לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
ומה שיותר מציק לי, שכמנהגי אני אומר כל יום שנים מקרא לפי העליות, יום א' עד שני, יום ב' עד שלישי וכו', וכידוע יש בעיה להפסיק באמצע ענין, וההפסקות ה'תקועות' בלי קשר לענין, מאוד מבלבלות את הענין. [אולי יש היתר להפסיק היכן שהעליה מפסיקה אפי' באמצע הענין, מסתמא לא?!]
תולעת יקרה, לא הבנתי שאלתך, לנחש הנחושת אין קשר למצוות, זה לא מצוה, ולא שייך בזה הדין של מצוות צריכות כוונה רק הכוונה היא שכמו שברפואה מהנחשים לא היה מועיל להסתכל למעלה לנחש, אלא דוקא להתבונן בתוכן הפנימי ולהכיר שזה מאתו ית', אותו הדבר במצוות העיקר הוא הענין הפנימי של המצוה, היינו כוונת המצוה, ואפי'...
מי חיבר את הלכות קרבן פסח בקצרה שאחרי פרק רביעי בפסחים, ואת הלכות פסח שני אחרי פרק תשיעי? לכאורה [וגם זה מעניין אותי מה המקור הקדום לכך?] יש חלוקה ידועה של ד' הפרקים הראשונים בשם פסח ראשון [ואלו הלכות שנוגעות גם לזמנינו בפסח, כגון חמץ ועשיית מלאכה], וה' הפרקים שאח"כ בשם פסח שני [הנוגעות להקרבת ...
עוד שמעתי בדרך צחות שקורח אמר על משה רבינו שמתנשא, והתורה אומרת שהוא עניו מכל האדם אשר על פני האדמה, אז אם הוא הכי עניו על פני האדמה וקורח טוען שהוא מתנשא עליו בהכרח מקומו של קורח זה מתחת האדמה... עוד שמעתי בשם ר' מרדכי דיין [שאגב, מעניין אותי מי זה באמת, אם מישהו יודע אשמח לשמוע פרטים] שקורח טען לא...
יתכן כוונתו שצריך דעת לקנין דבר מסויים, וכל קנין של דבר אחד צריך כוונה אחרת של ד' אמות, זאת אומרת שאין הכוונה שאם אני רוצה לקנות דבר א' אזי נהיה לי ד' אמות לכל חפצי העולם שיפלו כאן, אלא אם דעתי לקנות חפץ א' נהיה לי ד"א רק לענין חפץ א' ולא לחפץ ב', ממילא גם אם רצה לקנות ונהיו לו ד' אמות כל זה נה...
עי' בזה לר' משה שטרנבוך בספר טעם ודעת ג [לא חז"ל מפורש, אך הוכחה מחז"ל] http://www.hebrewbooks.org/20035 [ואגב, לכאורה סברא הוא דאין לקב"ה הבדל בין נס לטבע ואם ברא עולמו דוקא בדרך הטבע, מדוע שישנה ויעשה נס בכדי]
אין הכי נמי, אין לי מקורות ברורים להצביע על כך, חוץ מזה שהיה מטועני הארון, וכמו שהזהר שמישהוא מהפורום פה הביא שכתוב שם משהו על ימינא ושמאלא שהוא רצה לשבש מערכות למעלה, אתה מבין מה כתוב שם? אני לא! אבל קורח הבין, אז בסוף הוא הגיע לשאול תחתית השאלה היא אם זה מגיע מתאוות שפלות או מדברים גבוהים, בכל ספר...
התירוץ שלך בגיבויו של דרדקי הוא טוב אך התירוץ שלי טוב ממנו. היכן ראית שאמרתי תירוץ, רק אמרתי שאין שאלה, ולא יתכן תירוץ יותר טוב מאשר חוסר שאלה, הלא כן?! בכל אופן אני שב ואומר, בתור ווערט'ל יפה להוציא יסוד מפרשת השבוע, הדבר הוא נפלא, זה אמת לאמתה, ומזכיר לי הרבה ממשועממי הסביבה, שנוקטים בכלל הידוע &...
והרי חטאו בנפשותם שקצים במלוא מובן המלה - הקטירו קטורת כפרו במשה ובכל התורה כולה אני שמח לשמוע שבאמת הבנתי כראוי את שאלתך, אך אתה שב על משוגתך כאמור, זה שנקראים חטאים בנפשותם, זה גילוי התורה שכיון שכפרו במשה כאילו כפרו בתורה וכו', ובזה עשו הם חטא בנפשותם אפי' שאינם חטאים לעבור בפועל על כל התרי"...
עי' בזה בדברי המהר"ל בתפארת פי"ח דברים מתוקים ונעתיק הנוגע לענייננו. "ובמדרש (במד"ר פרשה י"ח) בוקר ויודע ה' אמר משה גבולות חלק הקדוש ברוך הוא בעולמו יכולים אתם לעשות יום ולילה וזה שאמר הכתוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך וכן הבדיל אהרן להקדישו קודש קדשים לכך אמר בקר ויודע ה...
וקשיא שהרי אפיקורסים היו וכל העדה כולם קדושים קורח אמר להו ומדוע אם כן התרגשו לראות שפרעה שער ראשה מה בכלל השאלה, וכי קורח ואנשיו היו קטלי קניא והרי היו כולם קריאי מועד ואנשי שם. ואין לנו השגה מה בדקות ובעומק היה בכוונת קורח, וכי בגלל שכפר בנשיאות משה כבר מיד הפסיק לאכול כשר ולשמור על העיניים ולגלו...
את דברי הנפה"ח איני מכיר, אך דבר אחד חשוב להבהיר: הגמ' מדברת על מציאות קיימת, לא על שאיפה ודרך מתבקשת. הת"ח נדרש ללמוד תורה על מנת להידבק בה' ית' ולא מצד אהבתו לתורה (שהיא אהבה כשאר אהבות ותאוות, רק שהיא דקה ומזוככת יותר). בדברי המהר"ל נראה שמבאר מציאות שתמיד תלמידי חכמים קשה להם להת...
המהר"ל בהקדמת תפארת ישראל מביא בתו"ד "וזה שאמרו שם (נדרים פ"א ע"א) ג"כ מפני מה אין תלמידי חכמים מצוים שיוצאים מהם תלמידי חכמים מפני שאין מברכין בתורה תחלה. כי אף אם היו מברכין בפה, מ"מ דבר הזה שהוא נתינת התורה צריך לברך הש"י בכל לבו, ובזה יש לו האהבה הגמורה אל...
ע"ד צחות לפי התוס' ב"ב כא ע"א כי מציון תצא תורה - לפי שרואה אותם בעבודה מקבל ירא"ש ועוסק בתורה [איני זוכר בדיוק] וקורח משבט לוי היה סביב המשכן וראה את העבודה וממילא עסק טפי בתורה ומחכימת פתי היא...
שמעתי ממו"ר לפני שנים רבות ואין לי כלל מקורות, אך בספרי המקובלים, מבואר שנרנח"י חמשת חלקי הנשמה, מחולקים בגוף; משכן הנפש בכבד, משכן הרוח בלב, משכן הנשמה במוח, ומשכן החיה הוא בסוד הבגדים של האדם, וזהו סוד בגדי כהונה, וענין בגדי שבת ויו"ט, וחלק היחידה הוא בד' אמות שסביבותיו, וז"ס ד...
לר' יואל שורץ יש ספר על זה כרגיל http://www.hebrewbooks.org/47170 כמדומה שכל הליטווישערס בספרי בעלי המוסר מדברים על זה בפרשת וארא שמשה רבינו לא הכה את היאור וכו'