לא...

לפי גירסות אחרות, כן הוא בספר אהל אלימלך כמדומה, היה זה אצל ישיבת הרה"ק רבי שמעלקע מניקלשבורג זי"ע עם הרה"ק רבי אלימלך זי"ע, ולא עם ר' זושא ולא אצל הרב המגיד

שם אפשרי.

כפי הנראה מקומך בחו"ל

יש שם ספר נפלא בשם 'אשרי יולדתו' דבר דבור על אופנו כל חדשי עיבור והלידה, מעשי ידי אומן

נתחבר ע"י מו"ץ אחד בשם יפה מבארא פארק

ואשכול מיוחד צריך על ההשמטות במהדורה שניה

כשדנים בענין זה יש לציין לספרו הענקי והגאוני של הגאון המפורסם ר"ס ערלאנגער שליט"א, הנקרא 'טהרת התורה' שחיבר לפי דבריו על פי בקשת רבי חיים קנייבסקי שליט"א

בו גלי לדרעיה ונפל נהורא בבירור כל השיטות, וגם כל המסתעף בגדרי הקדושה

ואולי לא בא האשכול הזה רק בשביל חליפת המכתבים הנפלאים של בעל ה'משמר הלוי' דיינו.

יישר כל למי שהעלה.

זאת בזכרי שיעוריו על מרומי הגבעה יהמה לבי.

ובתיאוריו של הרב יעקב ב. פרידמן בספרו נפש הישיבה ושטייגן, כי כלום לא היה חסר לגאון ישראל במה שלא היה לו הכשרון לדבר ברבים.

לא נכתב שם כלום בענין זה, רק בנוגע פרקדן, ואין זה ענין להכא. השאלה היא אם בכה"ג נחשב 'לדעת', כשיודע על פעולה מסויימת בלי הרהור, או דיבור המותר, שיש חשש שיעוררו לזה, ועי' בתשו' הרדב"ז ללשונות הרמב"ם סימן אלף תקלד קס, שדייקו חז"ל ואמרו מדעת כי יש גם שלא לדעת, עיי"ש, השאלה היא ...

הנה בנוגע הרהור כבר הזכיר בכאן דברי הדרך פיקטדיך והעזר מקודש דבהרהור אגב שיטפא לא עובר. * והנה יל"ע בדין אחר של המקשה עצמו לדעת מה הגדר בזה, ואם יודע בנפשו שענין מסויים יביא אותו לידי זה, כגון הרגש חזק או דיבור עם חברו וכדו', בלי הרהור, אם יש בזה איסור, ולכאורה נראה דרק בבא לידי חטא ממש וצ"...

יהודי שחיבר כל כך ספרים בכל כך מקצועות התורה.

יהודי ששילב השקפה, לומדות, הלכה, פלפול, רעיון, אגדה, ידיעות תולדות הדורות.

וכל כך מספר מועט של תגובות.

אתמהה