מלמדי תינוקות לענין תענית חלום

[ארי]

בס"ד
ידוע הדבר וכן למדנו במסכת תענית ת"ח אינו רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים, וכן נפסק להלכה (או"ח סי' תקע"א ס"ב) תלמיד חכם אינו רשאי לישב בתענית, מפני שממעט במלאכת שמים, אלא אם כן כשהצבור מתענים שלא יפרוש עצמו מהם; ומלמדי תינוקות דינם כת"ח. ובמ"א אברהם כת' דאם יש להם (לת"ח) עונות ידועים מותר להם להתענות, ומובא באחרונים (הגרע"א ובמשנ"ב בשם ברכ"י ועוד) דמלמדי תינוקות אסור להתענות אפילו אם יש להם עוונות ידועים ורוצים לכפר.
וכאן הבן שואל מה הדין בתענית חלום למלמדי תינוקות, האם נאמר דהוי כמו תענית על עונות ידועים שאסור דממעט במלאכת שמים וגוזל את הבריות, או שמא י"ל דכמו שמצאנו שמותר להתענות בשבת תענית חלום (וצריך תעניתא לתעניתא) חזינן מהתם דהוי תענית יותר חמור משאר תעניתים שאסור בשבת כך גם בתענית חלום דצריך להתענות דווקא היום.
אשמח לקבל תשובה עם מקור (אם יש כזה).

[לייבעדיג יענקל]

אולי יש לצרף לזה את מ"ש המחה"ש בס' רפח סק"ט
(אם מדובר בשאלה למעשה, אעיר, שהעצה הטובה ביותר לחלומות אלו, היא להתעלם מהם לגמרי. ואילו אם מתייחסים אליהם ומתענים או אפילו עוסקים בהטבת חלום, החלומות חוזרים ושבים ואינם נותנים מנוח, וזה בדוק ומנוסה. ובודאי זה היה טעמו של הגרי"ח זוננפלד שדחק [בחכמה ורגישות] במחותנתו האלמנה לאכול סעודת שבת ולא להתענות בשל חלומותיה.)

[מה שנכון נכון]

במטה יהודה רפח,ד כתב שנחלקו הראשונים אם חייב להתענות כשראה חלום רע, או שהוא רשות [ואף בשבת מותר] אך אינו חיוב. דעת הרמב"ם תעניות א,יב דהוא חיוב, ודעת הרשב"א בתשובה סימן קלב דהוא רשות. והסיק המט"י דבחול יש לפסוק שהוא חיוב, ובשבת אפשר לסמוך על הרשב"א. עכ"ד. והביאוהו המחזיק ברכה אות ב והכה"ח ס"ק טו.
ולפי"ז אם הוא חיוב אי אפשר לפוטרו בגלל שהוא שכיר או בגלל שעוסק במלאכת שמים. [אמנם בשו"ת ימי יוסף לרבי יוסף ידיד פטר תלמידי חכמים ומלמדי תינוקות גם מתעניות צבור, אך כבר חלקו עליו].
והנה ההיתר לת"ח בשבת הוא מתרי טעמי, או שהתירו לו כדי שיקרע גזר דינו, או משום דהוי לו עונג כשמתענה, מאחר ונפשו עגומה עליו, ונ"מ במי שבאמת אין נפשו עגומה. ובזה"ז שאין אנו בקיאין בחלומות עיקר היתר הוא משום שהו"ל התענית עונג. [ואעפ"כ צריך לישב תענית לתעניתיה על שבטל עונג שבת באכילה וצע"ק]. ומבואר זה בט"ז רפח,ג.
ואי נימא דההיתר הוא משום שאין כאן ביטול עונג שבת כ"כ, כי כנגד זה מתענג במה שמישב דעתו שנקרע גזר דינו, אם כן אין ללמוד מהא דהתירו להתענות בשבת שחמורה תענית זו משאר תעניות.
וכיון שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות [ואף הנהו דסעיף ה אינם ברורים כ"כ כמ"ש הפוסקים], אם כן אפשר שאין חיוב להתענות גם לרמב"ם.

[מקור מפורש לא מצאתי. בספר אחד כתב בשם הפתחי חושן שאי"צ להתענות, אך בפת"ח עצמו לא מוזכר ת"ח אלא ת"צ].

[חמר גמל]

החולם שקורא בתורה זה שחולם שעולה לתורה או שהוא הבעל קורא?

[קולמוס הסופר]

בס"ד
לגבי מלמדי תינוקות כבר כתבו כאן שאסורים למעט במאכל מעיקר דין שכירי יום, וכמבואר ברמ"א חו"מ של"ג ס"ה שמעבירים אותו ממלאכתו ע"ז, וכתבו הפוסקים שזה מדין גזל, וא"כ איך מותר לו להתענות תענית חלום ולעבור על איסור גזל?

[ארי]

(אם מדובר בשאלה למעשה, אעיר, שהעצה הטובה ביותר לחלומות אלו, היא להתעלם מהם לגמרי. ואילו אם מתייחסים אליהם ומתענים או אפילו עוסקים בהטבת חלום, החלומות חוזרים ושבים ואינם נותנים מנוח, וזה בדוק ומנוסה. ובודאי זה היה טעמו של הגרי"ח זוננפלד שדחק [בחכמה ורגישות] במחותנתו האלמנה לאכול סעודת שבת ולא להתענות בשל חלומותיה.)

שאלה זאת שאלני אחד שהוא מלמד בת"ת, ועניתי לו שנ"ל שבזמנינו מוטב לומר יה"ר בברכת כוהנים ולשכוח מזה, אך לעומת זה טען לי במעשה שהיה לפני הפיגוע בקו 2 חלם אחד שעומד בבית אביו בסעודת שבת ומקדש במקום אביו שאיננו.. לאחר כמה ימים (נ"ל שבועיים) היה הפיגוע ואביו הקדוש נרצח שם הי"ד.