ראיתי כאן שהזכירו עמדה לגבי הרפואות בש"ס שאינן תואמות זמנינו שכולן סודות ורמזים, מאת מהר"ל ורמח"ל. אשמח למראי מקומות אצלם ואצל אחרים (באר הגולה ו ראיתי).
האם עמדה זו נאמרה רק באחרונים או שאפשר למצוא דוגמתה גם בראשונים?
יציב פתגם כתב:פלגינן כתב:מזהים את העומדים כאן לצד הרבי?
מר. ראבערט מארגענטוי עם מושל ניו יורק מר. וואגנער
איש_ספר כתב:[ו... שימו לב למי הוא מודה על ביקורת הספר...]
איש_ספר כתב:זה השלחן אשר לפני ה'.
שלחן ערוך דפו"ר הנדפס בחיי מרן הקדוש.
ארבעת חלקיו בשלימותם.
למיעוט זכרוני, לא נראה כדבר הזה !
מאור אקאלר כתב:אשמח לקבל את: הרב מרדכי חיים, גיליון פנינים, ע"א תשע"ו העוסק בביצת יען
יעקל כתב:פלגינן כתב:יעקל כתב:פלגינן כתב:שיף כתב:האם היה צאצא לבעל המגלה עמוקות?
הרבה ממשפחת באש הם צאצאים שלו
אין כל מידע כזה.
מה שידוע לי על אפאשטאג, שאחרי פטירת רמ"צ באש, הקהילה שם השתייכה לזרם הניאולוגי, כמו הרבה יישובים מסביב לבודאפעסט, ובמיוחד אלה הנמצאים בדרומה
הגיוני.
מה הגיוני ?
יעקל כתב:פלגינן כתב:שיף כתב:האם היה צאצא לבעל המגלה עמוקות?
הרבה ממשפחת באש הם צאצאים שלו
אין כל מידע כזה.
מה שידוע לי על אפאשטאג, שאחרי פטירת רמ"צ באש, הקהילה שם השתייכה לזרם הניאולוגי, כמו הרבה יישובים מסביב לבודאפעסט, ובמיוחד אלה הנמצאים בדרומה
שיף כתב:האם היה צאצא לבעל המגלה עמוקות?
הרבה ממשפחת באש הם צאצאים שלו
יעקל כתב:פלגינן כתב:רבי מנחם צבי באש, תלמיד רבי עזריאל הילדסהיימר, אב"ד אפאשטאג.
מישהו עסק בתולדותיו?
מינא לי' למר דתלמידי' דרע"ה הווה ?
יבנה כתב:היה רבו של בורגוס לפני שהשתמד. היה נשוי לנכדתו של הרשב״א שלא הסכימה להמיר איתו. חיותה דיוטש כתבה עליה ספר https://www.ynet.co.il/judaism/article/rkbu6ncfk.
תלמיד-חכמים כתב:האם יש למישהו את:
היהודים המוסתערבים בסוריה, ארץ-ישראל ומצרים 1330-1700 / מאת דותן ארד
פלגינן כתב:נתבקשתי לברר אודות זיהוי הדמויות בתמונות הבאות:
עושה חדשות כתב:דוד הנשקה, 'כיוון התפילה – למקדש או לשאר כיוונים?'
Jewish Studies Internet Journal 12 (2013), החלק העברי, עמ' 5.
תודה מראש.
ארזי הלבנון כתב:פלגינן כתב:שרה הלר-וילנסקי, ר' יצחק עראמה ומשנתו הפילוסופית - מישהו מחזיק בידו?
אם עוד רלוונטי, אשמח לסייע.
אשי ישראל כתב:אודה מאוד למי שיוכל להשיג עבורי את:
עזרא פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים: כותר, 1975, עמ' 179 ואילך [בענין הכינוי "חג ויושע" לשביעי של פסח].