פורום אוצר החכמה

ציבור כתב:

גוראריה כתב:"בס' הזכרונות להריי"ץ יש תיאור מלבב של א' מהם איך היה נראה... בילדותי ציירתי פעם 'חיצון' לפי התיאור הנ"ל...]
...

ועל זה באנו בבקשה מעומקא דליבא:
יואיל מעלתו לשחזר צורת החיצון במשנת הריי"ץ, אם בציור ממש ואם בפרטי תיאורו, ויהיה בכך תועלת מרובה

מה באמת מלבב בתיאור הזה?
זה נראה לי דווקא מפחיד

אחד היה אברהם כתב:

שמש חכמים כתב:זכור לי שראיתי לפני זמן בשו"ת של הרב כדורי (דברי יצחק כמדו') שכ' שבארץ ישראל כמעט שאין שדים.

מה הוא באמת המקור למה שאומרים העולם שבארץ ישראל אין שדים? (אין לי מנוי לאוצר החכמה כדי לעיין בשו"ת דברי יצחק הנ"ל)
תודה רבה.

בחיפוש באוצר "שדים-בא"י"/"שדים-בארץ" נמצאו כמה תוצאות (תוכל לראות גם במקוון ללא תשלום ע"י חיפוש - מילות החיפוש+עוד מילים לפני ואחרי מוצגות והשאר מטושטש).
בספר "משנת החלומות" כותב כמקור את ה"חסד לאברהם" (סב החיד"א) ואת הרמ"ק.
עוד האריך בזה "שער ראובן" וכן בשו"ת "דברי יצחק" דלעיל.

ציבור כתב:

יאיר כתב:הייתי מספר כאן מעשה כזה של התלוצצות שלהם (בשם הרב רמי לוי) אלמלא וידעתי שיתלצצו עלי..

מי זה הרב רמי לוי
השם הזה מוכר לי היכן שהוא

זה לא ההוא מהסופר...

זה רב שחזר בתשובה לפני כ-30 שנה ע"י מעשה מצמרר ביותר שקרה לו (מומלץ לשמוע, קל' מס' 1) שניתן להשיג ב"חסדי נעמי".

ציבור כתב:

תולעת ספרים07 כתב:[עד כמה שזכור לי האגודה באנגליה עוסקת בספיריטיאליזם ולא בפראפסילוגיה.
הראשון כמדוני שעסק פה בארץ בפאראפיכולוגיה זה אהרן צייטלין.
דרך אגב מעניין לפתוח אשכול אם מותר להתעסק בספיריטיאליזם - שמעתי מאחד מפוסקי הדור שאין כל איסור בדבר - האם ספרי השו"ת עוסקים בזה.
בזמנו הסטייפלר צעק על אברכים שהתעסקו בה - אך איני יודע אם יש בה איסור כל שהוא...

מה זה ספיריטליאזם?

ספיריטואליזם, מהמילה ספיריט-"spirit" (רוח באנגלית), היא האמונה כי נשמת בני אדם ממשיכה לחיות לאחר המוות ואף עשויה להתגלות ולבוא במגע עם אנשים חיים. האמונה החלה להתפתח בקרב בני המעמדות הבינוני והגבוה בארצות הברית ובבריטניה לקראת אמצע המאה ה-19, ופותחו בה מגוון מסורות עם עקרונות משלהן, על בסיס הרעיונות והעקרונות הכלליים.
רעיונות ועקרונות כלליים

הנשמה ממשיכה להתקיים לאחר המוות הגופני.
יכולת לתקשר בעולם "הזה" עם רוחות העולם "האחר".
אחריות אישית של האדם למקרים ולנסיבות שבחייו.
הנשמה יכולה להמשיך ללמוד ולהשתפר לאחר המוות הגופני.
אמונה באל, בכוח עליון, שלרוב מיוחסת כ-"תבונה אינסופית".
העולם הזה, כפי שהוא קיים על טבעו, נחשב כביטוי של אמירה תבונית.

ביהדות

קיימות תופעות גלגול הנשמות והדיבוק אפופות הסוד והקבלה, אך מאמינים כי רק יחידי סגולה מסוגלים לרדת לעומקן, ולכן הדיבור עליהן לא מצוי בקרב כלל הציבור הדתי.

וואס כתב:

ציבור כתב:

גוראריה כתב:"בס' הזכרונות להריי"ץ יש תיאור מלבב של א' מהם איך היה נראה... בילדותי ציירתי פעם 'חיצון' לפי התיאור הנ"ל...]
...

ועל זה באנו בבקשה מעומקא דליבא:
יואיל מעלתו לשחזר צורת החיצון במשנת הריי"ץ, אם בציור ממש ואם בפרטי תיאורו, ויהיה בכך תועלת מרובה

מה באמת מלבב בתיאור הזה?
זה נראה לי דווקא מפחיד

"האי מאן דבעי למחזינהו ליתי שלייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא בוכרתא בת בוכרתא ולקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה וחזי להו ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמי' בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק בעו רבנן רחמי עליה ואתסי" (ברכות ו.)

יאיר כתב:

ציבור כתב:

יאיר כתב:הייתי מספר כאן מעשה כזה של התלוצצות שלהם (בשם הרב רמי לוי) אלמלא וידעתי שיתלצצו עלי..

מי זה הרב רמי לוי
השם הזה מוכר לי היכן שהוא

זה לא ההוא מהסופר...

זה רב שחזר בתשובה לפני כ-30 שנה ע"י מעשה מצמרר ביותר שקרה לו (מומלץ לשמוע, קל' מס' 1) שניתן להשיג ב"חסדי נעמי".

האם הסיפור מצוי בכתובים?
או שאפשר להעלות כאן קובץ קול של זה

http://www.sodot.tv/Site/ProDetile.asp? ... =1&SubID=4
כאן יש את הסיפור המלא.

בספר מאיר עיני הגולה ח"א דף מ"ה ע"ב - מ"ו ע"א אות ר"צ - רצ"א מעשה נורא ממרן החידושי הרי"ם זיע"א שנלחם בחיצונים.
ישנו באוצר בעמוד 90 91

יאיר כתב:http://www.sodot.tv/Site/ProDetile.asp?id=823&CategoryID=1&SubID=4
כאן יש את הסיפור המלא.

והחסומים?

זה אתר 'יהודי' והבנתי ממישהו כאן שאפשר לבקש לפתוח אותו.

יאיר כתב:זה אתר 'יהודי' והבנתי ממישהו כאן שאפשר לבקש לפתוח אותו.

כנראה שאינך יודע שבקהילתינו אין כניסה לאתרים יהודיים אלא אך ורק מספר אתרים ספצפיים לצרכי פרנסה נטו שאושרו באופן פרטני ע"י ועדת החינוך של הקהילה השולטת במחשבי אנשי הקהילה באמצעות הסדר מיוחד עם נתיב.
[על נושא זה לבד היה כדאי לפתוח כאן אשכול...]

יכול להיות שגם הממונים על כך הם מהחיצונים?

אבי ישועה כתב:

יאיר כתב:זה אתר 'יהודי' והבנתי ממישהו כאן שאפשר לבקש לפתוח אותו.

כנראה שאינך יודע שבקהילתינו אין כניסה לאתרים יהודיים אלא אך ורק מספר אתרים ספצפיים לצרכי פרנסה נטו שאושרו באופן פרטני ע"י ועדת החינוך של הקהילה השולטת במחשבי אנשי הקהילה באמצעות הסדר מיוחד עם נתיב.
[על נושא זה לבד היה כדאי לפתוח כאן אשכול...]

אני דברתי עם "נתיב" מס' פעמים וזה לא מה שהבנתי אלא נאמר לי במפורש שניתן לפתוח אתרים כדוגמת האתר שציינתי.
כנראה שאתה במסלול מחמיר יותר...
(בכל אופן אין לי אפשרות להעלות לכאן קובץ ועמך הסליחה).

גוראריה כתב:לפי התיאורים יש להם מקומות בהם הם שוכנים, משפחות משפחות, יש להם ראשים וסגנים וכו', א גאנצע ממלכה.
עפ"י רוב הם מופיעים בספרות כמזיקים שהתבייתו על איזה בית וקבעו בו משכנם.[בס' הזכרונות להריי"ץ יש תיאור מלבב של א' מהם איך היה נראה... בילדותי ציירתי פעם 'חיצון' לפי התיאור הנ"ל...]

כבר קדמוך אחרים. הנה לך ציורי לילית, מלכת השדים, מתוך קערות השבעות בבליות (שנוצרו והיו בשימוש גם בידי יהודים), מהמאה החמישית לספירה.
יש דמיון בין התמונה שלך לתמונות האלו?!...

ארבעת הציורים לא כ"כ דומים (ואלי מפני שמשנה צורתה כדרך השדים),
ובכל אופן נראה ד'לילית' לחוד ו'חיצונים-שדים' לחוד.

כל אחד צייר מהרהורי לבו והמיית פנטזיונותיו...
מכנה משותף אחד קיים בין הציורים: שׂערה הפרוע של לילית. וכן יש לכך מקורות כתובים (לא איורים) רבים, גם בחז"ל. ועי' ספר חסידים, שהשדה צריכה לפרוע את שערה קודם שתפרח. ובמקומו הארכתי.

יאיר,
מה אתה רואה שדים רוחים ולילין ב'עיני בשר'?! מניין לך לטעון ש:

ד'לילית' לחוד ו'חיצונים-שדים' לחוד

צודק.
חשבתי לרגע שמשום שהיא אשתו של הס"מ שאינו שד, לכן גם היא [מסתמא] אינה שדה אך טעיתי.
אך בכל אופן הגמ' אומרת שהשד יכול להפוך לכמה גוונים (ואולי הכוונה שיכול להפוך למה שרוצה) כך שלא בטוח שתמיד ייראו אותו דבר.

[י"א דדמותם כשעירים ולכן נקראו כך].

ספר חסידים (מרגליות) סימן תסד

יש נשים שקורין להם שטרייאס מר"ש ורוול"ש (פי' מכשפות שונות זו מזו) אותן נבראו בין השמשות שיעשו דבר וישתנו מברייתן. אשה אחת היתה שטריאה והיתה חולה ביותר והיו שתי נשים בלילה עמה אחת היתה ישנה ואחת היתה ערה ואותה החולה עמדה לפניה והיתה מנפצת שערה ורצתה לפרוח ורצתה למוץ דמה של הישנה והערה הקיצה הישינה ותפשו את החולה השטריאה ואח"כ ישנה עוד והערה לא היתה ישנה עמדה השטריא"ה והיתה מנפצת שער ראשה ורצתה לפרוח והערה הקיצה הישנה ותפשו את החולה השטריאה אם היתה מזקת להמית את אשה אחרת היתה השטריא"ה חיה וכיון שלא יכלה להזיק מתה השטריא"ה כי צריכה את אשר בא מן האדם לבלוע הדם והבשר. וכן וורוולף ולפי שהמר"א השטריא"ה צריכין לנפץ שערן קודם שיפרחו. לכך משביעין אותן שתבואי בניפוץ שער ולא תהא רשאה לצאת אלא ברשותו. ומי שמכה למזקת אז כשרואה אותה אינה יכולה לחיות אא"כ תאכל מלחם ומלח של מכה אותה וכן אם הזיקה הניזק צריך לאכול מלחם ומלח שלה וחוזרת הנפש כבתחילה

אני מחכה לתגובתו של 'חכם באשי'... :)

ישבב הסופר כתב:ב'מחנה חיים' למהר"ח סופר זצ"ל יש תשובה ידועה אם בעילה משד ראוי להוליד, והוא תולה את זה שנבראו בע"ש ביה"ש ולא הספיק לבראם עד שקידש היום ואין להם אלא ב' יסודות אש ורוח, ולפיכך לא יתכן ששד זכר יוליד ולד בן אדם, אבל מה שאחז"ל שאדה"ר היה ק"ן שנה בארץ נוד והיה מוליד שדין ורוחין ולילין והם הם נגעי בני 'אדם' (שנקראו על שם אביהם) הסביר הר"ח שמפני שלאדם יש/ ד' יסודות יכול הוא להוליד שד של ב' יסודות אבל להיפוך אי אפשר.
וכתבתי מהזכרון מה שראיתי בימי חרפי.

יעויין בספר עץ חיים (שער מט פרק ו') וז"ל: וזהו ענין אסתר שהיתה מנחת ‏שידה במקומה ומזדווגת עם אחשורוש כמ"ש פרשת תצא דף רע"ו ‏ובתקונים ד"ן והוא קלי' נגה שלה מבחי' הרע הנקרא שד והיתה יודעת ‏היא ומרדכי להשביע השד היצה"ר שלה ע"י שם המפורש כנזכר שם ‏שיתלבש בדמות גוף וילך אל אחשורוש ומשם נולד דריוש בן אסתר ‏מצד השידה ההיא שלה והרי הוא בן אסתר ממש לכן היה חציו טוב ‏וחציו רע. (הגהה צמח עם האמור באסתר כאן תבין מ"ש ביוסף ותנח בגדו אצלה היינו בחינת הלבוש וינס ‏חוצה היינו פנימית). לכן היה גוי וגם צוה שיבנה בהמ"ק כי הוא נתן רשות ‏תחלה קודם שמלך כורש. עכ"ל.‏

לגבי הציורים של ל''יל''ית שהובאו כאן יש קצת אי דיוק לגבי האם היא קרחת או עם שער יעויין בשמחת הרגל וז''ל:

תיקו כתב:מתוך שו"ת 'עזרת מצר' לרבי אברהם פינסו [תלמיד ה"חסדי דוד"] סי' ח'.
שאלה: "שניים שהיו הולכים בדרך ונתלוה עמהם אדם אחד ואמר שהוא יהודי, ולעת האוכל אמר להם שהוא רוצה לברך להם כל הברכות על נטילת ידים והמוציא וברכת המזון, וכן היה שבירך על נטילת ידים והמוציא וזימן להם, ובירך ברכת המזון הכל בקול רם להוציאם ידי חובה, והם גם כן כיוונו לצאת ידי חובה. אחר זה כרגע נעשה אותו אדם סוס, ומן אנשא טריד ועשבא כתורין יאכול, נסתפקו דילמא אחר שגמר ברכת המזון איתרע ביה מלתא ונעשה סוס, אבל בשעה שבירך להם היה ככל אדם ואם כן כבר יצאו ידי חובה, או דלמא מעיקרא היה שד ולא יצאו ידי חובה".

תשובה: "מן יציב שאין בי לא תורה, לא חכמה, מכל מקום בחסדי אל בטחתי, יהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל ולא אכשל בדבר הלכה.
הנה אף על גב שלא ראינו ולא שמענו בזמנינו שאדם יתהפך ברגע קטון כבהמה, אפשר שהיה כן במדינת הים, ואנחנו לא נדע ולא ראינו ולא שמענו אינה ראיה…"

בסוף התשובה הוא בעצמו כתב שזה שאלה שהוא עשאה להתלמד בה

כתבי הר"ר יאשיא שו"ב עמוד ח.
פ"א היה איש אחד אצל הבעש"ט זי"ע שחטפוהו החיצונים וכו'.
מעניין אם הסיפור מובא בעוד מקום.

זכור לי שגם בספרים של רח"ו ז"ל ישנם סיפורים על חיצונים ולדעתי אין הכוונה לס"ט אלא למשהו אחר. אולי לנכרים וכדומה ובעבר קראו להם בשם חיצונים.

חכם באשי כתב:כבר קדמוך אחרים. הנה לך ציורי לילית, מלכת השדים, מתוך קערות השבעות בבליות (שנוצרו והיו בשימוש גם בידי יהודים)...

יש לתקן: שנוצרו והיו בשימוש בעיקר בידי יהודים.

האם ספרו של רבי יאשיה שו"ב נמצא באוצר. (אני לא מצאתי)
יש בידי מהדורת סטנטסיל עם הערות שכתבתי בצידי הגליון האם מישהו הוציא ספר זה שוב.

לומד_בישיבה כתב:האם ספרו של רבי יאשיה שו"ב נמצא באוצר.

תחת השם כתבי ר' יאשע שו"ב

יישר כוחך הרב בקרו.
כאן קישור לסיפור שהובא לעיל עם החיצונים.
מעניין שטרם הופיע מהדורה יפה יש בידי המון הגהות בשולי הגליון.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?149156&&page=12

כאן הסיפור שכבר רמזתי על כך באשכול אחר.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?149156&page=31

בעז"ה אני עומד להוציא את הספר בעימוד חדש ועם ההערות והפניות אם מישהו יכול להפנות אותי למאמר כל שהוא במידה וישנו דבר כזה מה שכתבו על הספר הק' הלזה תבוא עליו ברכה.
אגב, את החסידות מר' אהרן מרכוס גם אני הקטן הדפסתי ללא שם של מוציא לאור מסיבות מובנות.

יעקב כהן כתב:תמונות אמיתיות אלו צולמו בחצות לילה אור ליום ב' פרשת כי תצא התשע"א בבית הקברות הישן של מז'יבו'ז על ידי קבוצת נוסעים שבקרו שם לפי תומם וראו זאת במו עיניהם בצורה המוחשית והברורה ביותר.

אני חושב שכך נראים עטלפים, לא?

ידוע שעטלפים מאד דומים לחיצונים עד שלפעמים אנשים כבר מדמיינים שהם ראו עטלפים אבל בעצם זה פשוט חיצונים.

שמא יש כאן מישהו שיש לו איזה רעיון איך אני אמור להסביר את הסיפורים עם החיצונים שהובא לעיל. אשמח לקבל כל עזרה בעניין.

צופר הנעמתי כתב:ידוע שעטלפים מאד דומים לחיצונים עד שלפעמים אנשים כבר מדמיינים שהם ראו עטלפים אבל בעצם זה פשוט חיצונים.

נכון. ואני שמעתי יותר מזאת, על כאלה שמדמיינים שהם מתכתבים עם ניקים אבל בעצם זה פשוט..

המעיין כתב:

צופר הנעמתי כתב:ידוע שעטלפים מאד דומים לחיצונים עד שלפעמים אנשים כבר מדמיינים שהם ראו עטלפים אבל בעצם זה פשוט חיצונים.

נכון. ואני שמעתי יותר מזאת, על כאלה שמדמיינים שהם מתכתבים עם ניקים אבל בעצם זה פשוט..

... עטלפים?

לומד_בישיבה כתב:האם ספרו של רבי יאשיה שו"ב נמצא באוצר. (אני לא מצאתי)
יש בידי מהדורת סטנטסיל עם הערות שכתבתי בצידי הגליון האם מישהו הוציא ספר זה שוב.

בקרו_טלה כתב:תחת השם כתבי ר' יאשע שו"ב

לומד_בישיבה כתב: יישר כוחך הרב בקרו.
כאן קישור לסיפור שהובא לעיל עם החיצונים.
מעניין שטרם הופיע מהדורה יפה יש בידי המון הגהות בשולי הגליון.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?149156&&page=12

לומד_בישיבה כתב:בעז"ה אני עומד להוציא את הספר בעימוד חדש ועם ההערות והפניות אם מישהו יכול להפנות אותי למאמר כל שהוא במידה וישנו דבר כזה מה שכתבו על הספר הק' הלזה תבוא עליו ברכה.
אגב, את החסידות מר' אהרן מרכוס גם אני הקטן הדפסתי ללא שם של מוציא לאור מסיבות מובנות.

ראה בספר כתבי ר' יאשע שו"ב, (מהדורת סטנטסיל), סי' מ"ז, (עמ' י"ח), שכותב: שהבעש"ט בעת קבלת ש"ק הי' לו פנים של גוסס, בעת הגסיסה הי' לו פנים של שבת כמו בקבלת שבת, ואמר מו"ר ע"ז שהכל אחד שמחליפים מעולם לעולם אחר ... מחמת עס איז גיביטין פין איין עולם אין דעם אנדערין עולם. ע"כ.
אולי יש ענין לציין כאן למש"כ ר"א סורסקי בתולדות המגיד הגדול ממעזריטש, בסוף ספר "תורת המגיד" ח"ב עמ' רכ"ג, שהמגיד סיפר כי במו עיניו ראה את הבעש"ט בכל ערב שבת מתפשט מגופו ומתלבש בגוף אחר של שבת, עיין שם.
וראה בקובץ "מעייני החסידות" גליון ב' (תשנ"א),
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?179902
עמ' ס"א-ס"ד, מש"כ הרב יצחק ישעיה וייס שהנוסח המלא של הסיפור בגירסה הזאת, הוא, שהבעש"ט היה לו בחדרו וו על הקיר, ובימות החול תלה עליו גופו של שבת, ובעש"ק אחר הטבילה נכנס לגופו של שבת ותלה גופו של ימות החול על הוו, ובמוצאי שבת החליף וחזר לגופו של חול.
וכדי להעמיד את הסיפור על דיוקו, הוא מביא מעשה אחר, שהבעש"ט עשה עליית נשמה בעש"ק וקשר את עצמו באלונטית (מגבת) התלויה על הקיר, כי לא רצה שיפול גופו על הארץ בזמן עליית נשמה. (ולא מדובר על שני גופים).
ועיי"ש שמבאר שממעשה זה השני, נהיה ע"י מעבירי השמועה גירסה שהגוף היה תלוי על הקיר, במקום שבאמת מה שהיה תלוי שם זו האלונטית. ועיי"ש שהאריך.

שינדלהיים כתב:זכור לי שגם בספרים של רח"ו ז"ל ישנם סיפורים על חיצונים ולדעתי אין הכוונה לס"ט אלא למשהו אחר. אולי לנכרים וכדומה ובעבר קראו להם בשם חיצונים.

הכוונה לספר החזיונות לרח"ו ז"ל.