פורום אוצר החכמה

יעקובי

בעל החרדים לא למד אצל מרן. הוא למד אצל ר' יוסף סאגיש. הוא רק הכיר את מרן, וזכה לריחו ושיחתו. אבל הוא לא היה מחוג תלמידיו הקרובים. לפיכך הוא לא הכיר את הנידוי שהיה אירוע פנימי בין בני חוגו של מרן. פשוט וברור שהיו קהלים שונים, ובתי כנסת שונים, ולמרן היה חוג תלמידים משלו, ולמבי"ט חוג משלו, למרות ה...

יעקובי

צריך להבהיר משהו חשוב נוסף. המבי"ט לכל אורך הדרך תלה את שני הנידונים זה בזה. כלומר לשיטתו ברור שפירות אלו קדושים בקדושת שביעית, ומשום כך היה ברור לו שהם פטורים מתרו"מ. לדעתו יש כאן חומרא מצד אחד וקולא מצד שני. מרן, נמשך בדרך כלל אחר מתווה זה שהתווה המבי"ט, שהנידונים כרוכים זה בזה, אבל...

יעקובי

זהו קישור לפרטי כתב היד. הוא ניתן לצפייה שם. ראה דף 47א. המאה השש עשרה מסתיימת בשנת ש"ס. עשרים וחמש שנים לאחר פטירת מרן. בוודאי שכתב היד נערך אחר פטירתו. בנו ר' יהודה קארו אסף וערך את כל התשובות, חלקן הוא הדפיס בשלוניקי שכ"ח (שו"ת בית יוסף - אבן העזר), בתוספת כותרות ומילות קישור שונו...

יעקובי

שאלות מצויינות, והערה חשובה מאוד. אולם אין להסיק שהאמור באבקת רוכל מזוייף. הספר נדפס אמנם בשלוניקי תקנ"א, אבל כתב היד ממנו הוא נדפס קיים כיום (ניו יורק 7213), והוא מתוארך למאה השש עשרה, שזו תקופת חייו של ר' יוסף קארו. בכתב היד מופיע הקטע של הנידוי, כבנדפס. להלן השתלשלות המאורעות, עם השתדלות לעש...

יעקובי

... ה"ה הגדול מהור"ר משה בן כבוד הר"ר ישראל המכונה
הר"ר איסרל לאזרש יוש' ק"ק קראקא עיר ואם בישראל יצ"ו זכותם
יעמוד לנו ולכל בית ישראל לבינינות בנין ארי"אל כי"ר

יעקובי

פילווישוק כתב:היכן ניתן להשיג את ספרו של גולן?

053-3166140

יעקובי

אין מדובר במידע אודות ר"א טריוויש (אכן, נושא שלא מוצה. גא"מ). מדובר על קביעת זמן שליחת איגרתו הראשונה של רש"מ לרי"ט, האם קודם בואו של רש"מ לשלוניקי או לאחר מכן. בנמלך, עמ' 172, הערה 97, טוען קצרות: 'לא סביר כי האיגרת נשלחה כאשר מלכו היה בדרכו לשאלוניקי, שכן במקרה זה הוא היה ...

יעקובי

ראיתי כעת מהדורה חדשה למדי של כתבי רבי שלמה מולכו בהוצאת זאב גולן. אין לי כלים להעריך את איכות המהדורה. לטעמי, עבודה טובה מאוד. כמדומני חפה מטעויות, עם חלוקה שקולה והגיונית, פיסוק נאה, וציוני מראי מקומות מדויקים ומועילים (מניסיון). יש לו גם תגלית אחת מכתב יד, חשובה מאוד, המעמידה את העובדות ההיסטורי...

יעקובי

בכל האמור לעיל כבר עסק ר' בנציון כהן בספרו שפת אמת (ישנו באוצר).

יעקובי

לד"ק. כנר' צ"ל ל[ר]ד"ק, שפי' שם מל' תבונה ולא מל' בנים ממש. אל"ה לא מובן מה מצא בפסוק זה. [גם הפתרון 'לדברי קבלה' או 'לשון דברי קבלה' לא נח כאן]. [עוד נפלה במשפט זה ט"ס במלה 'עצים' במקום 'עצה']. ייש"כ. בעקבות הערה זו, חיפשתי ומצאתי בעוד מקומות באהלי יעקב שהוא מציין 'לד...

יעקובי

הקשר לסדר העבודה, הוא רק הבית הראשון: 'אכונן סדר עבודתי, אקריב פרי אמרתי...'. מכאן ואילך, כל בתי הפיוט עוסקים בדברי תוכחה והתעוררות הנאמרים מפי החזן לציבור (החזן קורא לנוכחים לפשפש במעשיהם ולחזור בתשובה). להלן תרגום חפשי של הבית הספציפי: הקיצו את המחשבות הרדומות ('לנו' לשון לינה) / העירו את הישנים ב...

יעקובי

וראה עוד כיוצא בזה בשו"ת הרמב"ם, בלאו, סימן קכח.

יעקובי

בנוגע לעיקר נושא האשכול. במגיד מישרים לב"י (הוצאת 'אורה', ירושלים תש"כ, עמ' פא) נאמר: וכן במאי דדחית מילוי דירוחם טמירי שפיר עבדת, וכן בכל דוכתא דאת משיג עליה יאות את משיג עליה. ועוד שם (עמ' צ): ואוף ירוחם טמירי רחים לך אע"ג דאת סתיר מלוי בגין דמלאכת שמים היא. ואכן מצוי בב"י שהוא...

יעקובי

בנוגע לאמור באשכול זה שבזמן הב"י לא היו אדמות חקלאיות ביד ישראל.

יש להוסיף, שדברים מפורשים הם בשולחן ערוך (חו"מ סי' תטו ס"א):

והאידנא שאין מצוי שיהיו לישראל בארץ ישראל שדות...

וכן בבדק הבית (חו"מ סימן לד עמ' ערה):

והאידנא דליכא לישראל שדות בארץ ישראל...

יעקובי

יש אומרים שהוא חתום על השטר המפורסם של תלמידי הרדב"ז (לצד ר' בצלאל אשכנזי והאר"י) במצרים משנת שי"ח.
(יש שם שם לא ברור ולא מוכר: שמואל שאטלה, או טאטלה, ומתקנים שמואל פודילה).

יעקובי

ועוד מובא במג"א סוף סימן שלז בשם בה"ג, לאסור פסי"ר דלא ניחא ליה בתלת דרבנן (וא"כ המעשה בכללותו הוא ארבעה דרבנן), והובא במשנ"ב שם (ס"ק יט): לא יכריע החבית וישפוך ממנה אלא מגביה מן הארץ ושופך, שאם לא כן יחפיר מן הארץ בוודאי. ואף שמקלקל הוא, וגם מלאכה שאין צריך לגופה היא, ...

יעקובי

ועוד, מובא בב"י ריש סימן שלז, ובמג"א שם, שאסור לגרור מטה כסא וספסל גדולים ביותר משום דפסי"ר הוא שעושה חריץ. וכתב על כך השער הציון (שלז, ב) שבמקרה זה 'לית בזה גררא דאורייתא מכמה אנפי (=תלת דרבנן), אחד דהחריץ שיעשה בזה הוא רק חופר כלאחר יד, ועוד דהוא מקלקל ע"י הגומות שנעשים בבית ול...

יעקובי

בפשטות גמרא ערוכה היא לאסור מעשה שיש בו תלת דרבנן. אמרו בשבת (קמא ע"א), והובא ברמב"ם (שבת טו, כב) ובטוש"ע (או"ח שכו, ז): 'הרוחץ בנהר צריך שינגב גופו יפה כשעולה מן הנהר, מפני המים שלא ישארו עליו ויטלטלם ארבע אמות בכרמלית'. והנה מעשה זה הוא תלת דרבנן: (א) טלטול בכרמלית; (ב) עצם טלט...

יעקובי

לגבי האור זרוע לא ידוע לי. לגבי הר"ן, כבר רבים מהאחרונים הרגישו בזה, וכתבו שהר"ן דרכו להעתיק את רש"י גם שאינו סובר כמותו. ראה בציונים שהביא השד"ח ח"ו כללי הפוסקים סימן ד אות א. ויש להוסיף על כך גם את דברי הביאור הלכה (ס' שח סעיף מא): ואף דהמג"א כתב זה בשם הר"ן, הנה...

יעקובי

בשנת תקנ"ט נדפס בשלוניקי ספר 'אור צדיקים' ובו קובץ 'מדרשות גדול אדונינו מרנא ורבנא מהריק"א זלה"ה', כרשום בשער; גם בהקדמת המביא לדפוס (ר' משה שבתי) נאמר: 'דרשות גדול אדונינו מרן הקדוש מהריק"א זלה"ה'; וכן נרשם בכותרות שבראשי העמודים: 'דרשות מרן מהריק"א ז"ל'. הסיבה לי...

יעקובי

ועדיין צריך להדגיש. השו"ע, המשנ"ב והערוך השולחן, כולם לדבר אחד נתכוונו. בריכה ללא שפה, דהיינו בריכה קלאסית העשויה מחפירה בקרקע באופן ששפתה שווה לקרקע החצר - אסורה. ואם יש לה שפה מוגבהת, וק"ו בריכה העשויה כמו כלי גדול עם שפתות סביב, מצד נידון זה מותרת. היכן נזכר שהכתלים צריכים להיות ג...

יעקובי

לעצם הנדון, יש כאן עוד בעיה שלא דובר עליה, שהרי אם נכנס בבגדו (או בגד ים), שרייתו זוהי כיבוסו. ראה תוס' שבת קיא ע"ב ד"ה האי מסוכרייתא, שההולכים במים עם הבגדים הוי דרך לכלוך ולא דרך נקיון, ולא אמרינן בכה"ג שרייתו זהו כיבוסו (וכמו שאמרו ההולך להקביל פני רבו עובר עד צווארו במים ואינו חו...

יעקובי

ועדיין צריך להדגיש.
השו"ע, המשנ"ב והערוך השולחן, כולם לדבר אחד נתכוונו. בריכה ללא שפה, דהיינו בריכה קלאסית העשויה מחפירה בקרקע באופן ששפתה שווה לקרקע החצר - אסורה.
ואם יש לה שפה מוגבהת, וק"ו בריכה העשויה כמו כלי גדול עם שפתות סביב, מצד נידון זה מותרת.

יעקובי

פתאום אני תופס.
אני דיברתי כל הזמן, מהתחלה ועד הסוף, על בריכות רגילות, המובנות בקרקע ע"י חפירה, ששפתן שווה לקרקע החצר.
יתכן שאתה מדבר על משהו כמו בריכות מיטלטלות, כעין כלים גדולים מאוד עם שפתות.
אם כך אין בינינו שום ויכוח.

ושוב, שבת שלום.

יעקובי

עוד יותר טוב שאלו דברי הערוך השולחן בפירוש.
ולזה בדיוק, אבל בדיוק בדיוק, התכוונתי לכל אורך האשכול.

יעקובי

ממש איני מבין שיגך ושיחך. הבאת לעיל את דברי הערוך השולחן, ולאור דבריו כתבת:

ולכן אם הבריכה אין לה שפה סביב אלא היא שוה להקרקע שחוצה לה - הרי היא דומה לנהר, מפני שכשהמים נעקרים יוצאים חוץ לבריכה כמו בנהר, ואסור לשוט בה כמו בנהר.

זה בדיוק מה שאני אומר!

שבת שלום.

יעקובי

רש"י על אתר להמחשה ,דלית ליה גידודי. שאין שפתה גבוהה שיהיו המים עמוקים אצל שפתה כמו באמצע דכיון שאין עמוקים שם כי מטי סמוך לשפתה נועץ רגליו בקרקע וחופר וממחה העפר לתוך המים ודמי למגבל ולי נראה דאית ליה גידודי שרי דלא דמי לנהר אלא לכלי דלית ליה גידודי דמיא לנהר ואסור. נכון, זו שיטת רש"י הי...

יעקובי

יעקובילה ,המשנה ברורה אינו הפוסק אחרון של הספרדים ,וממש לא כל הראשונים אוחזים שצריך מחיצות גבוהות ולענ"ד אפילו לא הרמב"ם , וז"ל אין שטין על פני המים גזירה שמא יתקן חבית של שייטין, בריכה שבחצר מותר לשוט בתוכה שאינו בא לעשות חבית של שייטין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים, כד...

יעקובי

בנידון דידן אין גם מחלוקת שו"ע ורמ"א, אלו דברים ברורים בב"י ובשו"ע לאסור. ואעפ"כ יאמרו לספרדים מותר. כ"כ פשתה המספחת של שיטת 'חוכא(!) דהיתרא עדיף'.

יעקובי

מחילה, לא מובן. בשו"ע (סי' שלט): ואם יש לה שפה סביב מותר, דכיון דאפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למקומם הוי ליה ככלי... מדובר באופן שאין המים יכולים להעקר ולהשפך על הריצפה מחוץ לברכה. והמשנה ברורה על אתר הסביר את דברי השו"ע היטב: שפה, היינו כעין כותלים גבוהים מכל צד. דברי המשנ"ב הם פ...

יעקובי

יפה!
זו כבר טביעת עין חדה לזהות בעיות בגוף הטקסט.

יעקובי

במטותא, אני מכיר את הספר הפיזי, ומשם מקום הספק. באחת ההקדמות הוא מבהיר: על אודות הטקסט כפי שבחרנו להציגו. הטקסט מובא בעברית מודרנית, להוציא פסוקים או ביטויים השאובים ממקורות מסורתיים... אותם הבאנו כלשונם או כפי ששבתי צבי (ש"ץ) שילבם בדבריו... השתמשנו באיות מודרני ואחיד לאורך היומן... בשאר ההקדמ...

יעקובי

יש מי שטוען שקיים אוטוגרף של ש"צ עצמו. לא רק טוען, הוא אף הוציא לאור את 'יומני שבתי צבי', למי שמכיר.
נראה אחד השקרים הגדולים בעולם (או שגם המו"ל לא התכווין ברצינות).

יעקובי

כפי שכל אחד יכול לראות באוצר החכמה, גם בשו"ע דפו"ר (שנשלח לדפוס ע"י מרן המחבר עצמו), ונציה שכ"ה, מופיע: 'מוצאי ר"ח הוא'.
מן הסתם מדובר בשגגת קולמוס ותו לא.

: שו''ע דפו''ר.png (23.57 KiB) נצפה 1344 פעמים

יעקובי

ועדיין אתם לא מביאים מה היה המעשה... ראה בפר"ח יו"ד סי' פג ס"ק כו, שתמה תמיהות קשות על חידוש גדול מאוד של הבית יוסף, וכתב שהתיר את האסור והתיר את המותר, ע"ש באורך. הגינת ורדים (יו"ד כלל ג סי' ג) מספר על כך: ויהי כבוא הספר הלז למצרים, עברו מעברה על מקצת דבריו, ומצאו ששלח רסן...

יעקובי

אכן, דפוס קושטא הנ"ל מכיל את הגהות ר"פ.
ישנם ארבעה כתבי יד של ספר זה עם הגהות ר"פ, שנכתבו עוד בחייו של ר"פ, ביניהם כתב יד נים 26 שהזכרת, והוא ניתן לצפיה, חפש בכתיב.
האם היה תלמידו של ר"י המחבר? אורבך כתב שכן, אולם י' גולינסקי דחה דבריו.

יעקובי

א. נדפס לראשונה בקושטא, חסר שנת דפוס. משוער לשנת ר"ע. ב. ר' יצחק מקורביל, מחבר הסמ"ק, נפטר קרוב למאתיים שנה קודם המצאת הדפוס בעולם. ג. כנ"ל אות א. ד. ר' פרץ מקורביל, בן עירו ובן מקומו של ר' יצחק מקורביל מחבר הסמ"ק, כתב בעצמו את הגהותיו על ספרו של עמיתו ר' יצחק (והסברה שר' פרץ היה...

יעקובי

כמובן, התכוונתי לסברא אחר העיון בתוס'.

יעקובי

לענ"ד הסברא הפשוטה היא בהפך, שמאחר ומיץ ענבים אינו סעיד ומשמח, ולדברי התוס' הברכה נתקנה רק על יין דאית ביה תרתי - סעיד ומשמח, הרי שמיץ ענבים אינו בכלל התקנה.

יעקובי

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שתה מיץ ענבים והביאו לו יין, יברך הטוה"מ?

מדברי התוס' ברכות נט ע"ב ד"ה הטוב והמטיב, נראה שמיץ ענבים אינו בכלל תקנה זו.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 1070 תוצאות