החזו"א התיר ספיחים בנביטה קודם שביעית משום הפסד מרובה

[סכינא חריפא]

וצריך להבין, הפסד מרובה של מי? הרי הירקות קדושים בקדושת שביעית והם הפקר.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שמדובר באוצר בי"ד

[חלניקער]

כפשוט שמדובר באוצר בי"ד.

[צולניק]

מה בין אוצר בי"ד להפקר, ולפו"ר אף הפסד של הציבור נחשב להפסד.

[סכינא חריפא]

כמדומני שמדובר באוצר בי"ד

כשהם גדלים עדיין אינם אוצר בית דין, ומה ההיתר להפוך אותם לאוצר ושוב להתיר מהפסד מרובה?

[מחולת המחנים]

היכן מצאנו אוצר בי"ד בירקות?

[סכינא חריפא]

היכן מצאנו אוצר בי"ד בירקות?

למה לא? הרי החזו"א התיר בהשרשה קודם שביעית

[בברכה המשולשת]

כמדומני שמדובר באוצר בי"ד

כשהם גדלים עדיין אינם אוצר בית דין, ומה ההיתר להפוך אותם לאוצר ושוב להתיר מהפסד מרובה?

למיטב ידיעתי את התחלת הפעולות בשישית עושים כבר תחת אוצר בי"ד

[עזריאל ברגר]

סוף סוף זה הפסד מרובה של עמך ישראל, שרוצים לאכול ולא תמיד קל להשיג ירקות אחרים.
ולאלה שמתירים לאכול שמור ונעבד - ההיתר הזה יכול לצרף אליו בדיעבד גם אכילת מה שמוכרים היום בכינוי "היתר מכירה ללא ספיחין", שאם כי בוודאי ראוי להמנע מלקנותו כדי לא לחזק ידי העושים זאת, אך אם בדיעבד נקנה וכיו"ב - יש מקום להתיר אכילתו כי לא חל עליו שום איסור.