פורום אוצר החכמה

אורייתא!

א. דרך הש"ס שלא לפרש דבריו הרבה, והגאונים שאחריו מבארים יותר, והפוסקים שאחריהם צריכים לברר יותר. כ"כ המאירי בפתיחה לאבות: [ואעתיק מקצת מלשונו שם]: ועם כל זה נתמעטו הלבבות מרוב הצרות והוצרכו האחרונים לחבר אחריו דרך ביאור והרחבה ולפעמים דרך סתירה ותיקון כשהיו חכמי הדור מסכימים לכך ממה שרואי...

אורייתא!

מצאנו גם מצאנו תלמידים שגדלו אצל גדולי החסידות ואעפ"כ נהפכו לליטאים וכן להיפך. מש"כ "נהפכו". אמת הוא ובשעה שקיבלו מרבם הוא היה כהנהגתם, דרכו כדרכם ולכן היה אפשר שיקבלו ממנו אבל לאחמ"כ כבר אי אפשר...". (במה שנוגע לעיקרי היהדות חוץ מתופעה אחת או שניים לא מדובר בשום איסור...

אורייתא!

בדבר שאינו תלוי במעשה אלא בסברא, אין לומר הלכה כפלוני וכל אחד יעשה כרצונו וז"ל הרמב"ם (פה"מ מסכת סנהדרין פרק י מ"ג): כל מחלוקת שתהיה בין החכמים ואינה תלויה במעשה אלא קביעת סברה בלבד אין מקום לפסוק הלכה כאחד מהם . אני לא ידוע לי על מנהג שלא קשור לאיסור. [ומש"כ גבי הציציות - ע...

אורייתא!

לענ"ד
אי אפשר בעולם שיהיה הרב ותלמידו שונים זמ"ז בהנהגה [כהגדרתך].
היום אין אפשרות שפלוני יהיה חסיד ותלמידו ליטאי, ולהיפך. או ספרדי [שורשי] ותלמידו ליטאי, חזו"א וכיוצא.
שוני זה, גורר עימו דברים רבים שאצל האחד מותר, ואצל השני אסור [ופעמים שדברים אלו הם מעיקרי היהדות].

אורייתא!

בהבנת דברי הרמב"ם צ"ב מדוע כשאדם מתבונן במעשיו וברואיו הנפלאים והגדולים ויראה חכמה שאין לה קץ הוא אוהב וכו', וכי אם אני רואה דברים עצומים אני אוהב את מי שעשה אותם? אולי אני מפחד מהעצמה או המום אבל מה שייך שבגלל זה אני אוהב?? [אולי אנו לא מבינים היטב מהי אהבה] אהבה ר"ל הערכה. [כמו &qu...

אורייתא!

רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ב ה"ב והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול א כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי, וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחור...

אורייתא!

עיין לרבי שלמה אלגאזי [מח"ס יבין שמועה על "הליכות עולם"]
בס' גופי הלכות פרק יג - כללי אות מ' כלל תה.

אורייתא!

על דברי הרמ"א הללו כתב ר' דוד שלמה ב"ר משולם פייש פרנקל בשו"ת באר דוד סימן לא בזה"ל:
הא תינח דשרי להחמיר על עצמו, אבל לא מכח ד"ת רק מכח חומרא או פרישות . ע"ש.

אורייתא!

אם נניח שאסור לומר זאת במפורש האם כאשר הוא לומד תורה עם חברים האם מותר לו להביא ראיה שהיא הפוכה מהנהגותיו של רבו המובהק?? אם נניח שלא אם כן קשה שהרי לפי זה נעקרת מן האדם מידת האמת שלו וצעג"מ מי לנו גדול מרש"י ז"ל שהאיר עיני הגולה בפירושיו, ועכ"ז נחלקו עליו יוצאי ירכו ר"ת ור...

אורייתא!

מצטרף לבקשה!
ישר כח גדול לכם.

אורייתא!

האם כוונתך ל"מעשה רב" שרואה התלמיד ברבו, בעניין הלכה?

אורייתא!

מישהו יכול בדיוק לומר לי, כמה כרכים מהשו"ת של הגר"ע אינם מצויים בפרוייקט השו"ת של בר אילן? מספר מדוייק בבקשה! בגרסה 19 ישנם את ט' הכרכים הראשונים של יביע אומר. וכן את ששת החלקים של יחוה דעת ועל מה שכתבתי קודם לכן: מישהו יכול להכחיש את הדבר הזה שספרי הרב הינם נחוצים לכל חכם הבא לכתוב ...

אורייתא!

עניין שלישי כיון שכתב מרן בהקדמתו שכל הספר הינו הלכה פסוקה, כיצד נמצאו מקומות רבים בהם הביא מרן ב' דעות בדין. ונמצינו נבוכים בדין?! מה דעת מרן במקום בו כתב בדין דעה אחת בלשון סתם והאחת בלשון יש אומרים. או בשם יש אומרים ויש אומרים, יש מי שאומר ויש מי שאומר? [בירור יסודי בס"ד]. כתב מרן "כי ...

אורייתא!

עניין שני מתי מכניס מרן ראשו בין ההרים ומכריע? ומה הטעם שמנה מרן בהקדמתו את אותם פוסקים שיביא בספרו ואטו כי רוכלא לחשוב וליזיל לכל אלו? מש"כ מרן בהקדמתו: "ומי זה אשר יערב ליבו לגשת ולהוסיף טענות וראיות" אין כוונתו שלא ימצא מקום בב"י שבו ידון ע"י טענות וראיות. וכמש"כ בה...

אורייתא!

עניין ראשון ספר "בית יוסף" אין מטרת כתיבתו להכריע ההלכה להדיא! מדברי מרן בהקדמתו לב"י ובהקדמתו לשו"ע, מבואר שדרכו כך היא: שבב"י מלקט הוא כעמיר גורנה לכל הפוסקים הנזכרים. ופעמים שדן בדבריהם ומותיב ומפרק, אך שם מטרתו אינה להכריע ההלכה להדיא. אמנם לאחר הבירור בדבריו יהיה ניתן ...

אורייתא!

אין מי שלא קנה את התוכנה בגלל שאין את ספרי הרב עובדיה שליט"א. . יודע אני על 2 אברכים שזה שאין את ספרי הגר"ע שליט"א, גרם להם להחליט לא לקנות התוכנה. גם לי זה היה שיקול! מישהו יכול להכחיש את הדבר הזה שספרי הרב הינם נחוצים לכל חכם הבא לכתוב איזו תשובה. שבלעדיהם וודאי נעלם ממנו סברת איזה...

אורייתא!

מחקתי את ההודעה המקורית.
וכתבתי ג' עניינים להלן.
בעתיד בנ"ד אכתוב עוד כמה
אשמח לקבל תגובות

אורייתא!

וזה לשון ערוך השולחן חושן משפט הלכות גביית מלוה סימן צז סעיף כב. וכל דברים אלו הם גזירת התורה הנעלה משכל אנושי דגם משפטי התורה הם כחוקים ולכן כתיב בכל התורה חוקים ומשפטים ביחד כי גם המשפטים הם ממצות השמעיות כמו שכתוב [דברים יז, יב] והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה וכן כתיב [תהלים קמז, יט - כ] מגיד דב...

אורייתא!

וזה לשון הגאון רבי אליעזר לנדא בספרו יד המלך על הרמב"ם בהקדמה. ובדבר הזה מובדל התורה האלוקית מהחקירה האנושית. כי החקירה האנושית דומה בענינה למי אגמים ויאורות אשר מקורם ממקוה המון מים רבים, אשר בעת התהוותם מליחות היסודות, לא ימלט כי יתלכד עמהם גם תערובות סוגי שאר יסודות, ולא יתפרדו עד אשר יוקחו ...

אורייתא!

זה לשון המלבי"ם (דברים כב, כז) "כי בשדה מצאה, אחר שבאר טעם הדבר שהוא כמו רציחת נפש מפני שבשדה מצאה הייתי אומר שהדבר תלוי אם בעיר או בשדה. לכן כתיב ואין מושיע לה דהעיקר הוא אם י"ל מושיעים אם לא. וראיתי נחוץ להעתיק בכאן דברי הרמב"ן ז"ל בפי' על התורה. וז"ל כאשר יראו העדים ...

אורייתא!

זו אינה תשובה שהרי אני שאלתי על יאיר שכתב שזה סימן לקרוביו, אך הוא ענה יפה ובא על פתרונו ואין צורך להוסיף כאן דבר. דברי לא נסובו על דבריך או דברי יאיר. דברי נסובו על בחושךאור1 שכתב: מצינו פעמים מספר שעל אירועים שונים אמרו חז"ל סימן יפה/רע לו. כגון - המתעטש מלמעלה - סימן יפה לו, מת במוצאי יו&qu...

אורייתא!

בשיטה מקובצת מסכת בבא בתרא דף קסז ע"ב הביא דברי הר"ן. בזה"ל: "אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהם. פירש ה"ר יוסף הלוי ז"ל אין כו' עיין בדברי הרשב"א ז"ל. ואפשר עוד שקודם שכתבו יכול להוסיף על שלשה כדאמרינן בספרי טרחכם מלמד שהיו טרחנים היה אחד מהם רואה...

אורייתא!

רגילין לומר כי 'ויכולו' הינו אמירת עדות על מעשה שמים וארץ, ועדות נאמרת בשניים. וא"כ יש גם להקשות כיצד את הקידוש על היין אמרינן ביחידות. בשו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן כד, הביא דבתוס' פסחים ד' ק"ו ע"א ד"ה זוכרהו, כותבים דויכולו לא ניתקן על הכוס אלא להוציא בניו ובני ביתו, ומה ש...

אורייתא!

הכי איתא בבמדבר רבה פרשת נשא פרשה ז אות ח. "ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן ארץ כנען כשרה לבית שכינה ואין עבר הירדן כשר לבית שכינה עיר חומה מקודשת מן הארץ שמצורעים הולכים בכל הארץ ואינם הולכים בערי חומה ירושלים מקודשת מערי חומה שקדשים קלים ומעשר שני נאכלין בירושלים ואינן נאכלים בערי חומה הר הבית מקו...

אורייתא!

ועתה בגרסה 19
הכניסו את יביע אומר חלק תשיעי.

אורייתא!

אורייתא, אני לא חסיד ברסלב, אבל כשאני מעיין בספר ליקוטי מוהר"ן, אני חש עפר תחת כפות רגליו. ולהזכירך, רבי נחמן נסתלק מן העולם בגיל 38. אני בטוח במאת האחוזים שאתה מתייחס אל רבי נחמן כאל חבר מן הכיתה בעל רמה זהה פחות או יותרהעובדה הזו מוכחת ומוכרחת מסגנון התקפותיך הפרועות [המועתקות מהקובץ הידוע]....

אורייתא!

א. אבל ל"ע בתוך השנה, הצריך לגשת לעמוד, ואירע לו שלא השלים תעניתו. האם יכול להתפלל לפני העמוד או אינו יכול. ב. מי שקראו לו לתורה במנחה, והגבאי אינו יודע שלא השלים תעניתו, מה יעשה? האם יעלה לתורה כפי שנפסק בהלכה שאסור לסרב, או לא. ג. כמו"כ כיצד יעלה לתורה אדם בשחרית של ת"צ, אולי לא יש...

אורייתא!

עיין אגרות משה אורח חיים ח"ג סימן פג בעניין: לבישת בגדים חדשים ללא כיבוס וגיהוץ מראש חדש אב.
דיון זה לענ"ד ישפוך אור על שאלתך.

אורייתא!

אשאל אותך שאלה תמימה.. (במקום שאני אגיד לך מה שידוע לי אני מעדיף שסוף סוף יקום החכם ויגיד לי מה שידוע לו.. אבל שיהיה מתוך כתבי הקודש וחזל.. ובמילים אחרות לא מסברות כרס למיניהם, כי כבר שבעתי מזה..) מקובל עלי, אע"פ שכל מה שכתבתי הינו ע"פ כתבי הקודש וחז"ל... ולא מסברות כרס!!! א. האם לפי...

אורייתא!

"סתם מקשן עם הארץ".
מובא בכמה ספרי חסידות.
והמקור הראשון שמצאתי למשפט זה הוא שו"ת חוות יאיר סימן רי"ט..
האם מכירים אתם מקור נוסף קדום יותר לפתגם זה?
ישר כח

אורייתא!

נראה שכוונתו "סימן יפה לו".
שאין דבר מוגדר שיצפה לו. או איזה הבטחה מסויימת וכו'.
רק שאומרים לו שיהיה שמח, שבמקרה שקרה, ראוי להיות שמח עליו.
ועיין אבות דרבי נתן ריש פכ"ה.
ונראה שהוא מכנה משותף שנמצא בכל מקומות אלו שנכתב שם "סימן יפה לו".

אורייתא!

כן כתב בהדיא: ר' צדוק הכהן מלובלין - (פרי צדיק ויקרא פרשת אחרי) זה לשונו: "ולעתיד יהיו כל ישראל ראוים לכנוס לקודש הקדשים" ע"ש. א. ביקשו מדרש. ב. הוא כותב "ראויים" לכנוס, יתכן שהכונה שרק ראויים, וכמו שכתבה הגמ' יקרה היא מפנינים, דת"ח יותר מכה"ג שעובד לפני ולפנים. א...

אורייתא!

איני מבין מה קורה כאן!!!
ברור שכיון שאין לחדש בגד בלי לברך עליו שהחיינו.
כיצד יהיה אפשר לחדש בגד ולהתעלם מהשהחיינו..?
וגם בלי שהחיינו, -
מדין שמחה שיש בקניית בגד חדש, [וחכמים קבעו שזה שמחה] יש לאסור.

אורייתא!

כן כתב בהדיא: ר' צדוק הכהן מלובלין - (פרי צדיק ויקרא פרשת אחרי)
זה לשונו:
"ולעתיד יהיו כל ישראל ראוים לכנוס לקודש הקדשים" ע"ש.

אורייתא!

בעניין האם דגים בכלל בשר עיין
שו"ת משנה הלכות חלק ה סימן צ. דיון ארוך.

אורייתא!

דיש ק"ו אם לאחריה מברך לפניה לא כ"ש, א"כ הרי גם הברכה שלפניה היא מדאורייתא "כבר בארנו בפתיחת חבורנו בפרוש המשנה (בריש ההקד') שרוב דיני התורה יוצאו בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן וכו' וכשהיה זה כן הנה לא כל מה שנמצא החכמים שהוציאו בהקש משלש עשרה מדות נאמר שהוא נאמר למשה בסיני ול...

אורייתא!

בגמרא שם קודם לזה נכתב: תנו רבנן: שלשה חדשים הראשונים - ולד דר במדור התחתון, אמצעיים - ולד דר במדור האמצעי, אחרונים - ולד דר במדור העליון... ואח"כ נכתב בגמרא: ...תנו רבנן: שלשה חדשים הראשונים - תשמיש קשה לאשה וגם קשה לולד , אמצעיים - קשה לאשה ויפה לולד, אחרונים - יפה לאשה ויפה לולד, שמתוך כך נמ...

אורייתא!

זו טעות ר' חיים מלוואזין כתב מפורש על הגר"א (בהקדמה לספרא דצניעותא) שהגר"א הגיע לדרגת סבוראיים אני ראיתי את זה מפורש (ועוד הרבה מאמרים על הגרא בשם תלמידיו) אלא ששכחתי את שמו של הספר בע"ה אביא את שמו של הספר חוץ מזה שר' חיים מלוואיזין (או בנו של הגר"א?) אמרו שהאריזל הגיע לדרגת תנ...

אורייתא!

מתוך חי מוהר"ן... [רמו] אחר שיצא ספרו אמר בפירוש ״שהלימוד בחיבוריו הם אתחלתא דגאולה״. [שמט] פעם אחת היה משבח את הספר שלו מאוד... ואמר ״כל אדם צריך להשתדל לקנות את הספר שלו [ליקוטי מוהר״ן], ומי שאין לו במה לקנות ימכור כל ספרים שיש לו ויקנה בזה הספר שלו, ומי שאין לו ספרים ימכור כר שתחת ראשו ויקנ...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 559 תוצאות