פורום אוצר החכמה

יש עוד ספק, דדעת הרמ"א דמל תוך זמן לא בעי הטפת דם ברית.
במנחת יצחק נשאל כיוצא בו במי שנמול כיוצא בו אי בעי להטיף גם ברית, הכרעתו - למיטב זכרוני - דאינו צריך.

איך יעקב חיבק לרחל?
התשובה לכאורה בקידושין דף פא ע"ב הכל לשם שמים.

זכויות יוצרים על רעיון, יש דבר כזה?

מזמן אני מחפש ספר שיש בו דברי תורה עם משלים וסיפורי צדיקים באופן קליל אבל עם תוכן הרבה לומר ממנו להמשפחה על שולחן השבת.

כבודו צודק, עובר אכן על ונשמרתם אבל לא על לא תקרב, ונפק"מ למלקות לדעת הרמב"ם שהוא לאו גמור.

הסתכלות אסורה דגורם הרהורים, משא"כ חיבו"נ אולי מותר דאינו ערווה.
וזה ההיפך מנדה שהיא ערוה אבל אין חשש גורם הרהורים.

עניין ההסתכלות אינו ראי' כמש"כ, הרי הסתכלות אינו איסור מחמת קריבה, אלא גורם להרהורים ועובר על ולא תתורו ועל ונשמרתם, תדע דעל אשתו נדה מותר להסתכל.

ר' אביגדור כן הגדיר אותה כערוה.

להמצדדים שדין פנויה כדין ערוה, הרי לדבריכם חיתון בלי קידושין גם הוי בכלל גילוי עריות? הרי אתם אומרים כל ביאה אסורה דינו כערוה. וכי כי אפקעינהו רבנן לקידושין ושוויה לבעילתו בעילת זנות, וכי סליק אדעתין שיגרמו חלילה חז"ל לאיש לעבור למפרע אפילו באונס על איסור גילוי עריות ביהרג ואל יעבור, מסברא אין ...

מי סובר אשתו נדה אינו ביהרג ואל יעבור?
מהי"ת דפנויה נחשבת כערוה, הרי אינו אסורה לו כלשונך, הרי אם מקדשה מותרת לו, אלא יש איסור לבא עליה בלא קידושין, ובישיבות היו אומרים האיסור בחפצא ולא בגברא, וזה אינו ערוה.

אוצר החכמה כתב:
אין בזה שום סברא.

למה אין בזה סברא, הרי בתורה כתיב לא תקרבו לגלות ערוה, האיסור הוא להתקרב לערוה, פנויה שאינה אסורה בעצמותה אינה ערוה, אלא אסור לבא עליה דרך זנות.

אפשר לחדד קצת בכוון אחר, האם ביאת פנויה ביהרג ואל יעבור?

אוצר החכמה כתב:

חזון-איש'ניק כתב:כאמור זה איסור לאו דלא תהיה קדשה.

כמדומני שלאו דלא תהיה קדשה הוא מחלוקת ראשונים אם במפקרת עצמה לזנות דווקא.

בדיוק זה מש"כ לעיל דשלא בדרך חיתון אלא דרך זנות לרוב ראשונים מה"ת, מ"מ זה מעשה עבירה ואינה אסורה בעצמותה כמו חיי"ל וכדומה ולפיכך יש להסתפקשמא לא תקרב לא קאי עליה.

כאמור זה איסור לאו דלא תהיה קדשה.

אתה שואל מסברא למה שלא יהיה אסור? כיוון שאסור לבא עליה מדרבנן גם יש בה איסור קורבה. ואם כוונתך לשאול מדיוק לשון המחבר שכתב ואלו דברים אסורים גם בחייבי לאוין הלא הוא עצמו כתב אח"כ לעניין איסור הסתכלות שאסור גם בבתולה אא"כ לבדקה. לכמה ראשונים אסור לבא עליה מדאורייתא, ושלא בדרך חיתון כמדומני...

בשו"ת מהרש"ג דן על שאלה זו, ומסיק דלדעת הט"ז דערב הוא דאורייתא כ"ש כאן, אבל לדעת הרמ"א דהוא רק מדרבנן ה"ה בנידו"ד נראה דהוא רק מדרבנן, דראובן שלווה בפועל מהבנק אינו מתכוין לזכות בעצמו אלא לחבירו והו"ל שליח, ואסור רק מטעם אחריות.

דבר הראשון צריך לבדוק אם המכנסיים רחבות, דאל"ה בלאו האיסור דלא ילבש אסור ללבשם כמבואר ברמ"א אבהע"ז.

ראיתי ב'דברי סופרים' להגר"נ יברוב שמסתפק גבי מקוה, והספק הוא רק מטעם שיש פועלים שהתשלום הוא להם, ורק אם מוזיל יותר מהמחיר החודשי, כגון אם משלם בתחילת השנה הוא נותן לו יותר בזול, ומחמת עצם השכירות הרי זה כשכירות קרקע דקיי"ל כהפוסקים דמתירים, והספק הוא רק כיון דיש פועלים. . אם כדבריו אסור ל...

שלום לכם חברים. לפני כ15 שנה התרחש פולמוס בנושא הסת"ם - וכאשר הבנתי מן המפתח הנושא טרם הובא בין כותלי ביהמ"ד הדין, אני הק' רוצה להעלות הנושא החשוב הזה לדיון - בצורת האותיות החל"ק, כאשר הרב אהרן כהן ז"ל והרב מרדכי הס ערערו על צורת האותיות הנ"ל המקובל כיום, עיקר טענתם היתה מהח...