זמן ערבית

[שומע ומשמיע]

מבאר בשנות אליהו לרבינו הגר"א וכן מוכח בעוד ראשונים [כמדומני תר"י] שזמן ערבית מתחיל מיד עם סיום זמן מנחה.
וכל הסיבה לחכות לצאה"כ, היא מחמת קר"ש בברכותיה בזמנה. האם יש ראשונים שחולקים?

[גימפעל]

רבינו הגר"א וכן מוכח בעוד ראשונים

?

[בברכה המשולשת]

רבינו הגר"א וכן מוכח בעוד ראשונים

?

!
(יעויין בהקדמת בני אדוננו הגר"א לביאורו לשו"ע ובהקדמת מרנא הגר"ח לביאור הגר"א לספד"צ.
וידוע הסיפור על הדברים בזה המיוחסים לאדוננו הגר"א "אולי כהרשב"א...")

[בברכה המשולשת]

מבאר בשנות אליהו לרבינו הגר"א וכן מוכח בעוד ראשונים [כמדומני תר"י] שזמן ערבית מתחיל מיד עם סיום זמן מנחה.
וכל הסיבה לחכות לצאה"כ, היא מחמת קר"ש בברכותיה בזמנה. האם יש ראשונים שחולקים?

זו גם דעת ר"ת מצד עצמה (רק שסובר שגם זמן ק"ש הוא מפלג המנחה) והמאירי (רק שסובר שזמן ק"ש בלבד הוא משקיעה"ח) וכו' וכו'

[שומע ומשמיע]

מצאתי ראיה נחמדה בפרשתנו.
הרי מ'ויפגע במקום' לומדים שיעקב תיקן תפילת ערבית, והפסוק אומר 'כי בא השמש' הרי שמספיקה ביאת שמש להגעת הזמן של תפילת ערבית.
האם קדמוני?

[שלמה בן חיים]

מצאתי ראיה נחמדה בפרשתנו.
הרי מ'ויפגע במקום' לומדים שיעקב תיקן תפילת ערבית, והפסוק אומר 'כי בא השמש' הרי שמספיקה ביאת שמש להגעת הזמן של תפילת ערבית.
האם קדמוני?

אכן קדמוך הקדמונים ראה תוספות ברכות כו עמוד ב ד"ה יעקב.

[אפשר]

בעצם בפשטיה דלישנא דרמ"א כ"ה אליבא דהלכתא, דהא כתב בסימן רל"ג דזמן מנחה עד צאת, ומיד לאחר מכן מעריב. ויש שפירשו כן בדבריו, אבל הפמ"ג כתב דלאו דוקא, וכן העתיק המשנה ברורה.

[מנדעל]

אדעסקינן בהכי, אשאל עד אימתי זמן תפלת ערבית? מי שלא התפלל עד הנה"ח האם הפסיד תפלתו או שישנם שיטות שיכול עוד מאוחר מכן?

[שומע ומשמיע]

מצאתי ראיה נחמדה בפרשתנו.
הרי מ'ויפגע במקום' לומדים שיעקב תיקן תפילת ערבית, והפסוק אומר 'כי בא השמש' הרי שמספיקה ביאת שמש להגעת הזמן של תפילת ערבית.
האם קדמוני?

אכן קדמוך הקדמונים ראה תוספות ברכות כו עמוד ב ד"ה יעקב.

במחילה אבל כמדומה שלא קראת בשימת לב את נושא האשכול [שקיעה"ח ולא פלג] ולא את ראיייתי [מ'בא השמש' ולא מזה שהתפלל כבר].
אבל לכאורה יש משם סתירה לדברי, שמבואר שהתפלל כבר לפני השקיעה מבעוד יום. [ואולי לזה התכוונת?].
אלא שא"כ באמת צריך להבין לישנא דקרא 'כי בא השמש'.

[שלמה בן חיים]

מצאתי ראיה נחמדה בפרשתנו.
הרי מ'ויפגע במקום' לומדים שיעקב תיקן תפילת ערבית, והפסוק אומר 'כי בא השמש' הרי שמספיקה ביאת שמש להגעת הזמן של תפילת ערבית.
האם קדמוני?

אכן קדמוך הקדמונים ראה תוספות ברכות כו עמוד ב ד"ה יעקב.

במחילה אבל כמדומה שלא קראת בשימת לב את נושא האשכול [שקיעה"ח ולא פלג] ולא את ראיייתי [מ'בא השמש' ולא מזה שהתפלל כבר].
אבל לכאורה יש משם סתירה לדברי, שמבואר שהתפלל כבר לפני השקיעה מבעוד יום. [ואולי לזה התכוונת?].
אלא שא"כ באמת צריך להבין לישנא דקרא 'כי בא השמש'.

קראתי את נושא האשכול וקראתי את ראייתך וטוב שהבנת מה התכוונתי להביא מדברי התוספות.

[שומע ומשמיע]

מצאתי ראיה נחמדה בפרשתנו.
הרי מ'ויפגע במקום' לומדים שיעקב תיקן תפילת ערבית, והפסוק אומר 'כי בא השמש' הרי שמספיקה ביאת שמש להגעת הזמן של תפילת ערבית.
האם קדמוני?

אכן קדמוך הקדמונים ראה תוספות ברכות כו עמוד ב ד"ה יעקב.

במחילה אבל כמדומה שלא קראת בשימת לב את נושא האשכול [שקיעה"ח ולא פלג] ולא את ראיייתי [מ'בא השמש' ולא מזה שהתפלל כבר].
אבל לכאורה יש משם סתירה לדברי, שמבואר שהתפלל כבר לפני השקיעה מבעוד יום. [ואולי לזה התכוונת?].
אלא שא"כ באמת צריך להבין לישנא דקרא 'כי בא השמש'.

בדעת זקנים על הפסוק כותב כך:
ויפגע במקום. לשון תפלה וזו תפלת ערבית טרם בא השמש שהרי כתיב ויפגע במקום והדר כי בא השמש אמנם לפי השטה דברכות משמע דזמן ק"ש דערבית לא הוי עד צאת הכוכבים.
הרי שבאמת למדו תוס' שאין קשר בין הדרשה של פגיעה לשון תפילה, לבין כי בא השמש. ודלא כמו שסברתי.

ויש לציין שלכאורה כל דברי התוס', שמעמתים את המשנה בריש ברכות, עם הנושא של זמן תפילת ערבית. לכאורה הם דלא כדברי הגר"א הנ"ל שזמנים חלוקים הם.
וצ"ע.