לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
צדק יש בזה שכיום בדור המוזרות זה לא יראה מוזר. אך מ"מ קשה שהמניעים יהיו טהורים. היה חכם א' מגדולי המקובלים בדורינו שהיה לובש לבן, והיה מגיע כך לדרוש ביזדים במוצ"ש, וכאשר יצא לאור חזון עובדיה שבת ח"א ששם כתב הרב כנגד הלובשים לבן בשבת, נמנע מלבוא לומר את השיעור המקדים, עד אשר קנה חליפה ...
ובדרך אגב, גבי לבישת לבן בביתו, בפמ"ג סי' סג באשל סק"ב כתב דבביתו רשאי האדם לעשות מה שירצה, אבל לא בפני רבים. וכ"כ בפת"ש יו"ד ס"ס רמו דבדבר שבינו לבין עצמו לא שייך יוהרא. אך ביש"ש ב"ק פ"ז סי' מא כתב דאף בצינעא שייך יוהרא. וע"ע שבות יעקב ח"ב סי' ...
במורה באצבע כתב [הב"ד בקמח סולת דף ק"מ ע"ג ובבית אל דף ל"ט ע"א אות ז'] דלימוד ספר הזה"ק מרומם על כל לימוד בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו והוא תקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקב"ה, מ"מ נתלבשה בכמה סיפורים, ואדם הקורא ומבין הסיפורים נותן ...
הסיבה לכך אינה מחמת הסתר פנים, אלא מחמת גאוה, וכי מי יעיד על עצמו שהוא זכאי ורשאי ללכת בבגדי לבן בתוך העם ההולך בבגדים כהים. וכבר החיד"א העיר על ההולכים בלבן שנגועים במדה זאת. ובדקתי זאת גם כיום שאלה ההולכים בבגדי לבן ממש בשבת אינם מצטיינים במדת הענוה.
מכאן ראיה שדעת מהרח"פ היתה שאף בציפורן אחת יש ליטול ידים (וכן דעת כה"ח סופר שהב"ד, כמדומני בס"ק סח). ובכלל החילוק בין ציפורן אחת לכמה ציפורנים נפרכת בציפורן. סידר זקנו היינו גזז. שכל מי שהכיר את הגרב"צ שאול ידע שזקנו מסודר למשעי, ורק באחרית ימיו ממש כאשר היה משותק הניח לזקנו...
בספר כף החיים פלאג'י סי' ח' ס"ק כז דימה את ענין השיער לצפרנים, שאפילו על קצת צריך ליטול ידים. ועי' פסקי תשובות סי' ד' אות כח שכתב שאפילו מקצת שערו, אך לא כתב לזה מקור.
כתב הרמב"ם בפי' המשניות במס' חלה [פ"ב משנה ו'], שיעור חלה במידה ולא במשקל, והמשער במשקל הוא טועה, לפי שאין כובד החטים והשעורים שוה, ולא משקל הקמח בכל המקומות שוה, אע"פ שהן מין אחד. וכיו"ב כתב ג"כ במס' עדיות פ"א משנה ב'. וחזר ע"ז גם בחיבורו בפ"ה מהל' חמץ ומצה ה...
כתב בשער הכוונות דף ס"ג ע"א שצריך האדם ללבוש בגדי לבן ולא של צבעים אחרים וכפי הצבע וגוון המלבושים שלובש האדם ביום שבת בעוה"ז כך יתלבש בעוה"ב ביום השבת, ועוד כתב שם בשם רבו האר"י ז"ל שפ"א בקבלת שבת נתגלה אליו נשמת חכם אחד שנפטר בימיו וראהו לובש שחורים, וא"ל לפי...
כבר כתב ללמד זכות על הכוססים צפרנים בארחות רבינו ח"ג עמ' קפו ודינים והנהגות פ"א אות ו' בשם הרב חזו"א. ועי' במאסף לכל המחנות סק"ק דכתב להחמיר, אך בתוך דבריו למד ממש"כ בשו"ת רב פעלים ח"ב סי' ד' ובבא"ח סדר תולדות אות יז דעיקר קפידת הרוח רעה היא בצפרנים העודפות על...
לכאו' אפשר לדמות זאת לתלמידי חכמים ומלמדי תינוקות שפטורים מסליחות לגמרי אם זה מפריע להם במלאכת הקודש, וכן שכירים שזה יכול לפגוע בבעל הבית. וכל שכן אשה שזה יכול לגרום לה להפרעה במלאכת הקודש בביתה. עוד, אפילו אם יש בזה מצוה, הוי מצו"ע שהזמן גרמא שנשים פטורות.
אשכול נפלא שזמן רב לא היה כמותו בפורום זה. (אף שאיני מן המעירים כאן לרוב, קורא אני את הכל ונהנה מפורום זה הנאה מרובה) מש"כ א' החכמים דהא דלא יתפלל בג' שעות ראשונות לא מיירי בר"ה, יעיין הכותב בדברי הגמ' בע"ז ד: לא ליצלו איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא. וגירס...
עוד נקודה מעניינת, הרב יעקב שור כותב [ירחון שערי תורה ח"ח קונט' ו'] דאע"פ דמברכים גם על מצוה דרבנן, היינו דוקא בדבר שהוא מצוה שראו חכמים לתקן, משא"כ תקיעת שופר בימים אלו שאין התקיעה מצוה לעצמה, אלא הכשר של מצוה חשובה, ולא שייך לתקן ברכה ע"ז, ובפרט לפ"ד לעיל דאין התקיעות בכל ...
מנהג בני אשכנז לתקוע בשופר לאחר התפלה מר"ח אלול עד ראש השנה [פרקי דר"א פמ"ו וכ"כ הרא"ש ר"ה פ"ד סי' יד], וכמה טעמים יש לזה: א. בר"ח אלול עלה משה רבינו ע"ה להר סיני לקבל הלוחות השניות, והעבירו שופר במחנה, משה עלה להר, שלא יטעו כפעם הראשונה שעלה משה להר, וע&...
כן הזכיר גם הפני יהושע, קידושין לא, ב ד"ה והואיל בשם ספרים קדמונים, וכתב שכן הוא בזהר ובשל"ה במקומות הרבה, ותמה ע"ז שע"פ חשבון של חמשים פסוקים, לא נמצא אלא שיעור חצי מזה, והביא שכן תמה בחסד לאברהם, וע"ש מעין ב' נהר יא בשם ספר כתיבת יד שכתב בזה, מספר האותיות אל"ף בי"...
איתא בשבת כד: רבי טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד, ואיתא בתוספתא שבת פ"ב ה"ג עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין וכו' אין לך אלא מה שאמרו מדליקין בשמן פקועות ובנפט, ועי' בשבת כג. דאיתא אריב"ל כל השמנים כולם יפים לנר ושמן זית מן המובחר...
לאחרונה יצא ספר בשם "מועדי ה'", על חודש אלול וראש השנה, ובסימן הראשון על חודש אלול הוא מביא ל"ו רמזים, שרובם די ידועים, אך התוספת הוא המקור שלהם, עם ביאורים נפלאים. ברשות המחבר העתקתי לכאן את עיקרי הדברים. א. אנה לידו ושמתי לך [שמות כ"א י"ג], ר"ת אלול, כי חודש אלול מוכן...
ידידי היקרים, יושבי בית המדרש קראתי את דבריכם היקרים, הנחמדים מפז, על ענין קורס עריכה תורנית ולא יכולתי שלא להגיב. מרן הגאון ר' עובדיה יוסף שליט"א, בכינוס האחרון של ארגון דורשי ה', ז' אב שנה זו בהיכלי תמיר, לעיני אלפי בחורי ישיבות ואברכים הי"ע, אמר את הדברים האלה: ירגיל האדם את עצמו לקרוא ...
אם יש בזה איסור, דעת הגאון החיד"א, דמעיקרא אין בזה פשיעא או איסור, לאכול מדברים המשכחים, אך מ"מ יש להזהר בזה די"א שהוא מתחייב בנפשו. עי' ראש דוד פרשת האזינו עמ' תרט ובספרו נחל קדומים האזינו ד' וכן בספרו רוח חיים דרוש ד' עמ' סד. והגאון מהרח"פ בספרו גנזי חיים מע' ש' אות נח אי הוי ש...
הנידון שהרב דיבר בו היה בפיצויים, אך לגבי בין הזמנים מקובל שאברך שהיה יותר מזמן אחד מקבל על בין הזמנים אף שהוא עוזב, אבל מי שבא בתחילת זמן קיץ לא יכול לדרוש על בין הזמנין של אב, וספק אם יוכל לדרוש על תשרי.
אציין כמה דברים בנוגע לנכתב כאן, את הסיפור עם הוצאת מוריה שמעתי מהגאון המחבר עצמו, שהוא מקבל שקל או שנים על כל ספר שהם מוכרים, ושכל כמה חודשים הוא מקבל מהם צ'ק של כמה מאות שקלים. מחבר האישי ישראל קשור מאוד להגאון המחבר שליט"א, ויודעי דבר אומרים שהרב בעצמו עבר על כל האישי ישראל, עוד נקודה לציון,...