ברכת הטוב והמטיב למי שאינו אוהב יין

[נהר שלום]

בס"ד
הראש"ל שליט"א בשיעור השבועי סיפר שמרן הגרע"י זצ"ל לא בירך הטוב והמטיב על היין מפני שלא אהב יינות.
אני מחפש מי שדן בעניין זה דלכאורה מבואר בשו"ע שגם מי שאינו בקי להבחין איזה יין טוב יותר מברך, אמנם יש לחלק בין שאינו בקי למי שאינו אוהב

[הוה אמינא]

אינני מבין מה יש לחפש מקורות,
הרי הטוב והמטיב אינו ברכת הראיה ולא ברכת נהנין סתם. יש לה כללים.
אם מישהו שותה לבד עם כוונה או בלי כוונה שתי יינות אינו מברך. גם אם הזדמן על שולחן ש"ק שתי יינות וישבו יחד ושתו אין ברכת הטוב והמטיב.
רק כשגם מתיישבים יחד וגם כשמזמנים עצמם לשתיית יין,
אז מי שלא אוהב יין, פשוט לא מזמין עצמו לדבר שהוא לא אוהב. לא קורה לו להתחייב בברכה הזו בחיים.

[נהר שלום]

אינני מבין מה יש לחפש מקורות,
הרי הטוב והמטיב אינו ברכת הראיה ולא ברכת נהנין סתם. יש לה כללים.
אם מישהו שותה לבד עם כוונה או בלי כוונה שתי יינות אינו מברך. גם אם הזדמן על שולחן ש"ק שתי יינות וישבו יחד ושתו אין ברכת הטוב והמטיב.
רק כשגם מתיישבים יחד וגם כשמזמנים עצמם לשתיית יין,
אז מי שלא אוהב יין, פשוט לא מזמין עצמו לדבר שהוא לא אוהב. לא קורה לו להתחייב בברכה הזו בחיים.

אני שואל האם מי מהפוסקים כתב שאחד מהתנאים הוא שיאהב יין. זה מצוי מאד בפורים גם לאנשים שלא מחבבים יין.