הנה בדרכי משה הקצר יורה דעה סימן רסה
כתב מהרי"ל (שם סו א) כשהיה סנדק היה טובל עצמו להיות נקי להכניס הילד בנקיות לברית עכ"ל וחומרא בעלמא הוא ואין נוהגין כן. על מה כתב הרמ"א שזה חומרא, האם כוונתו רק לאיש שהוא טהור שאי"צ לטבול, או גם לאיש שהוא טמא, וראיתי שכ' החיד"א בברכי יוסף, ואני אומר דאם הוא בלתי טהור, טוב וישר לטבול, ולא יגש למזבח הן בעודנו בבגדים צואים עוד טומאתו בו, וכ"ש אם מכוין לתקן, כי לא טהור הוא. ורבים נהגו במקומותנו דבכל אופן טובלים סמוך למצוה כל האפשר. וכן ראוי לנהוג. האם כוונתו לחלוק על הרמ"א, בזה שאומר ואני אומר, או שכוונתו לומר שכל דברי הרמ"א היינו כשהוא טהור, אבל כשהוא טמא וכו' מחכה לתגובת החכמים.