פורום אוצר החכמה

רב טקסט

אולי השתמש בלשון המסרה ע"ד מליצה. ועיקר כוונתו דבמחלוקת הספרים ראוי יותר להכליל השאלה הנידונה במשפטה הרגילה, וכמו שכתב בדרכי הניקוד לענין מחלוקות הספרים על כמה מלים שנחלקו בהן הספרים אם לנקדם בקמץ או בפתח. אמנם כבר ראיתי מי שהבין ככה בכוונת לית שבמסרה, זה היה בפולמוס על כתיבת הוי"ו דבריתי ...

רב טקסט

פר"ח סי' תנ"ג בענין איסור קטניות:

אבל אין כן מנהגינו (ועיי' במ"ש ס"ס תס"ג בס"ד) זולתי באורז ששנה אחד אחר שנבדק ג' פעמי' יפה נמצא בו גרעין חטה ומאותו היום ואילך לא אכלנוהו בפסח

רב טקסט

האם מותר לומר פורים תורה באשכול הזה? על מנת שזה מותר, אני כותב מה שדרשתי פעם בענין זה בשבע ברכות בשנה מעוברת הנה יש להתפלא על המן מה לו ולחדשי ישראל לגזור על שלשה עשר לחדש שנים עשר לפי קביעות ישראל, דהא ודאי היתה גזרתו לפי מניננו כי בו ביום היה הנס ונקבע יום טוב. אמנם כבר מביאים שהפרסיים גם הם היו מ...

רב טקסט

לפני כמה שנים דרשתי על כך בשמחת שבע ברכות, כך: מובא מאחד הגדולים שפירש הכתוב להשמיד להרג ולאבד שגזר עליהם שמד, עזיבת הדת, כדי שיוכל להרג ולאבד, שידע דכל עוד שהם מקיימים הדת לא יעלה בידו כלום. אבל באגרות של מרדכי שאי אפשר לפרש כך, שפיר כתוב לפי חכמי המסרה, להשמיד ולהרג ולאבד. ואמנם צריך ליישב גם נוסח...

רב טקסט

יש כאן דעת אחד המדקדקים הגדולים שאפשר לצרף, ממה שכתב הר"מ הנקדן בסוף דרכי הניקוד שבאמת היה ראוי להיות הפ"א דגושה אלא שהדגישו הצד"י (כך דעתו שהצד"י דגושה) לתפארת, כמו שעשו ב-מקדש ה' כוננו ידיך, וב-ולא יכלה עוד הצפינו.
אך אין כן דעת שאר המדקדקים.

מכל מקום הייתי מחזיר על זה

רב טקסט

א. הג"ר אליקים שלעזינגער מלונדון מעיד שבבית אביו, בוינא, היו מבטאים כדעה שמבטאים פתח על האות הבאה בתנועה הקודמת. ושכשלמד לו החזן לקרוא לפני שנעשה בר מצוה לימדו לקרא בחולם וי"ו אשכנזית ממשית, ואביו אמר לו שגם בחולם יש לקרוא ביו"ד (כפי שנדמה לי דברו בבית אביו בחולם גרמני שיש בה וי"...

רב טקסט

ראה כאן מש"כ הר"מ די לונזאנו קודם שיריו.
ויותר מזה כאן ובעמוד שאחריו.

וראה עוד הון עשיר ספ"ג דיומא גבי הוגרס בן לוי

רב טקסט

ראה כאן רק ההתחלה שם כתוב באידיש אחר שכתבתי אותן הדברים הוספתי לחבר אחד באימייל ובס"ד הנני לכתוב עוד קצת ממה שנוגע לזה א. כשיש שוא בהדומות ידועה דעת הקדמונים שהיו מניחים השוא. והנה איך היו קוראים כל אלה האותיות הנמשכות, לפי דעת רד"ק במכלול שצריך לתת ריוח ביניהם באופן שתשמענה שתיהן לעצמן, ה...

רב טקסט

כבר פניתי אליו, ואחר שעיין בכתב יד אחד, אמר שקריאת כתב היד לוקח לו הרבה מדי זמן. - האמת שכבר פרשתי זאת בהודעתי הראשונה, ומשום מה ערכו אותה הממונים שבכאן. כנראה הבינו שאני מליז עליו שהוא מתקשה בקריאת כתב היד - ושאני אינני מרוצה ממנו. לאמת; הוא פשוט סירב לקבל את העבודה בגלל שזה לוקח לו יותר מדי זמן. מ...

רב טקסט

פלגינן כתב:
ישראל אליהו כתב:האם מישהו מכיר מתרגם?
בתודה מראש

דניאל שלֵו, עבודה יפה מאוד.
ddshalev@netvision.net.il
יתכן שלתרגום איטלקית בת ימינו תוכל להסתפק במישהו זול יותר, אבל לאיטלקית עתיקה לא מצאתי מישהו יותר טוב.

אני מצטרף לבקשת פותח האשכול

ידוע על מישהו נוסף מלבד דניאל שלו

רב טקסט

בספר בית דוד למשניות, אמשטרדם תצ"ח, בעמ' 4 מופיע דף הסכמה על שושנים לדוד משנת תקי"ב, שמופיע גם בשושנים לדוד (להלן קישור) עמ' 2. ובספר שושנים לדוד למשניות, ויניציאה תקי"ב, בעמ' 4 מופיע דף הסכמות לבית דוד משנת תצ"ח. שמא כבר יצא לאור במהדורת צילום כך, אחר שגם ב היברו-בוקס , מופיע דף...

רב טקסט

משם ראיה, שהרי רק משום דהוי מן הפטור על החיוב אי אפשר לעשר עליו ממק"א, וזה לא שייך כלל באופנים שהבאת. השאלה היא רק למה נחשב פטור. (וכנראה שההיתר לאכלו בלא הרמה מן התורה מחשיבו פטור מן התורה, וכן במעשר שני שמותר לאכלו בחוץ מה"ת לא נחשב עוד כמע"ש שיהיה שייך לפדותו).

רב טקסט

כאן דנו בזה אם הה"א לידיעה והבאתי שם בתגובה 14 מדברי בעל עין הקורא שכן הוא ה"א הידיעה, ונראה שלדבריו אינו שם כלל. ומ"מ מה התואר הזה מדתא שהיה ממדי או עד לבר אחר לא מבואר. גם לפי פירוש זה לא מבואר אם המן עצמו מתואר כך או הוא תואר של אביו.

רב טקסט

מדברי הקדמונים מוכח שגרש ואזלא הוא אותו טעם, ורק האחרונים המציאו חילוק ביניהם, וממילא אין שום נפק"מ אם הוא גרש או אזלא, וכל הנידון בזה אין לו שחר. יהודי של פעם , הכוונה יהודי של לפני זמן, עוד טרם ימי האחרונים? האחרונים סמכו על המנהג אשר ראו ולא המציאו כלום מלבם. ואם המציאו משהו מלבם הרי לבם כפ...

רב טקסט

לא בענין השאלה על הנוהגים במנהגי הגר"א, לכללות הענין ראה בקובץ המצורף

רב טקסט

במאמר המצורף יש הרבה מקורות

שתים.pdf

רב טקסט

לענין מה שהוזכר אם יש הבדל גם במבטא
ראה כאן

וראה עוד בשערי אפרים שער ו' בפתחי שערים ס"ק כ"ד (גם הוא על ענין בפרשה זה בפסוק כי הוא כסותה לבדה).

רב טקסט

אם זכרוני עובד יש על זה תשובה בתשב"ץ

רב טקסט

גם אצלי זה מחודש.
ובכל אופן יש לקבל מהם החצי, דהיינו הדקדוק דזה שאמר שמעני בלשון ציווי, המתפרש כאן כפיוס, ולא אמר תשמעני, הוא שגרם לחתוך ממנו מלת לו.

רב טקסט

בענין אך אם אתה לו, כעין דבריכם כתב ר' יצחק בער, המכונה ר' זעליגמאן דוב, עורך סידור עבודת ישראל, ומחבר הביאור עליו 'יכין לשון', בגליון תרגום אונקלוס שלו (ראה כאן ) ז"ל: עביד לי טיבו זה תרגום של לו בפסוק וצריך עיון כי כל לו מתורגם בלשון לוי או אילו או דילמא ורק כאן עזב אונקלוס את דרכו הנהוגה, אב...

רב טקסט

דרך כלל לא באתי לחלוק על דבריך אלא להעיר שלא כל הדברים משמשים הוכחות לנוסח המדויק (גם אני הק' משלים הפרשה באחת הנוסחאות המיוסדות על ספרי תימן ודפוס סביוניטה). מה שכתבת לענין ארעא לא הבנתי דפשוט שאל"ף שבסוף ארעא הוא כאל"ף שבסוף גברא, ונאמר לפעמים ארע (אולי רק בסמיכות, אבל לא מפני הסמיכות, א...

רב טקסט

(ד, ה) רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים קְיָמַיָּא וְדִינַיָּא זה תרגום של "הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים" עם ה' הידיעה (כדלקמן ו, א). ובנוסחאות מדוייקות 'קְיָמִין וְדִינִין' , כמו שהוא לקמן (פסוקים ח, יד). כבר כתב הבחור שהרבה פעמים מצאנו בתרגום הסיום קמץ ואל"ף הראוי לי...

רב טקסט

היה מקום לומר דבדין מקוה מים יהיה טהור, שמקוה מ' סאה אינו מקבל טומאה, נכלל גם שמים שכבר נטמאו נטהרים כשנעשין מקוה מים.

זכור לי שבתשו' הח"ס מבאר מקור פסול מים שאובים מה"ת, למאן דאית ליה הכי, מפני שנטמאין מן הטובל בהם, ופשיטא ליה שאין מים טמאים מטהרים.

רב טקסט

דבריו של "מעט דבש" בענין תרגום לשון מיתה, הזכירו לי את שקשה לי מזמן רב על התרגום כאן שתרגם (בפסוקים ל', ל"א) למות, למקטל, ולכאורה זה תרגומו של להרוג, ואילו כאן מדובר בליהרג, לכאורה היה ראוי לתרגם לאתקטלא. וכן בפ' משפטים על מעם מזבחי תקחנו למות. ושם באותו פסוק עצמו תרגם בלשון למקטל על ...

רב טקסט

ל"אוצר החכמה": כפי שאתה רואה, מהר"י מינץ ובן הרמב"ם הבינו ההפך ממך ודברי הרמב"ם הם אכן ראייה לכך שמסורת הכתר היא המדויקת ביותר. מדברי הר"א בן הרמב"ם לא רואים כלום על דעת הרמב"ם, ולמעשה להלכה הר"א בן הרמב"ם וגם מהר"י מינץ פוסקים שאין פוסלים מסרה...

רב טקסט

א. ברור שהיה בלתי ידוע בארצות אשכנז. וספר מנחת שי לא נדפס עד שנת תק"ב, וגם זה לא היה מצוי כל כך בזמנו. ב. זה אכן שונה, ובכל אופן אין להסיק מזה שבזה קבל הגר"א הגהת בעל מנחת שי. כל שכן אחר שבענין בפניהם יש לנוסח המצוי הרבה יותר עדים ג. אם תלמידי הגר"א עכ"פ חששו גם לנוסח ספרי ספרד, ...

רב טקסט

לא ידוע לי מתי התחילו, אבל זה מצוי כבר מכמה דורות.

בתיקון של בער שנדפס בשנת תרכ"ב סידר כך. אבל זה היה ידוע מכבר מקודם.

וכנראה עיקר הטעם היה יען היו קושרים לה כתרים להמלך שבראשי העמודים.
וא"כ להנמנעים מלצייר הכתרים אין מקום לסדר בצורה שיצאו ראשי העמודים בתיבת המלך

רב טקסט

ילמדנו רבינו, האם גם שאר שינויי המנגינות הנהוגים במגילת אסתר, כמו לנגן "אשר הגלה מירושלים" וכו' במנגינת איכה, גם הם ניתנו מסיני? בכל אופן השאלה היותר גדולה כאן, היא כמובן איך נכנסה ונתקבלה חלוקתם של הנוצרים לקודש הקודשים של אומתנו, לתורה וספרי הנביאים והכתובים . אבל אחרי שזה קרה, כפי שאנו...

רב טקסט

לא ראיתי מעולם מי שנוהג לנגן בסוף קאפיטל ד', ולא בסוף קאפיטל ז', (וגם לא בסוף ט' נגינה גמורה, אלא קצת הטעמה יתירה כעין שעושין כמה וכמה פעמים במגילה), ומאידך יש כמה מקומות שמנגנין נגינה זו גם בלא סוף קאפיטל, וא"כ לא נראה לי כלל שזה תלוי בסופי הקאפיטולי, וכי בשביל שהנוצרי עשה שם קאפיטל נשנה מנהגנ...

רב טקסט

חיפוש קטן באוצר, גם יראה שאין הדברים כ"כ פשוטים כפי שהוצגו כאן ראשית הנוסחא להרוג, נתמכת ע"י המעשה רב סימן רמ"ד, כך שאם הגר"א נהג כן לא קל לדחותו בקנה. גם מה שכתב שהספרדים אינם יודעים כלל מהעניין אינו כן כנראה, כי אע"פ שהמנהג אצלם לקרא רק ולהרג הרב מאיר מאזוז מעיד על אביו ש...

רב טקסט

הפוך. אם כך אין בכלל ראייה מהרמב"ם. רק הרמב"ם מספר שבמקומו היה נחשב ספר זה לספר המדוייק והיו לזה ידים מוכיחות ולכן סמך עליו. משל למה הדבר דומה למנהג ימינו לסמוך על תיקון דוידוביץ שנחשב מדוייק ואיכותי. וגם אם היה כותב הרב אלישיב זצ"ל לדוגמא ובספר תורה שכתבתי השתמשתי בתיקון המדוייק והי...

רב טקסט

בענין באמרם - כאמרם יש לציין דבמק"ג וויניציא רע"ח לא הובא שהקרי כאמרם, וראיתי מובא שיש מקומות שלא היה להם קבלה זו. אבל במסרה נחשב בין המלים דכתיב בי"ת בראש המלה וקרי כ"ף. גם חשבתי על זה שאותם שנהגו כך הנהיגו כך בכוונה כדי שלא יארע שיקרא רק באמרם כפי הכתיב, כפי הידוע לי מכמה עובדו...

רב טקסט

אין אני נכנס לכלל הדיון, כי יש להאריך בדבר הרבה רק להראות שאין לנו כלל כזה "אין אחר בן אשר ולא כלום" כמו שנדמה להרבה 1. בעין הקורא לר' יקותיאל הנקדן, שהיה בתקופת הראשונים, ולפי רו"ה יש לסמוך עליו יותר מעל האור תורה והמנחת שי, כותב מפורש בארבעה מקומות - לפחות, שהכרעתו דלא כבן אשר, ע&qu...

רב טקסט

ראה שבת ה' א'

רב טקסט

בביאור הלכה נקט שצריך להיות כתוב אבל יכול לקרות בע"פ

רב טקסט

ברשות מחברו

בר המדתא.pdf

רב טקסט

ראה הנכתב כאן

41-42.pdf

ושמעתי מן הרב הכותב שהוא היה נוהג מתחילה לקרוא אותם עם ניגוני הטעמים ופסקיהם, ושוב אחר שראה כל מה שהביא התחיל לקרא אותם בלא ניגוני הטעמים כלל וכמנהג רוב הקוראים ששמע

רב טקסט

רו"ה בהבנת המקרא פ' בראשית ועוד מקומות.
והמלבי"ם מביאו ממנו, לא זכור לי מקומו

רב טקסט

viewtopic.php?f=27&t=8111

רב טקסט

רו"ה מבאר הטעם שהצליחה מלרע על פי משפטי הטעמים ראה כאן http://dlib.nli.org.il/view/action/nmets.do?DOCCHOICE=1060599.xml&dvs=1359049319328~794&locale=en_US&search_terms=&adjacency=&VIEWER_URL=/view/action/nmets.do?&DELIVERY_RULE_ID=4&usePid1=true&usePid2=true עמ'...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 182 תוצאות