כמובן, מדובר שם בדיני חו"מ. ואינו שייך לשאר ג' חלקי השו"ע...תלמיד-חכמים כתב:בנושא זה, מעניינים דברי הרמב"ם בתשובה
כמובן, מדובר שם בדיני חו"מ. ואינו שייך לשאר ג' חלקי השו"ע...תלמיד-חכמים כתב:בנושא זה, מעניינים דברי הרמב"ם בתשובה
מוטב לעוררו שיכנס לסוכה, לקיים מצותה, וגם ישמור על קדושתה כדבעי (היינו שלא יקרא או יצפה בזה...).דרומי כתב:כשרואים מישהו מבני הבית וכו' שקורא או צופה בחומר לא 'חלק' - האם יש ענין לעוררו שיעשה זאת בסוכה?
אכן כן.מיללער כתב:האם לא חיבר גם הספר 'רבינו הקדוש בעל ישמח משה'?
בנו"ט להעיר מסוכה ט, א.באמונתו כתב:לכאורה, המושג של שלושים יום, יסודו בלימוד הלכות של החג דווקא, לא בעשיית מצוותיו
אך הישיבה בסוכת בד היתה מן הנמנעות.זאב ערבות כתב:כך שהישיבה בסוכה לא היתה שונה מי יודע מה מהישיבה בבית.
וכהלצת־הפתגם הנודעת: לא אמרו אלא דאינשי לא משקרי בדבר העשוי להתגלות, תאמר במי שאינו אדם?!...מה שנכון נכון כתב:לנבון החילוק נקל.
ראה שופטים ט, מה. ירמי' ד, כו [ושמא בנו"ט להעיר גם מישעי' כד, י].תלמיד-חכמים כתב:לשון נתיצה שייך בעיקר על בית
הא לא קשיא, כי לתפארת החרוז הוכרח לסיים ב'־ים'.תלמיד-חכמים כתב:ועוד שהיה צ"ל 'הערים הנתוצות'.
ושאין לו ליפול ברוחו ממה שלא יגיע אליו לעולם כמעשה הצדיקים.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שניהם מדברים בדרכי מלחמת היצר המוטלים על האדם שיש לו יצה"ר.
בהקלטה דעשרה בטבת תשכ"ה נשמעת הגיית הקמ"ץ בבירור, וכ"ה ביומן שנכתב בשעתו:עזריאל ברגר כתב:אך באף אחד מהם לא הצלחתי לשמוע ברור איך הרבי קורא את הפיסקה המדוברת.
ומי אמר שנוגעת היא?! יעוי' תניא פי"ד ופכ"ז.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ולפ"ז אינה נוגעת לנו כלל