פורום אוצר החכמה

תודה רבה הרב מיללער! ועכשיו שזכינו לדעת כי רבי בונם הנ"ל בודאי לא היה חתנו של הקיצור של"ה, עלינו לברר מי אכן המחבר של ההוספות שהוכנס לתוך הקיצור של"ה, ואזי אולי נוכל לדעת יותר אודות רבי בונם אבד"ק רימאנוב... (עכ"פ מי היה חתנו).

אף אחד לא יודע משהו אודותיו או אודותיה?

איש ספר כתב:

בספר זכות ישראל לר"י ברגר נדפסה הסכמה ארוכה מרבינו האדר"ת ובשוליה מספר ר"י ברגר על מו"מ שהיה לו עם האדר"ת בענין זה

כן תירץ גם הגה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא בהקדמתו לחלק א' על המועדים, ראה בקובץ המצורף, שורה ג', ושמעתי מאאמו"ר וכו'

ראוי להביא מה שסיפר הג"ר שמואל פירר ז"ל אבד"ק קראָס בעמח"ס הר שפר עמ"ס הוריות, שכשהיה אברך צעיר לימים נזדמן לו להיות בליל ניטל אצל אחד מרבותיו, שהיה גאון מפורסם שלא היה נמנה על עדת חסידים, ומצאו יושב אצל הגמרא ולומד בהתמדה, והיה הגאב"ד קראס עומד ומתמה, היתכן שלומדים תור...

מובא בספר קיצור של"ה (עניני קידוש לבנה) וז"ל: כתב בכתבי מו"ח הרב הגדול מוהר"ר בונם הלוי זצ"ל שהי' אב"ד ור"מ בק"ק רימנאב וכו'. ראשית, פליאה בעיני מה שמכנהו מו"ח , כי בתולדות המחבר בהתחלת הספר מובא שחותנו הי' ר' יו"ט אופנהיים, ואולי הי' חותנו בזוו"...

עכ"ז אפשר ונכון לתקן ע"י שיכניסו אות א' לפני או"ח, ב' - יו"ד, וכן הלאה.

להגאון מוה"ר נטע יעקב בערגער זצ"ל דומ"ץ דק"ק אודווארי. נדפס בעיר מונקאטש שנת תרס"ג

תודה!

חומש מקראות גדולות "בית יהודא" עם עברי טייטש (ה' כרכים), וכן נ"ך עם עברי טייטש [כמדומני מאותו מחבר] (י' כרכים).

לרבי בנימין אב"ד שטויפץ .חלק ראשון נדפס בעיר ליק תרכ"ג, וחלק שני בירושלים תרל"ה.

הא לך ענין דומה: בספר עמוד העבודה (דרוש האהבה והיראה אות ז) כתוב, וז"ל: הכתוב אומר (תהלים ק, ב) עבדו את ד' בשמחה, ונלענ"ד, שעיקר העבודה היא השמחה, רק כשיושב בטל ואינו עושה שום מצוה על מה תחול השמחה, אבל כשעושה מצוה ויודע שע"י מצוה יש נחת עצום להקב"ה, וכשיש לו יתברך נחת, הרי גם לא...

אגב, ספר שארית בנימין ב' חלקים (חידושים על הש"ס) נמצא באתר היברו בוקס. חלק ראשון נדפס בעיר ליק תרכ"ג, וחלק שני בירושלים תרל"ה.

מצאתי קול קורא עם חתימתו.

בכל עיר ועיר בגליציה היו שם הרבה יותר משכילים מחרדים רח"ל, אמנם היה הרבה עיירות שהיו מלאים וגדישים עם אנשים חרדים ויראים לדבר ה' לאלפים, עם הרבה שטיבלעך בכל עיר ועיר, כגון חסידי בעלזא, ראדאמסק, באבוב, ועוד ועוד הרבה.

כידוע לא השתמש הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע עם שמות עיירות שבגאליציא מחמת שרובם ככולם נקראו על שם עבודה זרה (והיו לו סימנים מיוחדים על כל עיר ועיר איך לקראו, ואנשי ביתו כבר ידעו את סימניו לאיזה עיר הוא מתכוון אליה). אולם שני עיירות כן קרא בשמן, והוא, עיר דיקלא, מחמת שנזכר בתורה אצל שמות ...

ליקוטים מהגאון המקובל רבי שמשון מאוטראפאליא זצ"ל.