האבות [והשבטים] קיימו את התורה

[אוהב אוצר]

כיצד ניתן להסביר בשיעור של 'קירוב' לאנשים ששאלו, אם האבות קיימו את כל התורה לפני מתן תורה ולעמים גם בפרטים קטנים, מדוע לפעמים לא?
דוגמא: מעשה יהודה ותמר? אם יש איסור 'קדשה'.

כך שאלו אותי בשבוע שעבר, אני צריך משהו מפורט קצת שיתקבל עליהם

[עקביה]

הנאסר הוא דווקא

דברים פרק כג
לא תהיה קדשה מבנות ישראל
לא מן האומות.

רמב"ם הלכות אישות פרק א
קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך לו, וזו היא הנקראת קדשה, משנתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר +דברים כ"ג+ לא תהיה קדשה מבנות ישראל, לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה מפני שבעל קדשה

מגיד משנה הלכות אישות פרק א הלכה ד
קודם מתן תורה וכו'. זה פשוט ומעשה יהודה ותמר יוכיח:

[אוהב אוצר]

אבל קודם מתן תורה לא היה גם עירובי תחומין [תבשילים] שאברהם קיים בכ"ז וע"ז שאלתי.

[עקביה]

אילו היתה זו קדשה מבנות ישראל ודאי לא היה בא עליה. אבל על קדשה מאומה"ע כתב הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה יב ב): ולא אסרה תורה אלא דרך חתנות אבל הבא על הכותית דרך זנות מכין אותו מכת מרדות מד"ס, גזירה שמא יבא להתחתן. ואין זה שייך בנד"ד, שאין בעולם בנות ישראל מלבד משפחת יעקב, והשבטים כן אמורים להתחתן עם בנות הארץ.

אפשר לשאול מצד המוסריות שבדבר, ועל זה אמרו חז"ל שמלאך בא ודחפו.

[בברכה המשולשת]

הרי כבר עמדו על שאלת פותח האשכול: הרמב"ן, הפרשת דרכים ונפה"ח

[יאיר1]

הנאסר הוא דווקא

דברים פרק כג
לא תהיה קדשה מבנות ישראל
לא מן האומות.

רמב"ם הלכות אישות פרק א
קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך לו, וזו היא הנקראת קדשה, משנתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר +דברים כ"ג+ לא תהיה קדשה מבנות ישראל, לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה מפני שבעל קדשה

מגיד משנה הלכות אישות פרק א הלכה ד
קודם מתן תורה וכו'. זה פשוט ומעשה יהודה ותמר יוכיח:

מכל מקום היתה שומרת יבם והיתה אסורה על כל העולם, והרי רצו להוציאה להישרף, מלבד זאת היתה כלתו.
ודאי שיעקב נשא שתי אחיות שלפי דעת רוב המפרשים היה שלא על פי דין.


ולגופו של ענין.
עיין בנפש החיים סוף שער א'. [לא זוכר כרגע באיזה פרק אבל באחד משלושת הפרקים האחרונים]. [=שוב ראיתי שבברכה משולשת ציין לדברי הנפש החיים הללו]
כיון שקודם מתן תורה התורה היתה בשמים ולא בארץ, וממילא לא היו מחוייבים בזה אלא קיימו את התורה לתיקונים שהיא מביאה, וכאשר התיקון היה בנישואין עמרם ודודתו נשאה.
אולם לאחר מתן תורה, שהתורה בארץ אין אפשרות לתקן כלל שום תיקון אם לא בדרך התורה הכתובה.
ועיין שם, אני לא בטוח מדייק בדברים.

[יאיר1]

אבל קודם מתן תורה לא היה גם עירובי תחומין [תבשילים] שאברהם קיים בכ"ז וע"ז שאלתי.

עיין בהודעתי הקודמת.
וגם שמעתי מר' משה שפירא נדמה לי בשיעור של פרשת נח.
שמה שמפורסם שהאבות קיימו את התורה, למדהו מתוך העולם, כלומר כיון שהקב"ה ברא את העולם על פי התורה, ואם כן אברהם אבינו הסתכל בעולם וממנו למד את התורה.
וכיון שגם דברי חכמים הם חלק בלתי נפרד מהתורה, ואינם סתם תקנות שהומצאו כעין חוקי המדינות.... ניתן היה ללמוד מהעולם את ההלכות הקטנות ביותר.
וברור שאברהם גם לא יצא מחוץ לתחום וגם לא בישל מיום טוב לשבת בלי עירוב...

[עדיאל ברויאר]

בתוס' רי"ד כותב שחלקם קיימו.

[עקביה]

"מכל מקום היתה שומרת יבם והיתה אסורה על כל העולם, והרי רצו להוציאה להישרף, מלבד זאת היתה כלתו".

לא הבנתי.
יהודה לא ידע את זה. כדכתיב 'ויחשבה לזונה'.

[מן הדרום]

במדרש רבה [פ"ד] כתוב שמלאך של תאוה הטהו , כמובן שצריך לדעת איך להסביר את זה

[עושה חדשות]

ביאורי מהרא''י.jpg (111.84 KiB) נצפה 2072 פעמים

[אשרי יושבי ביתך]

מצו"ב מאמר המבאר באריכות כל מעשה דיהודה ותמר - באיסור ד'לא תהיה קדישה' והמסתעף
(נתפרסם בגליון 'אספקלריא', פ' וישב תשפ"א)

[מן הדרום]

הגר"א וייס במנחת אשר כותב שיש שתי שיטות אצל רבותינו האם ללמוד מאמר זה כפשוטו
לפי הדרך שזה כפשוטו רציתי לשאול-
האם ירושות נהגו לפני מתן תורה, שהרי אין זו סתם מצוה שמנהיגים אותו בפועל אלא חלות שנוצרת, וההנהגה המעשית מממשת את מה שחל
ומנלן שזה חל כשאין ציווי בתורה