הלומד שלא לשמה שוכח תלמודו

[אבי ישועה]

אני מחפש מקור לכך שהלומד שלא לשמה נדבקים הקליפות בלימודו ולכן שוכח תלמודו

[רחמים]

זה שטומאה משכחת הלימוד כבר הבאנו באשכול אחר הסמוך לכאן, אבל הלומד שלא לשמה לא נדבקים בו קליפות ח''ו אלא אדרבא זה הדרך הנכונה להתחיל ללמוד לא לשמה כדי לבוא ללשמה:

נפש החיים - שער ג - פרק ג (מב)

וגם כי באמת כמעט בלתי אפשר לבא תיכף בתחילת קביעת לימודו למדרגת לשמה כראוי, כי העסק בתורה שלא לשמה הוא למדרגה שמתוך כך יוכל לבא למדרגת לשמה ולכן גם הוא אהוב לפניו יתברך, כמו שבלתי אפשר לעלות מהארץ לעליה אם לא דרך מדרגות הסלם, ולזה אמרו (פסחים נ' ע"ב) לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה, אמרם לעולם רוצה לומר בקביעות היינו שבתחלת למודו אינו מחוייב רק שילמוד בקביעות תמיד יומם ולילה, ואף אם לפעמים ודאי יפול במחשבתו איזה פניה לגרמיה לשום גיאות וכבוד וכיוצא, עם כל זה אל ישים לב לפרוש או להתרפות ממנה בעבור זה ח"ו אלא אדרבה יתחזק מאד בעסק התורה ויהא נכון לבו בטוח שודאי יבא מתוך כך למדרגת לשמה, וכן הוא גם כן בענין המצות על דרך זה, ומי שימלאו לבו לבזות ולהשפיל ח"ו את העוסק בתורה ומצות אף שלא לשמה, לא ינקה רע ועתיד ליתן את הדין ח"ו:

[איש רגיל]

זה שטומאה משכחת הלימוד כבר הבאנו באשכול אחר הסמוך לכאן, אבל הלומד שלא לשמה לא נדבקים בו קליפות ח''ו אלא אדרבא זה הדרך הנכונה להתחיל ללמוד לא לשמה כדי לבוא ללשמה:

נפש החיים - שער ג - פרק ג (מב)

וגם כי באמת כמעט בלתי אפשר לבא תיכף בתחילת קביעת לימודו למדרגת לשמה כראוי, כי העסק בתורה שלא לשמה הוא למדרגה שמתוך כך יוכל לבא למדרגת לשמה ולכן גם הוא אהוב לפניו יתברך, כמו שבלתי אפשר לעלות מהארץ לעליה אם לא דרך מדרגות הסלם, ולזה אמרו (פסחים נ' ע"ב) לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה, אמרם לעולם רוצה לומר בקביעות היינו שבתחלת למודו אינו מחוייב רק שילמוד בקביעות תמיד יומם ולילה, ואף אם לפעמים ודאי יפול במחשבתו איזה פניה לגרמיה לשום גיאות וכבוד וכיוצא, עם כל זה אל ישים לב לפרוש או להתרפות ממנה בעבור זה ח"ו אלא אדרבה יתחזק מאד בעסק התורה ויהא נכון לבו בטוח שודאי יבא מתוך כך למדרגת לשמה, וכן הוא גם כן בענין המצות על דרך זה, ומי שימלאו לבו לבזות ולהשפיל ח"ו את העוסק בתורה ומצות אף שלא לשמה, לא ינקה רע ועתיד ליתן את הדין ח"ו:

כוונת פותח האשכול כנראה ללימוד שלא לשמה שאסור אף בשביל 'מתוך שלא לשמה בא לשמה' שעליו נאמר 'נוח לו שלא נברא'.

[הפלא ופלא]

בשו"ת תירוש ויצהר סימן כ"ג מביא בשם ירושלמי דהלומד לשמה אינו שוכח

[איש רגיל]

דומה:

אגדה ברוך אתה בבואך וצאתך, שתהא יציאתך כביאתך בלא חטא ערא"ם ז"ל, ארור בבואך וצאתך כו' ובצידה לדרך כשם ביאה בעוה"ז שוכח כל התורה הולד במעי אמו כו', כך ביציאה שוכח תחלת דינו של אדם על ד"ת יע"ש, נמצא ח"ו מי שלומד תורה ואין מקיימה שוכח לאחר מותו מה שלמד בעוה"ז, וז"ש חז"ל אף תורה אין לו, וז"ש (איוב יב, יב) בישישים חכמה ואורך ימים תבונה, היינו ת"ח שעוסק בתורה לשמה וצדיק, אז ואורך ימים עוה"ב, והארכת ימים ששם כולו יום תבונה, מבין ברוחניים ואורות קדושים, ע"ד (תהלים קיט, יח) גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך יע"ש בר' משה אלשיך ז"ל מזה.

[דניאל]

בחפשי מקור לשאלת פותח האשכול מצאתי עיון יעקב מעניין:

[רחמים]

מאור ושמש בראשית פרשת וישלח

והנראה, דהנה ידוע שעיקר העבדות השם הוא שֶׁיִּלְמְדוּ את תורתו הקדושה לשמה בדחילו ורחימו, לעשות נחת רוח ליוצרו בלי תערובת שום מחשבת פסול. ואם לומד לאיזה פניה אחרת לעשות עטרה לעצמו, שיהיה לו לכבוד ולתפארת או לקנטר ח"ו - אזי בזה נותנים כח לסטרא אחרא חס ושלום, כידוע מכל ספרי הקודש והמוסר, שעיקר הוא הלימוד התורה לשמה, ועל ידי זה אין כח בשום אומה ולשון לשלוט בישראל.

[נרו יאיר]

שכחה נובעת מריבוי, זכירה נובעת מאחדות, והלומד שלא לשמה ממשיך עצמו אל בחינת הריבוי שבבריאה, והלומד לשמה ממשיך עצמו אל האחדות ומכאן הזכירה ודוק

[איש רגיל]

מעניין שבמדרש האתמרי שהביא הרב רחמים, כיוון לדברי הפמ"ג בתיבת גמא שהבאתי לעיל.

[רחמים]

מעניין שבמדרש האתמרי שהביא הרב רחמים, כיוון לדברי הפמ"ג בתיבת גמא שהבאתי לעיל.

מדרש האיתמרי הוא קדום יותר מהפרי מגדים.

[איש רגיל]

מעניין שבמדרש האתמרי שהביא הרב רחמים, כיוון לדברי הפמ"ג בתיבת גמא שהבאתי לעיל.

מדרש האיתמרי הוא קדום יותר מהפרי מגדים.

תודה על המידע. תוכל לתת לנו קצת רקע על המחבר?

[רחמים]

בבקשה:

[איש רגיל]

בקיצער, זה השבט מוסר.
ייש"כ.

[איש רגיל]

viewtopic.php?f=17&t=15440#p144998