איסור חל על איסור באיש ואשה

[פנימי]

מבואר בגמ'[יבמות לב:] שלמ"ד שאין איסור חל איסור אלא באיסור מוסיף, ולא בכולל
אם קרה מקרה ששני אחים התחתנו עם שתי אחיות, ונמצא שיש לכל אחד מהאחים על האשה השניה שני איסורים - אשת אחיו ואחות אשתו
הדבר תלוי מי התחתן קודם
שאם אני התחתנתי קודם, והאחיות של אשתי נאסרו כי הן אחות אשה, ואח"כ התחתן אחי, יכול איסור אשת אח לחול גם כן, כי זה איסור מוסיף, שהרי כשהתחתן האח נעשתה אשתו אשת אח לא רק לי, אלא גם לשאר האחים שלי, שעליהם היא היתה מותרת, וכיון שחל איסור אשת אח על האשה כלפי שאר האחים שלי, הוא מצליח לחול גם עלי
אבל אם אחי התחתן קודם, וכל האחים נאסרו כי היא אשת אחיהם, ואח"כ אני התחתנתי, לא יכול לחול איסור אחות אשה, כי לא שייך כאן איסור מוסיף שהרי כשאני התחתנתי לא הצליח האיסור אחות אשה לחול על האשה של אחי באותו רגע לגבי אף אחד, שלאף אחד אחר חוץ ממני היא לא הפכה להיות אחות אשתו.

השאלה היא שלכאורה כל הגמרא הזאת מסתכלת על איסורי ערווה מהעיניים של הגבר, אבל אם נסתכל מהעיניים של האשה - איזה גבר נאסר עליה - נמצא שהדברים הם להיפך, שכשאני התחתנתי קודם אין איסור מוסיף, וכשאחי התחתן קודם זה איסור מוסיף
שהרי מהעיניים שלה כשאני התחנתי קודם - נאסרתי עליה משום בעל אחותה, ואח"כ כשהיא התחתנה עם אחי אין שום אדם שנאסר באיסור אח בעלה חוץ ממנה.
ואם אחי התחתן קודם - נאסרתי עליה משום אח בעלה, ואח"כ כשאני התחתנתי עם אחותה, נאסרתי על כל האחיות שלה באיסור בעל אחותה, וכיון שהאיסור הצליח לחול עלי, לגבי שאר האחיות, והא יחול עלי גם לגביה - וזה איסור מוסיף.
אז יוצא שכשאסור לי בגלל שני האיסורים - אסור לה רק בגלל איסור אחד, והיא חייבת בשוגג רק קרבן אחד, וכשאסור לי בגלל איסור אחד - היא חייבת בשני האיסורים!

ויש להסתפק אם באמת מפרידים כך את האיסורים, או שהאיסור של האשה הוא רק ראי של האיש, והאיש לא "נאסר" על האישה, אלא האישה היא שנאסרה על האיש, והיא החפץ של האיסור, אלא שהיא מוזהרת לשמור על האיסור שהיא נאסרה עליו. ובאמת בכל האזהרות של עריות האיסור נאמר לאיש - שהוא אסור באשה הזאת והזאת, ולומדים ממה שכתוב "הנפשות העושות" שגם האשה מוזהרת, אבל האיסור חל על האשה ולא על האיש.

(ולא נראה לי כן, שנראה לי שלגבי איסור חל על איסור לא בודקים מה הלומדעס של האיסור, אלא מה נאסר בפועל, וכיון שבפועל האיש נאסר על האשה, אין נפ"מ שההבנה שעומדת מאחורי האיסור זה שהיא אסורה עלי והיא מוזהרת על מה שהוא מוזהר, כי ס"ס בסופו של דבר בפועל הוא נאסר עליה)

מה דעתכם?

[סכינא חריפא]

.

[ר_חיים_הקטן]

הנה מה שכתבתי בספר המקום מרחק עמ"ס יבמות לב: (שעתיד לצאת לאור במשך השבועות הבאים)

גמ' בא"ד תינח היכא דנשא חי ואח"כ נשא מת מגו דאתוסף איסור לגבי אחים איתוסף איסור לגביה דידה אלא היכא דנשא מת ואח"כ נשא חי מאי איסור מוסיף איכא וכי תימא מגו דאיתסר בכולהו אחוותא האי איסור כולל הוא. והנה ברש"י (ד"ה איסר מוסיף) נתבאר החילוק בין איסור מוסיף לאיסור כולל דאיסור מוסיף היינו להוסיף איסור זה על עוד אנשים (ר"ל תוספת בגברא) ואיסור כולל הוא להוסיף איסור על עוד חתיכות (ר"ל תוספת בחפצא) אשר על כן צ"ל בכוונת הגמ' דאיסור אשת אחיו חשיב איסור מוסיף משום שמוסיף איסור לעוד אחים ולכן חל על איסור אחות אשתו משא"כ איסור אחות אשתו לא חשיב איסור מוסיף דאינו מוסיף איסור בגברא אלא בחפצא ואינו אלא כאיסור כולל. וקשיא לי דמאי שנא איסור אחות אשתו מאיסור אשת אחיו בזה דכשם שאיסור אשת אחיו חשיב כאיסור מוסיף משום שמוליד איסור על עוד אחים למה לא חשיב אחות אשתו כאיסור מוסיף משום שמוסיף איסור על עוד אחיות? וראיתי בחזון איש (אה"ע ס' קל"ד בחידושים שייכים לכאן) שעמד ע"ז וכתב דבאיסורי עריות בתר דידיה אזלינן ולכן בכל מקום חשיב האיש הגברא והאשה כחפצא של איסור ומשו"ה כל שהוא מוסיף איסור לעוד גברים חשיב כאיסור מוסיף דנתוסף בגברא של האיסור משא"כ אם מוסיף האיסור ערוה לעוד נשים חשיב כאיסור כולל כיון שהוא מוסיף רק בחתיכות של איסור (והוא הביא ראי' לזה מהא דלקמן פד: כל היכא דאיהו מוזהר איהי מוזהרת ועוד הוכיח כן מלישנא דקרא דכל העריות כתוב בלשון זכר ורק נתרבה בהן האשה מדכתיב הנפשות העושות וע' מש"כ פד:). ושו"ר שגם בשו"ת הרמ"ע מפאנו (ס' קכ"ג) עומד בענין זה וכתב דאה"נ מה שהוא איסור כולל להאיש הוי איסור מוסיף להאשה ומה שהוא איסור מוסיף להאשה הוי איסור כולל להאיש (וכן מוכרח מדברי השו"ת נוב"י מהדו"ת או"ח ס' ק"כ) ונמצא לפי רבי יוסי דחל איסר מוסיף ולא איסור כולל יש נפ"מ לדינא בין לאיש לאשה (וצ"ע מדתנן בכריתות י: כל העריות אחד האיש ואחד האשה שוים לעונשים וכו' עיי"ש בדבריו).

[אמסטרדם]

אני מקווה שר' חיים יבשר לן כאשר הספר יצא לאור.

[פנימי]

תודה רבה
זה בדוק מה שרציתי

[קנמן בשם]

המובא להלן הוא ציטוט מ'העמק שאלה' על השאילתות להגאון הנצי''ב, פרשת נשא שאילתא קכ''א. הנידון הוא לגבי איסורי כהונה דוקא, אך בכ''ז רואים כאן את הרעיון של הסתכלות על איסורי חיתון לפי העיניים של האיש ולא של האישה [אם כי מדבריו אפשר לכאו' לדייק דבשאר איסורי חיתון שאינם מחמת כהונה אינו כן]

א) עבדית אסורא אסירא ליה. לכאורה צריך לפרש דאפילו למשנה אחרונה אסורה באשת ישראל שאמרה נבעלתי ברצון, והטעם הוא על פי מה שיישב הר"א ממיץ [הו"ד בתוס' בנדרים דף צ ע"ב ד"ה חזרו] הקושיא המפורסמת על משנה אחרונה דשלהי נדרים [דף צ ע"ב] האיך אפשר להתיר האסור לה על פי דשויא אנפשה חתיכה דאיסורא , ויישב משום שהיא אינה מוזהרת עליו. ואף על גב שהתוס' שם הקשו על זה מהא דאיתא ביבמות דף פ"ד [ע"ב] 'כל היכי דאיהי מוזהר איהי מוזהרת עליו', מכל מקום ודאי לא נעלם זה מהר"א ממיץ. ולא עוד אלא שבחידושי רשב"א נדרים [שם ד"ה חזרו] כתב בזה הלשון: 'ותירץ הר"א ממיץ דזונה לא מוזהרת מכהן אלא כל היכי דאיהו מוזהר, וכדאמרינן ביבמות [דף פד ב]: 'כל היכא דאיהו מוזהר איהי מוזהרת ד"לא יקחו" כתיב' [ויקרא כא ז]. הרי שהביא ראיה מסוגיא זו להר"א ממיץ, ובאמת הכי דייק לשון הברייתא ביבמות שם 'מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש', ולכאורה הכי מיבעי למיתני 'מלמד שהאשה מוזהרת כאיש', אלא או כהסלקא דעתך דשמעתא משום דהוא פסול והיא כשרה ואזהרתה על ידי האיש ממש, או לפי המסקנא הכי פירושו: על ידי האיש שהוא מוזהר, משום הכי היא גם כן מוזהרת, הא בזמן שאין הוא מוזהר היא גם כן אינה מוזהרת, וכהר"א ממיץ .
ולא תקשה מהא דפריך הגמ' שם: 'והא מהכא נפקא, מהתם נפקא מדרב יהודה אמר רב' כו' , והרי התם איסור ממש בשביל עצמו, הא לא קשיא. דהא גופא מקשה הגמ' למאי איצטריך בשביל שהוא מוזהר, תיפוק לן דמדרב יהודה אמר רב היא מוזהרת בפני עצמה, ומשני שפיר דמשום דהוי לאו שאין שוה בכל .

[מיללער]

כהן שגירש את אשתו נאסר להחזירו מהלאו של גרושה לכהן הדיוט, נישאה לאחר ומת בעלה השני, למ"ד אאחע"א אלא באיסור מוסיף, האם חל על הכהן האיסור של מחזיר גרושתו משנישאת על האיסור של גרושה לכהן?

בגמרא קידושין עז: מחדש רבא עם ביאור של ר"ח ב"ר קטינא, דאשה שנעשה זונה לאחר שכבר היתה גרושה, ובא עליה כהן הדיוט לוקה גם משום זונה אף למ"ד אאחע"א, שזה שזנות מיקרי איסור מוסיף על איסור גרושה 'הואיל ושם זנות פוסל בישראל'. שאלתי אם אמרי' זה הסברא ג"כ כאן, דשם מחזיר גרושתו משנישאת פוסל גם בישראל, וממילא נקרא איסור מוסיף?

[עזריאל ברגר]

מסוגיין דיבמות לד,א "לחיובי אינהו ... לחיובי אינהי" משמע שדנים על כ"א בנפרד.

[עזריאל ברגר]

כהן שגירש את אשתו נאסר להחזירו מהלאו של גרושה לכהן הדיוט, נישאה לאחר ומת בעלה השני, למ"ד אאחע"א אלא באיסור מוסיף, האם חל על הכהן האיסור של מחזיר גרושתו משנישאת על האיסור של גרושה לכהן?

בגמרא קידושין עז: מחדש רבא עם ביאור של ר"ח ב"ר קטינא, דאשה שנעשה זונה לאחר שכבר היתה גרושה, ובא עליה כהן הדיוט לוקה גם משום זונה אף למ"ד אאחע"א, שזה שזנות מיקרי איסור מוסיף על איסור גרושה 'הואיל ושם זנות פוסל בישראל'. שאלתי אם אמרי' זה הסברא ג"כ כאן, דשם מחזיר גרושתו משנישאת פוסל גם בישראל, וממילא נקרא איסור מוסיף?

א"כ אין לדבר סוף לכאורה.

[ביקורת תהיה]

כתב החזון איש במסכת יבמות (סימן קלד לדף לב ע"ב), וזה תורף לשונו:

איסור עריות, איסור דידה בתריה גרירא, והילכך היכא דלגבי דידיה הוי איסור מוסיף גם היא חייבת שתים, והיכא דגבי דידיה הוי איסור כולל גם היא אינה חייבת אלא אחת. וכל פרשת עריות בתורה בדידיה כתיב, אלא שמרבינן לה מן ונכרתו הנפשות העושות.

(מתוך דיון שנערך בפורום זה אשתקד תחת הכותרת 'אסתפקתא למאן דלית ליה איסור כולל ומודה באיסור מוסיף')

[עזריאל ברגר]

ואיך יפרנס הגמ' בדף לד הנ"ל?

[ביקורת תהיה]

כיוון מחשבה: שמא איסור נדה שאני.