ראוי למחזיקים בתורת השם לדעת את גודליה באופיים האמיתי

[גם זו לטובה]

הגר"י שפירא (דעת יהודה אות קנו)
ש. כתב החזו"א (אגרות ב,קלג) דעתי כי ראוי למחזיקים בתורת השם לדעת את גודליה באופיים האמיתי ואם מותר לדבר לשה"ר על אומן באומנתו לאיש הדורש עליו לצורך, על מי שתורתו אמונתו לא כ"ש שצריך להודיע למחזיקים בתורה וצריכים לדעת כי הידיעה של חכמי הדור ליבם ומידתם הן הן גופי תורה עכ"ל האם כ"ז כשיש נ"מ למעשה ממש כגון שסומך על רב פלוני שלא הגיע להוראה שצריך לדעת אבל לשאול סתם על ת"ח פלוני שכוחו גדול בבקיאות ולא בעיון ולת"ח פלוני יש נגיעות כאלו וכו' יהיה אסור או שגם נקרא לתועלת.
ת. כפי שהבנתי ג"ז נקרא לתועלת , ויש לי ראי' לזה ואמנם צריך להיות זהיר מאוד מלבד דברי מרן ז"ל אלא כמעט ואין את מי לשאול בזה, כי בע"ה נתמעטו מאוד חכמי הדור האמתיים שהוראתם הוא בלא פני' וגם נתרבו הכתות והפוליטיקה תופס הכל, דברי מרן איתמר רק במוסר לת"ח מובהקים אבל סתם בנ"א הם בחזקת שלא זהירין.
ש. מה הראיה לזה
ת. הראיה מהנהגה ואין לפרט יותר


הגר"י שפירא (דעת יהודה אות קסה)
ש. כתב הח"ח (ה,ד)
וכל שכן אם ספר על איש, שסוברים אנשי העיר שהוא חכם בתורה, והוא אמר עליו שאיננו חכם כל כך, רק מעט הוא יודע בתורה, ועל ידי זה נתמעט מדרגתו בעיניהם, בודאי הוא בכלל עון לשון הרע, ואפלו הוא אמת, כיון שכונתו ללא תועלת רק להשפיל את חברו ממדרגתו לפני השומעים, כי על ידי זה, באיזה מצב שהוא עומד, יוכל להסבב לו לבסוף הזק או על כל פנים צער מזה. ואציר שני ציורים, כגון, לומר על הרב שבעיר לפני אנשי העיר, שאיננו חכם גדול בתורה, רק הוא יודע מעט את פסקי הלכות הנצרכות לו למעשה, אפלו הוא אמת, לשון הרע גמורה היא מדאוריתא, כי בזה הוא ממעט את כבודו לגמרי ויורד למחיתו ממש ומשפיל בזה כבוד התורה וקיום מצותיה וכנ"ל בסעיף ב'. עכ"ל.
ואנו מובן הרי ידוע כמה האריכו רבותינו בקלקול היוצא מאותם שלא למדו הדברים בשורשם בגמ' והראשונים ולמה אם מודיע את זה בכדי שלא יסמכו עליו גם אם יושפל כבודו ותנזק מחיתו לא חשיב תועלת.
ת. הם לא אומרים שהוא פוסק של כדין אלא הנצרך לו הוא יודע גם הם לא חושבים על רב אחר.

[גם זו לטובה]

הביקורת של הגרי"ז על הח"ח

[סכינא חריפא]

הביקורת של הגרי"ז על הח"ח

תגיד לי, אתה לא מתבייש?

[הרועה]

"האמת אינה פחדנית ואינה ביישנית" (הרב קוק).

[סכינא חריפא]

"האמת אינה פחדנית ואינה ביישנית" (הרב קוק).

מה הקשר לביקורת על גדלותו של הח"ח, אם הגרי"ז זצ"ל העביר שם ביקורת אז יש כאן מחלוקת בהל' לה"ר , ובכלל בשביל מה הליצנות?

[בברכה המשולשת]

אני הבנתי שכוונת הרועה לגוף דברי החזו"א, ולא לדברים המיוחסים לגרי"ז (שאני לא מאמין שאמרם)

[שש בן שש]

איך שכותרת משנה משמעות...

אני מבין, לענ"ד כמובן, שהגרי"ז האריך את הח"ח בכך שלא שמע לשה"ר, ולכן אינו מודע לכמה בעיות על אותו הרב (כמובן בעיות לדעת הגרי"ז והחזו"א).

אבל אין כאן "ביקורת" שהרי לא אמר, אם אפשר לדייק מ"איש לרעהו", שאינו שומע לשה"ר לתועלת, אלא שלשה"ר אינו שומע, אבל אני, הגרי"ז, מה לעשות שכבר שמעתי, ולכן יודע את מעשי הרב ההוא.

[גם זו לטובה]

הביקורת של הגרי"ז על הח"ח

שמעתי בשבת פרטים יותר מדויקים.
המדובר היה במכתבו של הח"ח לרב עמיאל.
הגרח"ג שאל שאלה זו את הגרי"ז, ואח"כ חזר על הדברים בפני החזו"א
[המספר הוסיף שגם אם הפרשנות של החזו"א היא הנכונה, כמובן שהגרי"ז חלק בזה על הח"ח, ]
לענ"ד אפ"ל שהכל נכון גם הגרי"ז ידע שהח"ח לא היה חסיד נלהב של הרב...אלא סבר שאילו היה הח"ח שומע את כל הלה"ר, היה נמנע מלכתוב תארים כאלו אפילו בשביל תועלת מסוימת.

[בברכה המשולשת]

שתי שאלות תם:
א. היכן ומתי היה הגרמ"א עמיאל רב "מטעם המדינה" ואיזו מדינה?
ב. באיזה "דברים חמורים" מדובר?

[גם זו לטובה]

שתי שאלות תם:
א. היכן ומתי היה הגרמ"א עמיאל רב "מטעם המדינה" ואיזו מדינה?
ב. באיזה "דברים חמורים" מדובר?

איני יודע, כתבתי מה ששמעתי, מאדם המוחזק אצלי כיודע.

[בברכה המשולשת]

שתי שאלות תם:
א. היכן ומתי היה הגרמ"א עמיאל רב "מטעם המדינה" ואיזו מדינה?
ב. באיזה "דברים חמורים" מדובר?

איני יודע, כתבתי מה ששמעתי, מאדם המוחזק אצלי כיודע.

תודה רבה וייש"כ.
אשמח אם יש מי שיכול להבהיר יותר

[ריש גלותא]

רב דת"א וכבר הודפס מכתב בגנותו מהחזו"א בגנזים וכתבים ח"א. ושהאמת אינה וכו ,אמר הפילוסוף [אפלטון ?]

[בברכה המשולשת]

זה שהגרמ"א עמיאל היה רהה של ת"א אני יודע. מה ששאלתי זה איך ולמה זה מוגדר "רב מטעם המדינה" (שלטונות המנדט הבריטי?) אחרי שהוא נבחר ע"י בני העיר כדרישת ההלכה.
זה שהחזו"א כתב בגנותו גם ידעתי- רק רציתי לדעת מה כתב

[אוצר החכמה]

הרב עמיאל היה רב באנטוורפן כשהח"ח שלח אליו את המכתב, באותו זמן היה הבריסקער רב בבריסק והחזו"א בוילנא. אולי הסיפור היה אחרי הרבה שנים כשהיו בא"י ואחר פטירת הח"ח והכוונה היא שבזמן הסיפור הוא רב מטעם המדינה וצ"ע כל זה.