לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
מסתמא Israelitisches Familienblatt שי"ל בהמבורג ועוד בשנים תרנ"ח-תרצ"ח. שבועון בעל אופי יהודי-גרמני כללי (אני כותב מסתמא כי היו עוד בשמות דומים אבל זהו הידוע).
הכל טוב ויפה אבל החוצפה של נטילת אדמת קודש ולשון הקודש למרוד בממ"ה הקב"ה זה מבהיל ונורא ואיום. ולמשל מה דעת החו"ר דפה בנוגע המילה "חשמל" - אני לא מסוגל להוציא המילה מתוך פי כשהכוונה היא לעלעקטרי"ק. וברך אגב: גם מהר"א מבעלזא ז"ל לא היה ניחא ליה הלימוד בשפת עבר...
שילחתי את מחשבי לעבור על כל בתרי מקורות רבותינו ז"ל עד שנות התר"ס (זמן חיבת ציון שר"י) ולא נמצאה שם המילה " הנהלת ". רק פעמים בודדות בדברי מקצת דמקצת מהאחרונים אלא שגם אצלם אין זה כלל במשמעות של "קבוצת האנשים האחראים על המוסד" אלא במשמעויות אחרות. אין זאת אלא שגם ב...
נראה פשוט שכוונת האחרונים לדברי רש"י בסנהדרין שם, שתורף דבריו שכשאדם בא מן הדרך יצרו תוקפו, ועניין הספק, הכוונה שמפני שיצרו תוקפו (אחר שבא מן הדרך) לכן עלול להסית את עצמו שהספק הוא לחנם ואפשר להתעלם ממנו וכו', מה שאין כן אם הוא ודאי היה מונע עצמו למרות היצר. ואי לא תימא הכי מה בין זה לבין כל מצ...
מה חבל שבתשובת ההיתר של הישא ברכה אין שום דבר כזה בסיבות ההיתר. ואדרבה זה מוכחש מהמבורר שם שחוק המלך שאם מובירים את האדמות ג' שנים הן חוזרות לרשותו (והוא כותב את זה בהקשר של צידוד לקולא בעניין דיש קניין לגוי להפקיע וכו'). ואולי מי שכתב את זה לא הבין את כל הבירור של הישא ברכה בין אדמות מירי לאדמות מא...
כלומר גם על חשיבות אלמנת המנוח פלוני ר' שלום ב"ר יצחק מדענעננבורג או הכבודה בת שבע חיה בת ר' אריה ליב ז"ל מווילנא? (וגם עוד אחד שם מזכיר את אשתו בתוך הדברים, כך שנראה שיש לשנות את ההנחה בדבר מה שמקובל, לפחות באשר לספר הזה. ומכל מקום המחבר סידר את הפרנומראנטין של הנשים בסוף הרשימה של ארבעת ...
הגאון ר' אברהם שפירא היה מספר מה שסיפרו בירושלים, כאשר ראו את דברי הישוע"מ שכותב על גדולת צפרנם של גאוני ספרד מממתנם של גאוני אשכנז כשהמכוון היה כלפי גדולתו של הישא ברכה מול מהריל"ד, וכולם תמהו על גאון כהישוע"מ שיכתוב דברים משונים כאלה, ולימדו עליו זכות, שכשאר ביקר בארץ עם חתנו הנפש&...
אכן כמו שכתב איש_ספר הנושא הראשון אינו אלא עניין פשוט (עכ"פ לרגילים בכך) של בדיקת מועד ההדפסה הראשון של הספר ביחס לתקופת חיי האחרון המדובר, ובמצב כזה אין טעם להעמיס פרטים. ומכל מקום לפעמים יש גם בו דברים שנותנים עניין לענות בהם. ולדוגמא דבר שעמדתי בו לאחרונה, לעניין השאלה אם אפשר לברך ברכת הטוב...
קודם הסתפקתי אם אמנם זו כוונתך, וכעת שאני רואה שכן, אכתוב שלענ"ד הסבר זה מפותל ועקלקל שלא לצורך, וגם תמוה (מש"כ "שהמקום כאן הוא רק לראשו ורובו" הוא נגד הראשונים שביארו דין זה לפי הגמ' גברא באמתא יתיב , שלבית הלל היה כשר כל שיש בו ראשו ורובו ואפילו פחות מז' על ז', אלא שנקבע הדין ל...
לשון הרע"ב מטעה רק כשהיא לעצמה, אבל כשקוראים אותו אחרי דברי הראשונים פשיטא שכוונתו שנוסף טפח לרוחב בצד אחד על טפח לרוחב בצד אחר (ועי' הון עשיר). ואילו נתקשה בזה איך נבין דברי הראשונים "שהוא ז' טפחים באורך על ז' טפחים ברוחב, כי אדם יושב באמה שהיא ששה טפחים ושלחנו טפח, הנה שבעה טפחים". ...
עיקר השאלה היא על הטור, שהרי הב"י הלך בעקבותיו ולא הוסיף שום סימן מעצמו. ולגבי הטור, אילו לא היה מביא מצוות התלויות בארץ כלל, לא היה לשאול, שהרי חי בחו"ל כרוב ישראל אז ומגמתו היתה לכתוב ההלכות הנהוגות. אלא, מכיוון שבכל זאת הביא דיני תרומות ומעשרות וכו', לכן באמת יש שאלה למה דווקא שמיטה לא ...
מי מזהה את הרבנים שבתמונה? צולם בט"ו סיון תר"ץ (11/6/1930) בווארשא תיאור הרקע לתמונה נכתב בפולנית באתר הפולני dziennik ומתורגם בתרגום גוגל: הטרדה ממפלגות אנטישמיות, בדרישה לגירושם של היהודים לפלסטין, טופלו בתחומי ממשל, שהחלו להרהר בלשלוח אותם למדגסקר (!). בייאושו, כ -1,000 צעיר יהודים יצא...
מי מזהה? גם זה מווארשא זוהי (התמונה הראשונה) אסיפת ועד הישיבות בוורשה בשנת תרפ"ו, יושב רביעי מימין בצילינדר הגרמ"מ עפשטיין (ולפניו אולי חתנו רבי יוסף זוסמנוביץ) ואחריו רבי יהודה ליב פיין מסלונים, היושב בקצה השלחן משמאל עם מעין קולפיק הוא רבי יוסף ליב בלוך מטלז, אחריו הגרח"ע גרודזינסק...
זוכרני מעשה שפתחו את קיברו של אלישע הנביא וגם נמצא שלם יפה אמרת, שהרי הכתוב מפורש במלכים ב יג כא ש לא היה שלם: וַיְהִ֫י הֵ֣ם׀ קֹבְרִ֣ים אִ֗ישׁ וְהִנֵּה֙ רָא֣וּ אֶֽת־הַגְּד֔וּד וַיַּשְׁלִ֥יכוּ אֶת־הָאִ֖ישׁ בְּקֶ֣בֶר אֱלִישָׁ֑ע וַיֵּ֜לֶךְ וַיִּגַּ֤ע הָאִישׁ֙ בְּעַצְמ֣וֹת אֱלִישָׁ֔ע וכאן הבן שואל האם ...
הדברים כתובים בצורה מכובדת ומכבדת בדרך כלל; אבל מדי פעם (בעיקר בסיכומי סעיפים) יש ביטויים כאלה שאין צורך להיות חסיד סאטמר כדי לסלוד מהם. חסרים כמה דברים, והכותב מודע לכך, כמו דיון במשנתו האנטי-ציונית ובשורשיה בדואליזם המאפיין את חסידות צאנז, שסטמר משתייכת ל"חדר" שלה, ובשיטת הפסיקה הגליצאי...
לפי עניות דעתי, צריך לשלב בין הגירסאות. (כלומר גם הגירסא שאומרת למנות מתחילת הש"ס, וגם הגירסא למנות מסכת שבת). והחשבון עולה כך. מתחילת הש"ס (מסכת ברכות), יש למנות רק את המימרות שמוזכר רבי שמעון בן יוחאי, או יוחי. (22 פעמים [יש גם פעם 23 של הרבה עשו כרשב"י, אבל זו לא מימרא]). ואילו במ...
מחיפוש באוצר ("המימרא הל"ג") ראיתי ששמועה זו בשם רבי שלום מקאמינקא מובאת על ידי שלל ספרים בדור האחרון. איני יודע מי היה הראשון, אבל כיום שהבדיקה קלה חבל שכמעט אף אחד לא טרח לעשותה כי נראה שהדברים להד"ם ולא אמר כן ר"ש מקאמינקא כי איך יאמר ואין החשבון נכון בשום דרך. יש שתי גרס...
באותו האופן הרי יקשה עוד יותר על ההמשך, "רבי אליעזר אומר אף האשם, הפסח בזמנו והחטאת והאשם בכל זמן" - לתני "אף האשם בכל זמן" ודיו, ולמה צריך לחזור על הפסח בזמנו והחטאת, שבהם אינו חולק.
[בתוספתא מבואר שתנא קמא הוא חברו ר' יהושע וששניהם שנו דבריהם בחדא מחתא].
לא זכיתי להבין את השאלה. לשון הפסוק היא גם זו: "והניף את העומר לפני ה'", "ביום הניפכם את העומר" - הרי שגם התורה מדגישה במנחה זו את ה"עומר" וקוראת לה כך ולא בשם אחר. אם כן אפשר לשאול למה התורה קוראת לה כך ולמצוא לזה הטעם, אבל כבר אין זו 'קושיא' כמובן אלא שאלה (והאם היא ג...
רבי צבי אליהו עפרון הי"ד, היה כנראה יליד ראשית שנות התר"ל ולמד בסלבודקה לצד הגרא"ז מלצר. התחתן בתרנ"ו עם אסתר בת רבי יהושע השל מרגליות. כיהן תחילה ברבנות בעיירה נובו-וויטבסק, ובמחצית השניה של שנות התר"ס התמנה לרבנות בניקופול (שבמחוז יקטרינוסלב). אחרי פטירת גיסו רבי חנוך זונד...
ייש"כ. וקצת הערות (שמועילות גם לגוף העניין דנן): 1. לא ידעתי למה דחק דברי המאירי לאחת מהערות השוליים (במקום לציינו במקומו בגוף הפירוש הב'), ומזה יצא לו שכתב כחידוש מדעת עצמו "ונראה דלפ"ז אפילו אשה נשואה שמאיזו סיבה שתהי' אינה אצל בעלה חייבת בהסיבה" - בעוד שזה כבר מבורר בהדיא במאי...
מעולם לא הטיל אדם ספק במקוריותו של שו"ת מהר"ח אור זרוע, ובצדק כי אין שום ממש בפקפוקים, או ליתר דיוק אין באמת "פקפוקים". כתבי יד של תשובותיו יש בידינו קדומים מאד, הראשון (שנשמר בידינו) מביניהם נעתק בדורות הסמוכים לפטירתו ואפשר לראותו כאן (פתחתי בסימן נ'): http://sammlungen.ub.uni-...
קליינער כתב:והרי לך רב נוסף בקוסובה בתקופת המחלוקת : רבי כתריאל עפשטיין
ידידי מכובדי, לחש נא באוזנו של המקור שלך (או מי שיהיה בעל ה"גילויים" הללו), דתרי קאסאווע הוו, קוסובה דליטא וקוסוב דפולין - לבל יצטופפו בקוסובה הקטנה עוד חצי תריסר רבנים שיימצאו מכהנים בה בשנות הת"ר...
ׂ רוב רובם של אנשים נוהגים כנראה כרוב רובם של הפוסקים, שלא הזכירו זה (ועל הלשון "שצריך שיהא ל"ג יום באבלות" וכו', הנה הלכה פסוקה אין אבלות במועד, ורק יש דברים שאסורים בלא"ה במועד כמו תספורת ונישואין ולכן גם לעניין הספירה הרי זה עולה לכאן ולכאן, וכעין המבואר ביו"ד סי' שמ&quo...