שתי מיתות בי"ד איזו מקדימים?

[משכיל אל דל]

השאלה היא גם בנואף ונואפת שכן נהרגים ביום אחד, איזה מהם קודם?
וכן בבת כהן ובועלה שלא נהרגים ביום אחד (כי היא בשריפה והוא בחנק) מי היום ומי מחר?
נא מקורות... לא סברות... (יש לי מספיק)

[הוה אמינא]

צ"ע, ואם יש לך סברות, אולי תתרום לנו כמה, כי עוררת שאלה מאתגרת.

[משכיל אל דל]

סברא אחת, להקדים את הנואף, כמשמעות הפסוק מות יומת הנואף והנואפת, ובכלל כל הפסוק מדבר על מעשהו שלו משמע שהוא עיקר, ועוד שהיא קרקע עולם. ומכיוון אחר, העוון שלו יותר חמור כמו שנאמר במדרש רבה פרשת נשוא שמדבר על הנואף שהוא מכעיס את בוראו, ועל הנואפת לא דיבר.
ובבת כהן מצטרפת עוד סברא, שמכיון ששריפה חמורה, ויש לך 2 אפשרויות היכן לקיים את והצילו העדה (שזו סיבה לדחות את הדין שמא תימצא זכות, ועיין רמב"ם שלא הורגים באותו יום שבו קיבלו את העדים מהאי טעמא) א"כ עדיף לקיים במיתה החמורה יותר.
כמובן שכל הסברות הללו והדרשות שהמצאתי אין בכוחן לברוא דין יש מאין. לכן אני מבקש את עזרת ה' בגיבורים, גיבורי כוח עושי דברו, חכמי הפורום הי"ו.

[מלח הארץ]

כל עוד שאין לך מקור לענין אז ההנחה הפשוטה היא שאין דין קדימה ומי שירצו יקדימו.

[מה שנכון נכון]

לכאורה מקדימין מי שנגמר דינו ראשון.
[אף שהעדים מעידים על שניהם דנים כ"א בנפרד אם קבל התראה וכו'].

[משכיל אל דל]

כל עוד שאין לך מקור לענין אז ההנחה הפשוטה היא שאין דין קדימה ומי שירצו יקדימו.

אין לי הוכחה אבל יש לי אינטרס...
זה יפתור לי בעיה בהבנת תוס' במכות ב.
ואכ"מ.

[מיללער]

לכאורה מקדימין מי שנגמר דינו ראשון.
[אף שהעדים מעידים על שניהם דנים כ"א בנפרד אם קבל התראה וכו'].

אז יש לשאול אותה השאלה, את מי מקדימין לגמור את דינו/ה?

[מה שנכון נכון]

לכאורה מקדימין מי שנגמר דינו ראשון.
[אף שהעדים מעידים על שניהם דנים כ"א בנפרד אם קבל התראה וכו'].

אז יש לשאול אותה השאלה, את מי מקדימין לגמור את דינו/ה?

בזה יותר פשוט שיכולים להקדים מי שרוצים כיון שאי"ז ברור שחייב כלל.
ואם מדובר בשתי כתות עדים אולי הוי כר"ה כג: זוג שבא ראשון וכו.

[פנימי]

סברא אחת, להקדים את הנואף, כמשמעות הפסוק מות יומת הנואף והנואפת, ובכלל כל הפסוק מדבר על מעשהו שלו משמע שהוא עיקר, ועוד שהיא קרקע עולם. ומכיוון אחר, העוון שלו יותר חמור כמו שנאמר במדרש רבה פרשת נשוא שמדבר על הנואף שהוא מכעיס את בוראו, ועל הנואפת לא דיבר.
ובבת כהן מצטרפת עוד סברא, שמכיון ששריפה חמורה, ויש לך 2 אפשרויות היכן לקיים את והצילו העדה (שזו סיבה לדחות את הדין שמא תימצא זכות, ועיין רמב"ם שלא הורגים באותו יום שבו קיבלו את העדים מהאי טעמא) א"כ עדיף לקיים במיתה החמורה יותר.
כמובן שכל הסברות הללו והדרשות שהמצאתי אין בכוחן לברוא דין יש מאין. לכן אני מבקש את עזרת ה' בגיבורים, גיבורי כוח עושי דברו, חכמי הפורום הי"ו.

יש מקום לומר להיפך הרי לאחר שנגמר הדין צריך להרוג כמה שיותר מהר, והמתאחר נחשב "עינוי דין", אז אולי נחמיר על הנואף ונענה את דינו ולא את דינה

[רוצה לידע]

אי משום עינו הדין למה נמתין מלהרוג עד שיגמר דין שניהם למה לא נהרוג מיד כשנגמור דינו

[פנימי]

אה"נ, כל השאלה רק כשנגמר דינם יחד