פורום אוצר החכמה

איש קריות כתב:נסתפקתי במנין שחלקו במרפסת וחלקו ברשות הרבים באופן שעומדים בפתחי הבתים, מה הדין היכא שאשה עוברת ברחוב, האם יש להפסיק ולהתפלל באותה שעה?
ממה שידוע לי היכא שמתפללים בבית כנסת אין להתתפלל כשיש שם אשה ללא מחיצה, והשאלה היא האם רשות הרבים נחשב כעת כבית הכנסת?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אדם שנתרפא מהקורונה ל"ע האם צריך לברך הגומל?

דורשי יחודך כתב:

איש קריות כתב:נסתפקתי במנין שחלקו במרפסת וחלקו ברשות הרבים באופן שעומדים בפתחי הבתים, מה הדין היכא שאשה עוברת ברחוב, האם יש להפסיק ולהתפלל באותה שעה?
ממה שידוע לי היכא שמתפללים בבית כנסת אין להתתפלל כשיש שם אשה ללא מחיצה, והשאלה היא האם רשות הרבים נחשב כעת כבית הכנסת?

האם יש מקור לקביעה זו שאין להתפלל כשיש אשה בבית הכנסת? על סמך מה?
הענין של מחיצה שורשו כמבואר בפוסקים על פי הסוגיא בסוף סוכה, ואינו ענין לבית הכנסת דוקא. אלא שכנראה הקפידו על זה הרבה יותר בבית הכנסת. אבל לכאורה לא שמענו שום הלכה ודין שאין להתפלל כשיש שם אשה. וכאן שאין שום פירצה ועיוות צורת בית הכנסת - הרי מותר לאשה להסתובב ברחוב... א"כ למה תיגרע התפילה.
אם נמצא בשותי"ם שאין להתפלל כשיש שם אשה יתכן מאד שזה שייך למלחמת שהיו וישנם ברפורמים וכדומה, וזה שוב שייך לצורת בית הכנסת.

ברוך00 כתב:משולחנו של הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה 'נאות שמחה' - מודיעין עילית
האם בימים אלו מותר ללוות מהשכן תבנית ביצים?
שאלה: לויתי משכן תבנית ביצים M, האם מותר לי להחזיר תבנית ביצים בגודל L, כיון שקשה לי  להשיג בגודל M. והאם בכלל מותר ללוות תבנית ביצים?
תשובה: מי שלוה תבנית בגודל מסוים אסור לו להחזיר גדול יותר, ולכן ישלם בכסף או שיתן תבנית גדולה והשכן יחזיר לו בכסף את ההפרש שבין M לL.
עוד הלכה, שבימים אלו שיש מחסור בביצים בחנויות והמחירים עולים, אסור ללוות תבנית ביצים על מנת להחזיר תבנית ביצים, כיון שיתכן שעד שעת הפרעון יעלה המחיר, לכן יש לקצוב סכום לתשלום ולשלם בכסף. ואם יש ללוה ביצה אחת בשעה שלוה, מותר ללוות ולהחזיר תבנית ביצים אף כשהמחיר עלה. והטעם, שמבואר בגמרא שיש איסור ללוות מוצרים על מנת לשלם במוצרים באותה כמות, כיון שהמחיר יכול לעלות, ואם לדוגמא בשעת הלוואה מחיר של תבנית הוא 26 ₪ יתכן שבשעת הפרעון יעלה 30 ₪ ויש כאן 4 ₪ ריבית. וההיתר הוא אם זה דבר מועט, למשל 2 או 3 ביצים, או אם יש ללוה בזמן ההלוואה ביצים, ואפילו אם יש לו ביצה אחת, מותר לו ללוות 30 ביצים ויותר. או בימים כתקונם שמהמחיר אחיד ונשמר למשך זמן, שזה נקרא "יצא השער", שאז ניתן להשיג בקלות ביצים במחיר זה. אבל בימים אלו שיש מחסור בביצים והמחירים עולים, אסור ללוות תבנית ביצים אלא כשקוצב סכום לתשלום, ומשלם בכסף. כמו כן יכול לקבוע שישלם ביצים, ואם יעלה המחיר יחזיר לו המלוה את ההפרש, וכן מותר אם יש ללוה ביצה בשעת ההלוואה, וכאמור. ואם אין לו ביצה, יכול לבקש את המלוה שימכור לו ביצה אחת בשקל, לדוגמא, ואח"כ כבר מותר לו ללוות תבנית שלמה בהיתר "יש לו".

ברוך00 כתב:בעקבות המחסור בביצים, רשתות השיווק מגבילים את הזכות לקניית שתי תבניות ביצים בלבד.
ישנם אנשים שמתחכמים ונכנסים כמה פעמים לקנות תבניות ביצים, ובכדי שלא יחשדו בהם, הם הולכים כל פעם לקופאי אחר.
או ששולחים כל פעם ילד אחר.
באחת הרשתות, המנהל נתן הוראה לכל הקופאים, לדווח על כל אדם שמגיע לקנות כמה פעמים ואפי' אם הוא רואה אותו בקופה אחרת.
שואל הקופאי האם יש בזה משום לשה"ר? או שזה נחשב לשה"ר לתועלת, בכדי שיהיה לכל הציבור?

לענין כתב:לעורר בדבר ברכת שהחיינו כשיחזור ויפגוש -לאחר הפסקה של יותר משלשים יום- את קרוביו וידידיו.

שומע כתב:

ברוך00 כתב:בעקבות המחסור בביצים, רשתות השיווק מגבילים את הזכות לקניית שתי תבניות ביצים בלבד.
ישנם אנשים שמתחכמים ונכנסים כמה פעמים לקנות תבניות ביצים, ובכדי שלא יחשדו בהם, הם הולכים כל פעם לקופאי אחר.
או ששולחים כל פעם ילד אחר.
באחת הרשתות, המנהל נתן הוראה לכל הקופאים, לדווח על כל אדם שמגיע לקנות כמה פעמים ואפי' אם הוא רואה אותו בקופה אחרת.
שואל הקופאי האם יש בזה משום לשה"ר? או שזה נחשב לשה"ר לתועלת, בכדי שיהיה לכל הציבור?

אותם אנשים שקונים בהתחכמות, לא עוברים בגזל?

איש קריות כתב:

דורשי יחודך כתב:

איש קריות כתב:נסתפקתי במנין שחלקו במרפסת וחלקו ברשות הרבים באופן שעומדים בפתחי הבתים, מה הדין היכא שאשה עוברת ברחוב, האם יש להפסיק ולהתפלל באותה שעה?
ממה שידוע לי היכא שמתפללים בבית כנסת אין להתתפלל כשיש שם אשה ללא מחיצה, והשאלה היא האם רשות הרבים נחשב כעת כבית הכנסת?

האם יש מקור לקביעה זו שאין להתפלל כשיש אשה בבית הכנסת? על סמך מה?
הענין של מחיצה שורשו כמבואר בפוסקים על פי הסוגיא בסוף סוכה, ואינו ענין לבית הכנסת דוקא. אלא שכנראה הקפידו על זה הרבה יותר בבית הכנסת. אבל לכאורה לא שמענו שום הלכה ודין שאין להתפלל כשיש שם אשה. וכאן שאין שום פירצה ועיוות צורת בית הכנסת - הרי מותר לאשה להסתובב ברחוב... א"כ למה תיגרע התפילה.
אם נמצא בשותי"ם שאין להתפלל כשיש שם אשה יתכן מאד שזה שייך למלחמת שהיו וישנם ברפורמים וכדומה, וזה שוב שייך לצורת בית הכנסת.

מהאגרות משה משמע שהצורך במחיצה הוא לא דין בבית כנסת אלא דין בתפילה, דהואיל ואין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, וכשיש ערבוביה בין המינים אין זה כובד ראש, ממילא אין להתפלל באופן זה.
לפי זה אפשר שגם במנין ברחוב יש להקפיד על הפרדה.
לחדד השאלה: נניח שיש נשים שמעונינות גם להתפלל במנין ואף הם יוצאות לפתחי הבתים למשך כל התפילה, כך שנוצרת ערבוביה של ממש, האם לשיטתך יהיה מותר להתפלל בצורה זו כיון שאין בעיה ב"צורת בית הכנסת"?

איש קריות כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אדם שנתרפא מהקורונה ל"ע האם צריך לברך הגומל?

לפי השו"ע כל חולה צריך לברך.
השאלה היא לפי הרמ"א.
בפשטות נראה שזה תלוי האם היה במצב של סכנה.

אנא עבדא כתב:

איש קריות כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אדם שנתרפא מהקורונה ל"ע האם צריך לברך הגומל?

לפי השו"ע כל חולה צריך לברך.
השאלה היא לפי הרמ"א.
בפשטות נראה שזה תלוי האם היה במצב של סכנה.

הגאון רבי שמאי גרוס שליט"א כתב בעלים לתרופה שאם היה מחובר למכשיר הנשמה חייב לברך ברכת הגומל

מן הדרום כתב:תשובה בענין אשר קידש ממרחק מהרב ראם הכהן
ברכת אשר קידש ידיד מבטן ונתינת שם על ידי מי שאינו נוכח בברית מילה באמצעות טלפון או זום / הרב רא"ם הכהן

ברכות המילה באמצעות הסקייף.pdf

(116.9 KiB) הורד 226 פעמים

דעת ותבונה כתב:ישנן מקוואות לנשים שהפסיקו לחלוטין את אפשרות ה'חפיפה' במקווה, כל טבילה מבוצעת כמו בליל שבת.
בחלקן אף החמירו טפי מהכי, והודיעו לנשים כי לאחר החפיפה עליהן להתקשר ולהזמין תור לטבילה.
האם הדבר נראה הגיוני?
כמדומה שבפסיקה ההלכתית ישנה התייחסות כבדת משקל לענין החפיפה במקווה עצמה.
כמו כן, האם אין לחוש למכשול של חציצות בהיות ולעיתים האשה שוהה בביתה זמן ממושך לאחר החפיפה?

צביב כתב:במקוה אחד לגברים יש להניח פיקדון, שאם ח''ו לא יצא מהדלת תוך 8 דקות, יוחלט הפקדון,
( ובכה''ג א''א חפיפה, משום מהומה )

אליעזר בלוי כתב:מה הדין במנין מרפסות שכל הציבור רואה את השצ
ואחד מהציבור אומר קדיש יתום
והיתום לא רואה את הציבור
האם הוא יכול לסמוך על השצ שרואה את כולם?

אליעזר בלוי כתב:גם לי נראה כן פשוט
וברוך שכיוונתי
אולם היו שהתווכחו עמי במקום אחר עז
יש לך מקורות כתובים עז?

צביב כתב:וכששנים אומרים קדיש יתום?

עזריאל ברגר כתב:

צביב כתב:וכששנים אומרים קדיש יתום?

בפשטות - כל אחד מהם יש לו דין ש"צ בפ"ע.

הרי לא יעלה על הדעת שאם יש קהל בתוך בית הכנסת יכול לבוא מישהו מבית אחר שלא רואה אף אחד מהם ולומר איתם קדיש "כי כבר יש להם חזן"!

למען עמי כתב:בכלל יש מקום לעיין מה שייך כמה אנשים ש'אומרים קדיש', הלא האומר קדיש הרי הוא בעצם חזן, אז היכן מצאנו שיש כמה ש"צים ביחד?
[כך כמדומה לי נוהגים בפונביז שניגש רק אחד לכל קדיש. אמנם בישיבת חברון נהגו שגם שאומרים כמה יתומים ביחד, כולם ניגשים לעמוד ליד החזן (עכ"פ כך נהגו בעשורים הקודמים)]

למען עמי כתב:בכלל יש מקום לעיין מה שייך כמה אנשים ש'אומרים קדיש', הלא האומר קדיש הרי הוא בעצם חזן, אז היכן מצאנו שיש כמה ש"צים ביחד?
[כך כמדומה לי נוהגים בפונביז שניגש רק אחד לכל קדיש. אמנם בישיבת חברון נהגו שגם שאומרים כמה יתומים ביחד, כולם ניגשים לעמוד ליד החזן (עכ"פ כך נהגו בעשורים הקודמים)]