שורש ק.נ.א מתפרש בכמה אופנים הנראים כשונים במהות זמ"ז: קנאות פנחס, קנאה (הקנאה התאוה וכו'), מקנא לאשתו, ה' קל קנא ונוקם, ועוד, מה המשותף לכל הנ"ל? לכאורה השורש הוא מלשון קנה דהיינו לשון קניין שכאשר יש לזולת דבר מסויים אני גם רוצה לקנות אותו וכשאין לי מתחילה קנאה ואולי נחלק לשניים קנה נאה