אגב, הראב"ד הוא לא היחיד שעשה מעשים כאלו.
לדוגמא הרמב"ם עצמו בהקדמתו לספר המצוות (ב"שרשים") קוטל בחריפות את הבה"ג, ומראה טעויות רבות שעשה במנין המצוות שלו.
כדכד כתב:למה יהא נחשב
ועד כאן לא נסתפקו בטבריא אלא משום שמצד אחד ימה חומתה אבל על מקום שמוקף ים מכל הצדדים לא שמענו אפילו שנסתפקו
חד ברנש כתב:ייש"כ. היכן מצאת שהיו קושרים את ידי הנסקל?
פרנקל תאומים כתב:עזריאל ברגר כתב:שמעתי בשיעור מהרב יקותיאל פרקש, שלהוציא דבר גדול - כגון ביצה - מתוך מים, זה לא נחשב בורר כי היא ניכרת כמות שהיא.
וה"ה לענייננו.
יש"כ. אודה למי שיוכל לתת מראה מקום לסברא זו מספרי הפוסקים.
יבנה כתב:https://tablet.otzar.org/#/b/178871/p/-1/t/17010.07542654020011041/fs/Bt250xrVjqNINHp7T3ejw31KdeyOhytZhJPOfZCeQDH2/start/8/end/12/c
געצל כתב:להספרדים וחסידים שנוהגים ברוב הדברים כדעת האריז"ל, לכאורה פשוט שגם בזה יש לנהוג כמו שביאר האריז"ל את סוד המצוה כדעת הרמב"ם
וכן הטומטום והאנדרוגינוס פסולין מפני שהן ספק אשה. וכל מי שהוא ספק כשר ספק פסול הרי הוא פסול שאין העד בא אלא להוציא ממון על פיו או לחייב על פיו ואין מוציאין ממון מספק ואין עונשין מספק דין תורה
כן מסתבר כתב:עזריאל ברגר כתב:גם בזבחים: לשם ששה דברים הזבח נזבח, ואחד מהם "לשם השם".
אלא שאפשר לפרש שהכוונה לשם שמו של ה'.
זו הכוונה תמיד במילה ’השם’.
כן מסתבר כתב:במסתרים כתב:עזריאל ברגר כתב:וערכין כח,ב.
דיינו בפעם אחת נוספת להוציאה מכלל 'יחידה'...
אם בכולם מדובר באותה מימרא, ניתן עדיין לומר שזו המימרא היחידה בש”ס בה נקטו לשון זה.
תלמיד חברים כתב:א. אכן כך מבואר ברש"י. ולא שמתי לב.
ב. מדוע? מהגמ' משמע שרצו להורגו או להזיקו שיתן להם ממון, ולא היה אכפת להם איזה ממון.