והיה נראה לי להוסיף קצת הסבר, דהרי ענין השירה הוא כידוע בשעת הישועה כמוש"כ ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עלי, דהיינו זמן השירה הוא בזמן הישועה.
יסודו של הגרי"ז לחלק כך בין 'שירה' ל'הודאה'
והיה נראה לי להוסיף קצת הסבר, דהרי ענין השירה הוא כידוע בשעת הישועה כמוש"כ ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עלי, דהיינו זמן השירה הוא בזמן הישועה.
איש_ספר כתב:הרב אמרתי. יש"כ גדול !
יבנה כתב:הוא בבחינת עבד, אך כיון שאינו תלוי בו הוא אנוס.
חיימקה כתב:לעומקו של דבר כתב:זקן ששכח כתב:א. יש לדעת הכתיב כי זה בודאי מעכב.
מקור?
או"ח סי' קמא ס"ח וע"ע שערי אפרים שער ג' סי"ג
אוצר החכמה כתב:הכוונה של עקביא היא שכיוון שהוא חוב מצד עצמו אינו עבד לאחרים.
זקן ששכח כתב:א. יש לדעת הכתיב כי זה בודאי מעכב.
בן אליהו כתב:ה. ידוע הסיפור על כך שהחל להיכנס לשיעורי הנצי''ב לאחר שסיפר לו הנצי''ב כמה שפך דמעות על ר''ת קשה שגם ר' שמעון התקשה בהבנתו.
אוצר החכמה כתב:כבר ביארתי לעיל את דברי הרמב"ם שאינם כן.
עקביה כתב:אף אני סבור כמוך. וכמדומני שמדברי הרדב"ז (שו"ת, ח"ד סי' קפז) והחתם סופר (שו"ת, יו"ד סי' שנו) עולה שאין חיה כזו (נעבך אפיקורוס).
א צענטער כתב:והבת שלי הגיעה בחודש אדר עם מאכל שמכונה משם המעורר בחילה אוזן המן
אוצר החכמה כתב:קידושין ע נשדיר מר שלמא לילתא, רש"י לילתא שם אשתו.
(איה שרה אשתך, קראו לי לבת שבע וכולי)
לייטנר כתב:אינו שונה מהותית מ'מושית השבע' = 'פרת משה רבנו'.
חיימקה כתב:בהסכמתו למ"ב הוא חותם "דברי הבא עה"ח ביום א' כ' סיוון שנת תר"ם פ"ק קאלוואריע"
ידוע עוד משהוא על רבנותו שם?