לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
מאחר שלכל חברה, פועל, משרד ממשלתי, יש כיום ביטוח מקצועי. המשלם על שירות כולל בכלל התשלום גם סעיף של ביטוח. ז.א. מזמין השירות מזמין גם ביטוח מקצועי. ועל כן התביעה היא בעצם נגד חברת הביטוח, ובביטוח אין ד"ת, שכן זכותו של כל אדם לסכם עם חברת ביטוח שישלמו לו על נזק של גרמא וכדו' אף שבד"ת א"...
עוז והדר הוציאו פירוש על רש"י, מלוקט מכל המפרשים, נחמד לעיניים. הוכנס בתוך ה'מקרא מפורש' במדור 'ביאור רש"י'. גם על הרמב"ן הם הוציאו 'רמבן המבואר', סט יפה שמבאר כל שורה בדה"ק עם הרחבות ועיונים. אני ממליץ בחום.
בנדר הולכים אחרי לשון ב"א וא"כ אין כאן שאלה. לגופו של נידון, אשראי הוא בגדר המחאה, וכמו שבחוב אם המחה את חבירו הולכים אחרי סך ההמחאה, אף שיש לו טירחא בגביה ששוה כסף, וכמו שכתבו הפוסקים לגבי קורע שט"ח של חבירו שא"צ לשלם לו לכ שווי החוב, כ"ה בממחה.
לענ"ד א"צ לזה, שהזרע אין בו ממשות בגידול הוולד, וכמוש"כ הרמב"ן ריש פרשת תזריע. ובנוגע לזרעים שהצמיחו בשדה חברו, לית דין צריך בשש, ובמשנה לא אמרו אלא שתילי זיתיו שיש בהם ממש, אבל זרעים שאינם גודלים עד שנעשים לאין, וודאי שאין לבעל הזרעים בעלות על הפירות שגדלו.
לפני איתא בחומש "האשה וילדיה תהיה לאדוניה והוא יצא בגפו". אין ראיה משם, כי זו חלק מחובתו לעבוד את רבו ואף בע"כ של העבד, וכשם שאין לו קנין ממוני בשאר מעשה ידיו. לדבריך, הולדות שייכים לאדון מדין פירות, שכמו שכל הפירות של העבד שייכים לאדון כך גם וולדותיו שייכים לאדון. לענ"ד זהו דבר...
יש גם מנהג חסידי שבמילים שבא בהם שני סגו"ל אחד אחרי השני, כמו כתר או מלך, הוגים הם את הסגו"ל הראשון כמו הציר"י האשכנזי, דהיינו בסגו"ל יחד עם חירי"ק, אינני יודע אם זה מעיקר ההברה או סתם שיבוש שנכנס במהלך השנים. זהו סתם שיבוש, המדקדקים שבהם מקפידים לקרוא מלך וכתב בסגול אחיד ל...
משך חכמה בראשית (לח יד) אך אמרו (יבמות סד, א): 'כל ששהתה עשר שנים אחר בעלה ואינה ניסת אינה יולדת', ותמר שהתה אחרי בעלה עשר שנים! אולם דעתה היתה לינשא לשילה, רק כי ראתה כי גדל שילה, והיא לא ניתנה לו לאשה, אם כן היאוש שלה מלהינשא היתה מעת כי גדל שילה, ובזה הזמן לא היה עשר שנים. אולם לפי מה שדרשו שזה ה...
גם להסבר אוצה"ח, ניתן בכך לפתור את בעיית השבת, שכן בניגוד למעלית הפועלת בעזרת גלגל, שהמנוע שלו צורך יותר חשמל בעת השימוש, וזהו סיבת איסורו, במנוע הפועל על מנגנון של מגנט חשמלי יתכן שאין צריכת חשמל גבוהה יותר בעת פעילות המעלית.
הפעם א"צ להביע התרשמות אישית, כמו בשאר סיפורים הפנטסטיים של בני ציון, לעת הזו מי שמכחישו הוא ר' שבתי שמואלי בעצמו! ראו כאן, זכרונותיו של ר"ש שמואלי מתקופת גרודנא, ככל הידוע הזכרונות לא נערכו ע"י סורסקי, ולמרבה הפלא, אף שהזכרונות מתקופה זו די דלים, לא מצא ר"ש שמואלי לנכון להזכיר ...
אני מצטרף לכל המגיבים באשכול הנוכחי בקריאה לניק שבגינו הסער: נמאס לנו ליראות אותך כל יום בניק אחר! תגבותיך ורעיונותיך חשובות לנו מאוד, ואנו כל היום מחזרים אחריהן, כשאתה מפזר אותן בין ניקים רבים אנו לא יכולים לדעת על כולן, כך יוצא שמקצת מהדבש הנוטף ממקלדתך הולך לאיבוד. אויי ויי!!!
גם אם אי אפשר למצוא את הבעלים יהא מונח עד שיבוא אליהו, שכן יש בו סימן, מנין מקום ועוד. גם אם לא היה סימן, מאחר שהוא דרך הנחה במקום המשתמר, שכן רק אדם אחד יכול לגשת את הכספת, לכאורה אינו אבידה ואין כאן דין ייאוש כלל.
לפי ההיכרות שלי עם המאכל, הדג הוא העיקר. העיקרון של המאכל הוא שקשה לאכול דג ים צפוני נא מחמת שמנוניותו ולכן מצפים אותו באורז. אין לדון דין רוב משום שאין בהו תערובות, כל אחד מונח בפנ"ע כשהאורז סובב את הדג. אין לברך על האורז בנפרד, משום שהטועם מן הטפל בנפרד נכנס לספק שהכל כמבואר במ"ב. ע"...
לגבי דין הפועלים שהביא אחד מהת"ח שליט"א לעיל, לא הבנתי שהרי כאן מדובר על שכירות חפץ (או קרקע) או רשות שימוש. אכן כתבתי שלפי מה שכתבו הפוסקים אין דין הלכו אלא בפועלים, אולם ישנם פוסקים עי' ריטב"א ב"מ עג:, ועוד] שכתבו דין הלכו גם במקח וממכר. עיקר הבאת דין הלכו לכאן היה בשביל הסיפא...
בכלל לא ברור שהגבאי לא חייב לשלם מן הדין, ומדין פועלים שחזרו בהם לאחר שהלכו, עיין חו"מ ס' שלג ס"ב ובקה"ח ונה"מ שם, ולהאמור שם, בדיני אדם פטורים, עכ"פ לחלק מהפוסקים, אולם בדיני שמים וודאי חייבים, שכן זוהו גרמא בנזיקין.