פורום אוצר החכמה

אם כבר מזכירים שמות. בתו של הג"ר יהודה עדס נקראת בִתיה - בחיריק.

אשמים הם הסופרים שרצו לתאר את ההוי בקוצק ומקום נכבד בספריהם הקדישו מעשי קונדס ותעלולים שנעשו ע"י חסידי קוצק כביכול, אשר כמעט בבודאות לא היו אלו החידושי הרי"ם ודומיו, אלא כאלו שאהבו את הסיפורים הפיקנטיים (עליהם הלבישו את השמות ר' געצל לאדזער ור' שמערל ביאליסטוקער וכדו')[/size]] ר' אלעזר בי...

בענין חיוב התקיעה בחודש אלול על היחיד, ראיתי היום באקראי בשו"ת ציץ אליעזר, המוכיח (בניגוד לשואל) מהא דהמג"א כותב שגם היחיד ימנע מלתקוע בערב ראש השנה שמנהג זה חל רק על ציבור, דאי לאו הכי פשוט הוא שגם על היחיד להמנע מלתקוע בער"ה.

בשושלת גור ידוע לי שבעל 'שפת אמת' חדל ללכת עם בגדי לבן והאדמו"ר ה'בית ישראל' לא החליף את פוזמקאותיו ללבנות כשהתמנה לאדמו"ר, מה שאביו כן היה הולך. מסתבר שבחלק מן המקומות זה בא מתוך ענוה של רביים חדשים שסברו כי אינם ראויים לעטרה זו, אך אכן עדיין פלא כיצד לא נשאר אפילו אחד שהחזיק במעוזו במנהג...

יש להעיר גם מריבוי ה"וכו'" במאמריו של הרש"ב מליובאוויטש, ואין מאמר שלא מסתיים במילה הזו.

יש מקור כתוב למודפס בסידורי נוסח ספרד לומר שלום רב במעריב? הרי נוסח ספרד אמור להיות נוסח האר"י וע"פ האר"י אומרים שים שלום גם במעריב. גם מנהג העולם כן הוא, למרות שמכיון שאין חזרת הש"ץ במעריב, קשה לעמוד על מנהג העולם. (וקצת ראי' יש לי (למנהג העולם) מסידור 'מקור הברכה' החדש של אשכול...

מילים אלו כתב רש"י הק' בפירושו עמ"ס שבועות דף מב. מרחק רב מהמשנה גופה שהודפסה בדפוסים מרחק של דפים אחדים. ממשפט זה מוכח כי שהמשניות היו סדורות לפניו כפי שהם לפנינו - כל המשניות שבפרק מודפסים בראשו, שלא כבמקרים אחרים. שאלתי היא : הרי פירש"י קרוב לודאי אינו תמליל של שיעור על הדף שהוא מס...

חכם באשי כתב: ירושלים נזכרת בנ"ך יותר מ--- פעמים, כי בתורה - היא לא נזכרה!

יש המייחסים את העיר שלם ("ומלכי צדק מלך שלם") לעיר אחרת מירושלים?

אם כי איזכור סתמי של העיר כ-500 שנה לפני כינון "מדינת" ישראל המקורית, ועוד כ-400 שנים עד שנכבשה בידי דוד המלך כנראה אינו נחשב.

ואת המילה וכו'/וגו' עצמה כן צריכים לקרוא?

מן הסתם אלו המייחסים קדושה לכל מילה שנכתבה, וקוראים גם את מילות הלע"ז ברש"י (נדמה שכן כתב המונקאטשער ב'דברי תורה' שלו) למרות שאינם מבינים אותם, המה קוראים גם את תיבת וכו'/וגו'.

אם מתכוונים למכון שעדיין חי ופועל, הרי זה רק משום דררא דממונא בלבד, כי התומכים הגדולים שלהם נמנים על חוגי סאטמאר.

(ואם הכוונה למכון אחר ב'אזמרך בלאומים' שהוזכר כאן מובא מכתב של ראש המכון מדוע אינו מכנה את אחד הרבנים בתואר כבוד.

תקופה מסויימת היה באוצר ספר או חוברת עם מגמה דומה, ושמו התחיל במילים אבי עזרי, ולכן גם זכה להיות בעמוד הפותח את רשימת הספרים. אך מרפרוף מלמעלה על הספר הסתבר שלמרות שהוא התפרס על פני רוב ספרי הרמב"ם (בשונה מהרב וולפא שהתמקד בשתי הלכות, רודף ובא במחתרת ועוד אחת) הרי הערותיו שבאו בקצרה לא הגיעו בר...

לכאו' צ"ע מה שאמירת תהלים בלי הפסק (שלכאורה עניינו על דרך הסגולה בלבד) דוחה ברכת 'אשר יצר', מה שאפילו פסוקי דזמרה שיש ברכה לפניהם ולאחריהם אינם דוחים.

הזקן התכוון למה שקופצים שלש קפיצות, קפיצה בכל 'קדוש'. והחכם, נראה שעירב כאן את מנהג העולם לנתר שלוש קפיצות קטנות (פחות מאלו של קדוש קדוש) כשחוזרים למקומם אחרי אמירת 'עושה שלום' בסיום שמו"ע, וע"ז אמר שיש שפירשו שזה השתרבב כתוצאה מהדין בשו"ע להשאר על עמדו אחרי 'עושה שלום' ולא לשוב למקומ...

האם מנהג העולם לכרוע לצדדים בעת אמירת קדושה במילים וקרא זה אל זה - כעין המבואר בפוסקים לעשות באמירת 'עושה שלום במרומיו', יש לה מקור?

בין יתר הפנינים הפזורים בספר נחמד זה, מובא בו גם את אחד מק"ן הטעמים למנהג אכילת "פיצוחים" (פאפיטעס בלע"ז) בשבת - והוא שמלבד שמם שמורה על כך, גם אכילתם גופא אומרת שירה... מזמור שיר ליום השבת...

שמעתי שהרב שלמה פישר מהר נוף קיבל את פיענוח הראשי תיבות כאופנים וחיות וכן נוהג הלכה למעשה.

בפתח השיחה עם הנ"ל להצהיר בפה מלא שאנחנו נגד המדינה, נגד אגודה, נגד האדמורים, נגד הרבנים, נגד היהודים, ובעד הפלשתינים המסכנים, וכולי האי, ככה יגדלו סיכוייכם לשכנע את לבו של הנ"ל להעניקכם בחפץ לב את הספר. איני מכיר את שיחו ושיגו של האיש דאמב, אך בספר עצמו יש יריעה ארוכה של הערכות על גדולי ...

אגב, דומה כי הרב וואזנר נתקבל לתלמיד ביח"ל בזכות ר' שמעלה. הרב וואזנר אכן היה מקורב אליו ובספר יש רשימות ממנו. בנוגע לקבלתו של הרב וואזנר שליט"א ליח"ל יש סיפור ידוע (הודפס בין השאר גם בריש ס' "שאיפות" - בלי שם) שהרב וואזנר לא עמד בבחינה אצל רבי מאיר שפירא, ולא התקבל לישיבה....

לשון התפארת שלמה: " והנה זה מובא בספרים כי גם משה רבינו היה לו רבי אחר דבר ה' אליו היה לו מלאך אחד שלמדו כל סתרי תורה ופירושיה". מלשון זו הבנתי שהיה לו רבי קבוע. ובאמת מה ששאלת היה נפלא גם בעיני בפרט שהתפא"ש בעצמו, שורה לפני"ז כשמדבר על המסורת בכללה הוא כותב: מנביאים לזקנים וכו' ...

בענין ספר 'אוצר הברית' בעקבות השמועה הנ"ל שמעתי סברא שחתנו של המחבר, הרב יוסף יצחק לרנר שיחי', מחבר ספרי ליקוטים ובראשם הליקוט הנפלא: שמירת הגוף והנפש, הוא ש(עזר) ערך את הספר. בעניני ברית מילה, יש ספר נחמד למאוד, אך בסגנון חסידי מסויים - ג' כרכי ספר 'עושין בשמחה' מאת ר' חיים הרבסט שיחי' - נמצא ...

תודה רבה על התשובה המהירה.

עם זאת, מסופקני שלזה כוונת המחבר. שכן המדרש מדבר על אירוע חד פעמי שהמלאך שר התורה החזיר למש"ר מה ששכח, ואילו התפארת שלמה לכאורה רוצה להביא ראיה, שחוץ ממה שמש"ר היה מקבל תורה מפי הקב"ה עוד הוא היה לומד כסדר אצל מלאך ששימש כרבו.

שמעתי אימרה דומה שאמר אחד האדמו"רים (אולי הרה"ק משינאווה זצ"ל) כששאלוהו על מקור דבריו רבי שלום מבעלז שאמר שכשם שאליהו הנביא נמצא בברית מילה כן הוא מופיע במעמד קריאת השם של בת נקבה, ואמר: מקור קדום לכך שאליהו הנביא מגיע אין בידי, אך זאת ברי לי כי משעה שאמר הרבי מבעלז את דברו הרי הוא נמ...

בס' תפארת שלמה לראש השנה (דפו"י דף לג טור א) מעורר המחבר על הצורך ללמוד דווקא בקבלה מרב ולא בהוראה מעצמו, ומביא מספרים שגם "משה רבינו אחרי שדיבר ה' אליו היה לו מלאך אחד שלמדו כל סתרי תורה ופירושיה".

אודה אם מישהו כאן יואיל להביא מקור ופירוט לדברים.

רבי מנחם נחום מאיצקאן בספרו פירוש מן עמ"ס אבות על המשנה עבירה גוררת עבירה כמדומה, מתאר בציוריות מעשה מעין זה (אבל לא הגיע לכמות גדולה כזו של עבירות).

ומעשה שהיה כך היה: משסיים הגהמ"ח לכתוב את ספרו ותר הוא אחר יזם או גורם שידפיסנו. הוא התקשה במציאת גורם כזה, שכן אז,ספר כגון דא היה בבחינת חידוש מוחלט. נידפק על דלתי 'מוריה', והללו נאותו להדפיס בתנאי שרוב מוחלט של ההכנסות לטובתם, ואף לקחו בעלות על צורת הספר. משיצא הספר לשוק וחולל את המהפכה, נמצ...

בשם הרבי מווארקא זצ"ל: מדוע טהרת פרה אדומה נקראת חוקה, הרי רבי משה הדרשן נותן לה טעם - תבוא אמו ותקנח צואת בנה? ומתרץ: רבי משה הדרשן בא לבאר מדוע המצוה ניתנה בתורת חוקה. מצוה זו באה לתקן את חטא העגל (שסיבב את המיתה וממילא את טומאתה, ריש ע"ז), שנבעה מתחושתם של עושי העגל כי יודעים הכל המה, ו...

בר ששת תודה. כפי שרמזתי, אני תר אחר ביאור בין השאר גם על מה שלא רצה ללכת ולהתיר את נדרו (שה'באר משה' מתייחס מייחס לה גאווה כפשוטה). בענין יפתח עצמו, זכור לי משהו עמום מספר חסידי כנראה, על כך שהוא פתח פתח ("יפתח") בין ישראל לאבינו שבשמים, או משהו דומה אך ללא ביאור מספיק. [בענין מה שהציעו לי...

אני מחפש מקורות בספרות החסידות/הקבלה/ הדרוש/ המחשבה, המרוממות את דמותו של יפתח הגלעדי ונותנות עומק לפרשת הנדר שלו, כדוגמת פרשנותו ר"צ הכהן מלובלין לדמותו של שמשון הגיבור בס' ישראל קדושים, ואחריו ב'מכתב מאליהו', למשל, אך לאו דוקא בסגנון זה. (חיפשתי במפתח ספרי רבי צדוק ולא מצאתי. ניסיתי בס' באר מ...

ידוע שמרן הגרש"ז אוירבאך זצ"ל היה אומר קדיש ביום פטירתה.