מיכאל1 כתב:אם א"א להרחיב את קדושת הר הבית, מה יהיה כשירצו להוסיף על העזרה יותר משטחו המקודש של הר הבית?
האם הדבר לא יהיה אפשרי?
יחזקאל מג טז-כ כתב:וְכִלָּה אֶת מִדּוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי וְהוֹצִיאַנִי דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים וּמְדָדוֹ סָבִיב סָבִיב: מָדַד רוּחַ הַקָּדִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה חֲמֵשׁ אמות [מֵאוֹת] קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב: מָדַד רוּחַ הַצָּפוֹן חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב:אֵת רוּחַ הַדָּרוֹם מָדָד חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה: סָבַב אֶל רוּחַ הַיָּם מָדַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה: לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל:
קו ירוק כתב:אין פסוק מהו שטח ההר, לא על בית ראשון ושני. והפסוק הוא על בית שלישי (וא"כ א"א להוסיף עליו).
ישא ברכה כתב:בעז"ה
כמדומני שתוס' בשבועות טו. דנים איך יקדשו את הר הבית והרי אין דבר הנאכל דוקא שם כמו ירושלים ומקום המקדש, ותי' דהיכי דא"א אי"צ. ובפשטות משמע שסברו שיש צורך לקדש את הר הבית.
אמנם זה קצת פלא שאין שום איזכור לכך בגמ', ומה שכתבת שזה בכלל העזרות זה קצת דוחק. והיה מקום לומר שהר הבית הוא כל שטח ההר שעליו היה את בית ה', ורק ההר הוא התקדש, ובימי הורדוס הרחיבו את ההר, ובמשנה משמע שלא היה לתוספת של הורדוס משמעות הילכתית והקדושה עדין היתה רק בחמש מאות אמה, וזה גם קצת ראיה לכאורה שלא ניתן להוסיף, ואולי מאיזו סיבה שהיא לא רצו להוסיף את בנין הורדוס.
צופר הנעמתי כתב:אם הדין הוא שאי אפשר להרחיב את קדושת ההר ומה שקדש בקדושה ראשונה קדוש ותו לא, לכאורה גם בבית שלישי א"א שיקדש יותר.
עדיאל ברויאר כתב:ב. בנוגע לתוקף ההרחבה של הורדוס יש כאן פלונטר. מצד אחד, במשנה נכתב שגודל הר הבית הוא 500 על 500 וזה לא הגודל שלו. את זה אפשר לפתור אם נאמר שהגודל הנ"ל הוא הגודל ההלכתי. אולם, זה חסר מן הספר, ולא ראינו שום מקום שאמרו במפורש שחלק מההר הפיזי אינו מקודש, והייתי מצפה שיאמרו כך (אולי במסגרת עשר הקדושות שמונה המשנה או במסגרת גודל ההר). ישנה הצעה של י' פלג, שהמשנה מחשבת את גודל ההר בלי הסטווים והחומות, והחישוב שלו באמת יוצא מתאים. אבל גם בדבריו יש קושי, שאין במשנה רמז שהיא מדברת רק על ה"חצר" בלי הסטווים, וגם אם אנו אומרים שהחלק של הסטווים כן קדוש (נושא שפלג לא התייחס אליו במפורש), אז מדוע "הר הבית" במשנה הוא רק 500 על 500?
אם התוספות צודקים שאפשר להרחיב אבל צריך את התנאים ההלכתיים לכך, ואם אכן אין קדושה על החלק של הורדוס, האם יתכן שהסיבה שהורדוס לא הרחיב את הקדושה היא מכיוון שלא היו את התנאים ההלכתיים? או אולי זה לא עניין אותו וכוחם של חכמים באותו זמן היה נחות?
עדיאל ברויאר כתב:ישא ברכה כתב:בעז"ה
כמדומני שתוס' בשבועות טו. דנים איך יקדשו את הר הבית והרי אין דבר הנאכל דוקא שם כמו ירושלים ומקום המקדש, ותי' דהיכי דא"א אי"צ. ובפשטות משמע שסברו שיש צורך לקדש את הר הבית.
אמנם זה קצת פלא שאין שום איזכור לכך בגמ', ומה שכתבת שזה בכלל העזרות זה קצת דוחק. והיה מקום לומר שהר הבית הוא כל שטח ההר שעליו היה את בית ה', ורק ההר הוא התקדש, ובימי הורדוס הרחיבו את ההר, ובמשנה משמע שלא היה לתוספת של הורדוס משמעות הילכתית והקדושה עדין היתה רק בחמש מאות אמה, וזה גם קצת ראיה לכאורה שלא ניתן להוסיף, ואולי מאיזו סיבה שהיא לא רצו להוסיף את בנין הורדוס.
א. בנוגע לתוס' תודה רבה! שים לב שבתוס' הנדפסים הלשון היא "היכא דלא אפשר לא אפשר", והלשון "לא צריך" נמצאת בדיבור שלפני כן. ואפשר להבין שאי אפשר לקדש. אבל בתוספות רא"ש צירף תירוץ זה עם התירוץ שנמצא לפנינו בדיבור הקודם ועל שניהם כתב דהיכא דלא אפשר לא צריך. וכדבריך, משמע שאפשר להרחיב את הקדושה ומשמע שצריך לעשות את התנאים שבמשנה.
ב. בנוגע לתוקף ההרחבה של הורדוס יש כאן פלונטר. מצד אחד, במשנה נכתב שגודל הר הבית הוא 500 על 500 וזה לא הגודל שלו. את זה אפשר לפתור אם נאמר שהגודל הנ"ל הוא הגודל ההלכתי. אולם, זה חסר מן הספר, ולא ראינו שום מקום שאמרו במפורש שחלק מההר הפיזי אינו מקודש, והייתי מצפה שיאמרו כך (אולי במסגרת עשר הקדושות שמונה המשנה או במסגרת גודל ההר). ישנה הצעה של י' פלג, שהמשנה מחשבת את גודל ההר בלי הסטווים והחומות, והחישוב שלו באמת יוצא מתאים. אבל גם בדבריו יש קושי, שאין במשנה רמז שהיא מדברת רק על ה"חצר" בלי הסטווים, וגם אם אנו אומרים שהחלק של הסטווים כן קדוש (נושא שפלג לא התייחס אליו במפורש), אז מדוע "הר הבית" במשנה הוא רק 500 על 500?
אם התוספות צודקים שאפשר להרחיב אבל צריך את התנאים ההלכתיים לכך, ואם אכן אין קדושה על החלק של הורדוס, האם יתכן שהסיבה שהורדוס לא הרחיב את הקדושה היא מכיוון שלא היו את התנאים ההלכתיים? או אולי זה לא עניין אותו וכוחם של חכמים באותו זמן היה נחות?
קו ירוק כתב:צדקת הרב ישא ברכה בענין זה. הרי לפניך עומד וקיים בקרן מדרחית דרומית. החלק הימני מהתקופה החשמונאית, והחלק הימני מימי הורדוס. התפר ניכר בבירור, וגם סוג האבנים הפחות נאים של התקופה החשמונאית. (צילמתי בתשנ"ז, כמדומה)
קו ירוק כתב:צופר הנעמתי כתב:אם הדין הוא שאי אפשר להרחיב את קדושת ההר ומה שקדש בקדושה ראשונה קדוש ותו לא, לכאורה גם בבית שלישי א"א שיקדש יותר.
תמיהתי, מה הקשר. זו מצוות עשה מן התורה? הרי זו קבלה בלבד, ועשויה להשתנות.
והרי אף שבקשו חכמים לגנוז ספר יחזקאל בגלל קרבן שבעה בחודש, לא גנזוהו כי מצא חנניה בן חזקיה בן גרון רמז בתורה לחידוש זה. כ"ש בדבר שנדרש תק"א על תק"א, שלעת"ל ישתנה כנבואת יחזקאל.
וא"ז קשור כלל לענין שקדושה דמקדש ראשונה קדשה לעת"ל.
קו ירוק כתב:עדיאל ברויאר כתב:ב. בנוגע לתוקף ההרחבה של הורדוס יש כאן פלונטר. מצד אחד, במשנה נכתב שגודל הר הבית הוא 500 על 500 וזה לא הגודל שלו. את זה אפשר לפתור אם נאמר שהגודל הנ"ל הוא הגודל ההלכתי. אולם, זה חסר מן הספר, ולא ראינו שום מקום שאמרו במפורש שחלק מההר הפיזי אינו מקודש, והייתי מצפה שיאמרו כך (אולי במסגרת עשר הקדושות שמונה המשנה או במסגרת גודל ההר). ישנה הצעה של י' פלג, שהמשנה מחשבת את גודל ההר בלי הסטווים והחומות, והחישוב שלו באמת יוצא מתאים. אבל גם בדבריו יש קושי, שאין במשנה רמז שהיא מדברת רק על ה"חצר" בלי הסטווים, וגם אם אנו אומרים שהחלק של הסטווים כן קדוש (נושא שפלג לא התייחס אליו במפורש), אז מדוע "הר הבית" במשנה הוא רק 500 על 500?
אם התוספות צודקים שאפשר להרחיב אבל צריך את התנאים ההלכתיים לכך, ואם אכן אין קדושה על החלק של הורדוס, האם יתכן שהסיבה שהורדוס לא הרחיב את הקדושה היא מכיוון שלא היו את התנאים ההלכתיים? או אולי זה לא עניין אותו וכוחם של חכמים באותו זמן היה נחות?
המשנה זה לא מדריך למטייל.. ההר גדול מתק"א על תק"א, ובחלק מתוכו בנו החומה וקדשוהו, והוא הנקרא 'הר הבית'.
השערות של חוקרים זרים (י. פלג), מה להם ולבית המדרש, התורה היא פלסטלינה? ניתי ספר וניחזי: כבר הוכיח במשכנות לאביר יעקב (ר' מאשיל גלבשטיין) והרצה דבריו לפני הגרלי"ד והסכים עמו להלכה (וכן האדר"ת), שאת החומה בנו בתוך שטח של תק"א על תק"א (על שפתו. משא"כ חומות העזרה לא קדשו), מהא דאמרו בירו' פסחים פר' כיצד צולין שלא קדשו השערים של חומת עזרה, משמע שהיו צריכים לא לקדשם כי החומה מתקדשת משום שהיא בנויה בתוך שטח ההר! והסטוים הם חלק מהעזרה המקודשת וכמו שפסק הרמב"ם להלכה שהר הבית מקורה (מסתמא כוונתו סביבו כולו, ולא כולו ממש, כמסתבר, וכידוע שכך היה).
חלק ההרחבה של הורדוס לא רק שלא התקדש הוא גם לא השתייך למתחם הר הבית עצמו ... רק טעות של החוקר אבי יונה שיצר את הדגם המפורסם השוכן כיום במוזיאון ישראל מביאה לחשוב כך בכלל. כוונתי, כי הסטיו המלכותי שמתאר יוספוס בפרוטרוט (בחומת דרום ההר היכן שהיו שערי חולדה), לא היה בחומה הדרומית של התוספת הקיימת גם היום, אלא יותר צפונה ולא נשאר ממנו מאום חוץ מעמודים שהרומאים והערבים שדדו (ומשתמשים בהם ובשבריהם עד היום, לכל מיני תצוגות ומבנים שבמתחם הר הבית). וכל גם שערי חולדה לא נראים כיום.
ומה שאמרו חז"ל ששערי חולדה קיימים, או שזו טעות בגירסה, או שהם שקועים תחת החול שממלא כיום את המתחם במפלס בגובה עצום. ומה שקרא הכפו"פ שערי חולדה לשער הכפול כיום, זו טעות במח"כ, כי זה מה שהיה למראה עיניו, וכמובן לא ידע את מידות ההר וא"א לשערם כאשר הכל סביב בנוי (וגם זה סותר לדבריו אחרים שם, ומחמת הסיבה הנ"ל).
גם מצפון, היתה חומה שנתחמה במבצר אנטוניה ובו היה שער טדי והוא נחרב.
בפשוטו משנת תמיד דר"א בן יעקב מתארת את בית בית הורדוס שהיה לפני חכמים. והוא הרשע, כיון שרצה לבנות את הבית 'אורו של עולם' ע"פ עצת בבא בן בוטא, ודאי בנאו לפי ההלכה. ולא היו חכמי ישראל נותנים לו רשות אא"כ היה בונה כהלכתו. גם יוספוס מספר (מפי סופרים) כי ריצה את העם והכין את כל חמרי הבניה כולם (שמא לא יסכימו עמו ללא כן) ורק אח"כ התחיל הבניה. (אמנם זוהי גם ההלכה! ועכ"פ מוכח שנהג כדין).
יתן ה' ונזכה בקרוב לראות בנחמה ובבנין הבית מכון לשבתך עולמים. יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרימון, ובית ה' יתנשא בראש הרים (ג' אלפי אמה על ג' אלפי אמה), במהרה בימינו אמן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 79 אורחים