פורום אוצר החכמה

יוסףלוי

אמת שהמחבר הנ"ל מביא באותו עניין מהר"ש אוזידא רק עם ביאור אחר לדברי ר"א מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינם שבים.

יוסףלוי

האם יש לציבור פרטים עליו ועל שדרות"ו בקהילות הגולה?

יוסףלוי

א"נ דבא לומר דלשבים מנקה הקב"ה בעצמו ומתעסק בשכרם כי הוא בלי תכלית וא"כ שכרם יהיה בלי תכלית, אבל שאינם שבים אינו מתעסק בהם כי אז יהיה עונשם בלי תכלית אלא הוא נותן להם שיגזרו בפיהם את עונשם:

מה הכוונה?

יוסףלוי

אבקש לפענח ר"ת אלו [מ"ו זקכ"י די"ה] המופיעים בתחילת מאמרי חז"ל

: רת תחילת מאמר.png (2.51 KiB) נצפה 12399 פעמים

יוסףלוי

לכאו' יש חוסר בהירות בניסוח הנ"ל בקטע של הפסוק ואין טוב לעת מרפא . הצעה נוספת היא להפוך את דברי המחבר כך: ואין טוב לעת מרפא לומר דלא ס"ל כס' הטור אלא כס' התוספות דכל שהיא מתרפאת אינה מקודשת [לכן נקרא "אין טוב"]: והנה בעתה - [והרי אנו רואין] שמבעית דעתינו ומטריפנו, אלא ודאי מוכרח ...

יוסףלוי

אמרתי אזכה את הציבור בפירוש נחמד, מכת"י מהר"ח טולידאנו על הפסוקים דלהלן [ירמיה י"ד]: המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה ידענו יי רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו א...

יוסףלוי

אין לי את האוצר אולי מישהו יוכל לעלות לכאן? [נראה לי שמדובר בקטגריה של ברכות המצוות]

יוסףלוי

הנה קישור להקלטה שעשה אחד מעדת התורקים ז"ל משירים ופזמונים לשבת הנהוגים אצלם, ובתוכם מנגינה הנזכרת (לא ידעתי בדיוק המיקום). http://www.maimonfamily.net/Uncle%20Jack%202.wma אם יש למאן דהו יכולת להעלות מקבילות מעדות אחרות (ובפרט מיוצאי אשכנז) יוכלו חכמנו כאן לערוך השוואה. חסום לי. אעיר, שזה ודא...

יוסףלוי

חיפשתי ספר איי הים במאגרים השונים, אולי אם אמצאנו באיזה מקום אדע היכן כתב את זה.

יוסףלוי

מאיר סובל כתב:נפש החיים

שם תולה פירוש אמן בפירוש ה"ברוך" כפי שעשיתי?

יוסףלוי

ידועים דבריו של ר״מ חזן, בהגהותיו לתשובות הגאונים - איי הים, שמנגינת מזמור לדוד ברוך ה׳ צורי היא היחידה שדומה ומתנגנת בשווה אצל כלל יהודי התפוצות - באירופה אסיה ואפריקה, ואולי בשינויים קלים. וזה מעיד על מוצאה שהוא משירת הלויים. האם בעלי החוש המוסיקלי שבינינו מאשרים זאת?? (סליחה על העיתוי בימי הספירה)

יוסףלוי

פירוש המילה ״ברוך״ בכל הברכות, שהוא מקור הברכות. היכן כתוב פירושה השני - שזוהי ברכה?

והאם פי׳ ״אמן״ תלוי בזה, דאי פי׳ ברוך הוא מקור הברכות, אנו מאשרים זאת באמן, ואמן הוי אישור. אבל אם זוהי ברכה, פי׳ אמן יהיה ייחול שכך יהיה?

תודה למביאים מקורות

יוסףלוי

קרה שוב. מה עושים?

יוסףלוי

לגבי שאלת פותח האשכול - יתכן שהכוונה היא לא ל'תרגום השבעים' אלא לתרגום יווני אחר, הנקרא "קייגה - תיאודותיון", שבמילים רבות נמנע תיאודותיון מלתרגם מלשוה"ק ליוונית, והסתפק לתעתק את המילה מעברית ליוונית. כך אפשר לראות את ההגיה שנהגו בני מקומו של תיאודותיון. [מדוע ברור לך שבימים ההם היתה...

יוסףלוי

אחר העיון בערך תרגום ה-70 בויקפדיה, נפלה ערך ההוכחה אצלי לבירא עמיקתא. אין כיום תרגום שתואם לתרגום בימי חז"ל, ואף אותם שינויים שעשו הזקנים בתנ"ך כבר לא נשתמרו - אלא שניים מהם. מה שכן צריך דיון עדיין, הוא האם [וא"כ מדוע] כתבי יד של תרגומים קדומים שהעתיקו מיני נכרים למיניהם באזורים בהם ...

יוסףלוי

שמעתי מידיד, שראה בכתבי היד או בדפוסים של תרגום השבעים [איני יודע היכן ואיפה נמצא הדבר], וכך עלתה בידו: כיוון שבלטינית וכנראה בשפה בה נכתב התרגום - יוונית, ישנם אותיות ניקוד, כבשפה האנגלית, מתברר שחכמינו ז"ל כתבו את המילה "אדם" לדוגמא עם אותיות ניקוד המעידות על ההברה הספרדית של המילה....

יוסףלוי

בחיפוש באוצר המקוון עולה לי ההודעה הזו

: אוצר החכמה.PNG (90.15 KiB) נצפה 1338 פעמים

הריענון לא עוזר. מה פירוש הדברים?

יוסףלוי

פשוט ראיתי בכמה מקומות שהספר נדפס בקזבלנקה ויש בו 44 שירים. [סותר למה שמובא בספריה הלאומית שיש בספר דרושים]

יוסףלוי

האם למישהו יש מושג היכן נדפס הספר "שתיל דוד", והאם בסוף ספרו של הרב דוד בן חסין תהלה לדוד קאזאבלאנקה [באוצר] הוא מופיע?
[אין לי אוצר]

יוסףלוי

נביא כאן את תירוצו בקצרה: שליל ט"ו הולך אחר יום י"ד ולא אחר יום שאחריו כשאר כל הלילות כדמשמע בקראי, וא"כ אמרו שירה ביום שמיני ליציאתם דלילה ראשון נחשב כיום שלם, אבל קריעת ים-סוף הייתה ביום שביעי, דלילה הולך בזה אחר יום שלפניו ולזה דקדק רש"י ואמר שהשירה היתה ביום השמיני. תודה לראש...

יוסףלוי

תודה ליאיר על המדרשו של משה

יוסףלוי

מישהו יוכל להעלות לכאן בדחיפות את: דרושי ר' משה מאימארן, "מדרשו של משה", עמודים 363-367?

יוסףלוי

רש"י בפרשת בשלח כותב שבנ"י שרו בבוקרו של יום השביעי, ולכך אנו קוראים השירה ביום השביעי.

אמנם רש"י בפרשת שלח כותב משם ר"מ הדרשן שאת השירה אמרו ביום השמיני. והרא"ם הסיק שאכן ר"מ הדרשן חולק על האגדה הזו.

למה א"כ אנו קוראים את השירה ביום השביעי??

יוסףלוי

כן, כנראה מדובר בזה,

וא"כ זהו ספר נדיר ביותר שאינו בנמצא, וגם הנמצא קרוע וכו'.

יוסףלוי

מישהו שמע או ראה?

יוסףלוי

תודה טעיתי.

יוסףלוי

ועוד, שאפי' אם נפסול קידושיהם, הרי אין אדם עושה כו', וביחוד לדעת הרוגוצ'ובי שבנישואין חוקיים נחשבים כבעל ואישה לכל דיניהם. ואם כן מה הועילו אותם חכמים בעיניהם בקלקלתם? נמצאת מכשילם באיסור קידושין בלא כתובה, ועוקר תקנת חז"ל, ועוד שאתה מביאם להכשל ולהרבות ..... למה יש כאן קידושין בלא כתובה, ולמה...

יוסףלוי

לכאורה אין עדי ביאה, וגם אם יפסלו הקידושין לא יהיו קידושי ביאה לאחמ״כ.

יוסףלוי

הד"ת הנ"ל שהתנהל אודות הזכויות הבלעדיות של אופק - היה אתם, עד שהורידו...

יוסףלוי

האם למישהו ידוע משהו בהקשר לפסילת קידושין במכוון אצל זוגות חילוניים, על ידי הרבנות - בשביל למנוע מכשולות??
[שמעתי מכך רק לאחרונה, האם זה נכון?]

יוסףלוי

לא, סך הכל התכוונתי לשאול.

יוסףלוי

נו... לא הדפיסו מכת"י ספר של איזה חכם משם, עהש"ס? ואולי אחד שלמד בבבל?

יוסףלוי

מישהו יוכל לשלוח אותי לאיזה ספר (בלימוד, לא של קמיעות) של אחד מחכמי פרס? אין כוונתי לקנטר אלא לדעת בלבד

יוסףלוי

פש... כזה יפה ומסודר ושמור, משנת תקצ״ז!!!

יוסףלוי

תודה

יוסףלוי

תודה. לגבי דגים מטוגנים עם חמאה אכן נהגו להקל בבגדד ואולי בעוד מקומות, שזה פחות סכנה כדברי הרופאים וכ״כ בכה״ח, ושמא ע״ז דיבר הת״ח הנ״ל.

יוסףלוי

היות ולגרסא עם הוי״ו אין מובן ממש, ובלי הוי״ו יש רק קושיא, בחרתי לסמוך על המקליד, ו״להסתפק״ בקושיא.

יוסףלוי

דגים בחלב - אלו עדות מהספרדים נהגו לאכול? מקור האיסור כידוע הוא מרבינו בחיי פרשת משפטים שכותב דשאל ברופאים ואיכא סכנתא, וחשש לצרעת. בב"י מובא לאסור, ושולח לעיין באו"ח, אמנם באו"ח זה לא נמצא, ומזה הכריחו הרמ"א והט"ז שמדובר בטעות סופר וצ"ל דגים בבשר. נתפשט אצל הספרדים לא...

יוסףלוי

תודה רבה, אני רואה שכמו ששיערתי מורידים את הוי"ו המיותרת.
וכעת צ"ב ברשב"א זה מנין לו שסתם עציץ הוא חרס, עיי"ש בתוס' ד"ה עציץ שהוכיחו את זה, והוא לא מביא שום הוכחה לכך, לכאו' זה פלא.

יוסףלוי

ברשב"א שלי כתוב כך
גיטין ז,ב ד"ה אמר ר' זירא
...ועוד דסת' כל עציץ ומשמע של חרס..." האם הוי"ו מיותרת?
[אין לי רשב"א קוק, אם למישהו יש והוא יוכל לעיין שם בשניות ספורות ולענות בהקדם, שכרו רב מה"ש]

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 659 תוצאות