דיינות

[עושה חדשות]

קהלת פ"ב עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות.

ובמדרש רבה, עשיתי לי שרים ושרות אלו התוספתות, ותענוגות אלו האגדות שהן ענוגי של מקרא, שדה ושדות דיינין זכרים ודיינות נקבות.

בענין כשרות אשה לדון עי' תוס' יבמות מה: גיטין פח: ב"ק טו. שבועות כט: ושו"ע חו"מ סי' ז ס"ד ונו"כ.

[בן הרב]

ידועים דברי התרוה"ד דאשה כשרה להעיד בדבר שרק היא יודעת כחזקה בעזרת נשים, ואפשר לדמות לכאן.

[עושה חדשות]

לענין פסול נשים לעדות, יש בחז"ל ובראש' שהביאו מקור לזה מהא דכיחשה שרה בקירבה.

עי' בילקו"ש ומדרש אגדה וירא, ומדרש ילמדנו, והרוקח עה"ת שם בשם מדרש ויכולו, ובחיזקוני ובס' אמרי שפר לבן המהר"ם חלאווה, ובכפו"פ בשם תנחומא, ובנימוקי הרי"ד פ' שופטים.

ובמחזור ויטרי סי' שיא אי' בפיוט מר"מ ש"צ "קשה היא קדלה. ומרדא וקסמה ממללא. ווי דחבל רב על בעלה. כד ישתוק על קלקולה: רחיק בני מן בישתהון. ודבק בטובתהון. ווי ריגלא שדייא בפומהון. ותכחש שרה מסהיד עליהון", מה הכוונה?

שו"ר בליקוטי הפרדס מרש"י כדלהלן: כל הנשים גרגרניות הן וחוה מעידה בהן שנאמר ותקח מן העץ ותאכל. כל הנשים כחשניות הן שרה מעידה בהן שנאמר ותכחש שרה בקרבה לאמר. כל הנשים מלאות תאוותן לדבר תשמיש לאה העידה בהן שנאמר ותאמר אלי תבא. כל הנשים קנאות הן רחל מעידה בהן שנאמר ותקנא רחל באחותה. כל הנשים גנבתות הן רחל מעידה בהן שנאמר ותגנוב רחל את התרפים. כל הנשים דברניות הן מרים מעידה בהן שנאמר ותדבר מרים ואהרן.

[זקן ששכח]

זוהר ח"ג דף יט ע"ב:
"כך דבורה היא שופטה את ישראל בעת ההיא, ווי לדרא דלא אשתכח בהו מאן דדאין לעמא אלא חד נוקבא".

[עושה חדשות]

בענין לימוד תורה לנשים, ונשים המלמדות תורה, עי' כמה מאמרים בקובץ אור ישראל מונסי ח (שנה ב ד).

[אוצר החכמה]

עיין בחידושי הרד"ל שם.

[שמש]

בפשטות הן מונו לדון בדיני המלך (ולא בד"ת).